דו"ח רשות הטבע והגנים

Transcript

1 דו"ח רשות הטבע והגנים לשנת 2007 ערך דר' אליעזר פרנקנברג דצמבר 2008

2 2007 דו"ח רט"ג רשות הטבע והגנים רח' עם ועולמו 3, ירושלים 95463, טל': פקס: דין וחשבון שנתי לשנת 2007 כנדרש על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח 998, בסעיף 8, ועל ידי חוק חופש המידע, התשנ"ח 998, בסעיף 5 נערך, מחומר שהוכן על ידי כל יחידה, על ידי דר' אליעזר פרנקנברג, הממונה על יישום חוק חופש המידע ברשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים דצמבר 2008

3 דו"ח רט"ג 2007 שלום רב, מצ"ב דו"ח הפעילות המסכם של רשות הטבע והגנים לשנת העבודה 2007, הדו"ח מפרט כתמיד את מבנה הרשות, את תחומי האחריות והמעמד הסטטוטורי בשמורות וגנים. הפעילות מוצגת לפי תחומי העיסוק והתפקידים ממדע ואקולוגיה דרך תכנון ופיתוח, אכיפה ופיקוח, שיווק והתייעלות כלכלית. שנת 2007 התמקדה בשיקום נזקי מלחמת לבנון השנייה, הפקת לקחים והצטיידות בהתאם, כולל ציוד למניעה ולמאבק בשריפות, וציוד עזר לאכיפה. כמו כן סייע האוצר לרשות במענק שניתן לשמירת טבע, קרן שמירת טבע, שאיפשרה שיתוף פעולה מקצועי עם חוקרים ממוסדות מחקר, קידום הצטיידות מקצועית ושיפור השימור. כל זה לא היה מתבצע ללא מסירותם של עובדי הרשות. הערכתי כתמיד לכל עובדי הרשות, עלו והצליחו! תודה, אלי אמיתי מנכ"ל הרשות

4 2007 דו"ח רט"ג תוכן העיניינים: פירוט מבנה הרשות, אגפיה, יחידותיה ויחידות הסמך שלה; שמות בעלי תפקידים בכירים, העומדים בראש אגפים, יחידות ויחידות סמך הרשות; תיאור תחומי האחריות של הרשות הציבורית; מענה של הרשות הציבורית ודרכי ההתקשרות עמה, לרבות מעניהם של הממונה לפי סעיף 3 לחוק ושל בעלי תפקידים אחרים שתפקידם טיפול בפניות הציבור, ודרכי ההתקשרות עמם; לגבי יחידות ברשות הציבורית, הנותנות שירות לאזרח פרישתן הגאוגרפית, וכן מענים ודרכי ההתקשרות עם כל סניפי היחידות; סקירת עיקרי פעילות הרשות הציבורית בשנה החולפת; התחום המדעי תכנון ופיתוח אכיפה ופיקוח מינהל וכספים קהל וקהילה פיקוח על טיולים מחוזות הרשות צפון מרכז יהודה ושומרון דרום אילת 6. סקירת עיקרי הפעולות המתוכננות לשנה הנוכחית; 7. תקציב הרשות הציבורית בשנה החולפת; 8. פירוט הוצאותיה של הרשות הציבורית בשנה החולפת לפי סעיפי התקציב; 9. תקציב הרשות הציבורית לשנה הנוכחית; 0. המקומות והמועדים שבהם ניתן לעיין בהנחיות המינהליות הכתובות שלפיהן פועלת הרשות הציבורית כאמור בסעיף 6 לחוק;. תיאור ומטרות של מאגרי המידע של הרשות הציבורית, הרשומים לפי חוק ;98 הגנת הפרטיות, התשמ"א 2. קרנות 3. תמיכות 4. רשימת החוקים שהשר ממונה על ביצועם; 5. דיווח הממונה על הפעלת החוק;

5 דו"ח רט"ג פירוט מבנה הרשות, אגפיה, יחידותיה ויחידות סמך שלה; שמות בעלי העומדים בראש אגפים, יחידות ויחידות סמך הרשות; תפקידים בכירים, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים הוקמה בשנת 998 על ידי איחוד רשות הגנים הלאומיים ורשות שמורות הטבע על פי "חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח 998". מבנה הרשות רשות הטבע והגנים (הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים) היא תאגיד שהוקם על פי חוק כאשר השר הממונה הוא השר לאיכות הסביבה. לרשות מליאה המונה תשעה עשר חברים, הממונה על ידי הממשלה בהמלצת השר לאיכות הסביבה שאף ממנה את יו"ר המליאה מבין חבריה. תפקיד המליאה לקבוע את מדיניותה הכללית של הרשות ואת קווי פעולתה, לקבוע את תוכנית העבודה ולאשר את תקציבה, לעקוב אחר ביצוע המדיניות, התכניות והתקציבים ולהנחות את מנהל הרשות. הרכב המליאה כולל שבעה נציגי הממשלה, שבעה נציגים מתחום האקדמיה שביניהם מומחים במקצועות זואולוגיה, בוטניקה, אקולוגיה, ארכיאולוגיה, גיאולוגיה, גיאוגרפיה, היסטוריה, כלכלה, אדריכלות נוף ושימור, ארבעה נציגי ציבור מקרב הקק"ל, החברה להגנת הטבע ובעלי עניין בתחומי פעילות הרשות, ונציג השלטון המקומי או ארגון המועצות האזוריות. הממשלה, על פי הצעת השר לאיכות הסביבה, ממנה את מנהל הרשות האחראי לביצוע החלטות והנחיות המליאה ולניהולה השוטף של הרשות. הרשות פועלת בחמישה מחוזות, מחוז הצפון משתרע מהר חרמון, הר דוב, רכס רמות נפתלי וראש הנקרה בצפון, נחל חדרה וגבול יו"ש בדרום, עמק הירדן רמת הגולן והר חרמון במזרח, והים התכון במערב. מחוז המרכז משתרע מנחל חדרה וצומת עירון בצפון, נחל עוז, בית הגדי ובית קמה בדרום, גבול יו"ש במזרח והים התיכון במערב. מחוז יו"ש הכולל את יהודה ושומרון. מחוז הדרום משתרע מגבול רצועת עזה, צומת סעד, בית קמה, נחל שקמה, גבול יו"ש, נחל ישי וים המלח בצפון, באר מנוחה, צומת ציחור, כביש 40 עד נחל פארן, אפיק נחל פארן עד הגבול המערבי בדרום, גבול ירדן במזרח וגבול מצרים במערב. מחוז אילת משתרע מנחל פארן בצפון, מפרץ אילת בדרום, גבול ירדן במזרח ועד סיני במערב. יחידה נוספת היא היחידה לפיקוח בשטחים הפתוחים (הסיירת הירוקה) שהוקמה בשנת 976, לשמירה על קרקעות המדינה בשטחים הפתוחים מפני פולשים ומשיגי גבול, מטעם משרדי החקלאות, הביטחון, מינהל מקרקעי ישראל וקרן קיימת לישראל, כאשר ועדת מנכלים בראשות מנכל משרד ראש הממשלה מתאמת בין המשרדים השונים. לרשות חמש חטיבות מטה, חטיבת משאבי אנוש, חטיבת המדע והשימור הכוללת את אגף האקולוגיה, אגף הסביבה, היחידה הסביבתית הכוללת את מדור ניטור נחלים, מדור ניטור רעלים ומדור איכות מים, אגף מערכות המידע, ולשכת המדען הראשי. החטיבה לפיקוח ולאכיפה מורכבת מאגף הפיקוח והאכיפה, אגף התביעות, אגף בטחון, בטיחות וכיבוי אש, ויחידת ההיתרים. חטיבת המנהל והכספים כוללת את אגף המשק והרכב, אגף הכספים ואגף התקציבים. חטיבת התכנון והפיתוח כוללת את אגף המקרקעין, אגף הפיתוח, אגף ארכיאולוגיה, ואגף שטחים פתוחים. חטיבת קהל וקהילה כוללת את אגף השיווק, אגף התיפעול ואגף החינוך וההדרכה. יחידות נוספות במטה באחריות הסמנכ"ל כוללות את יחידת הפיקוח על הטיולים, ואגף התיקשוב. 2. תיאור תחומי האחריות של הרשות הציבורית; תפקידיה של הרשות לפי החוק "לטפל בכל ענייני שמורות הטבע והגנים הלאומיים ולקדם את ענייניהם, להגן על ערכי הטבע והמורשת, לפקח על שמירתם ולטפח אותם, ובכלל זה לאתר שטחים ואתרים לצורך הקמת שמורות טבע וגנים לאומיים; ליזום ולתכנן הקמת שמורות טבע וגנים לאומיים, או שינוי בהם; להקים, לנהל, להחזיק, להפעיל ולטפח שמורות טבע וגנים לאומיים; לשמר ולשקם ערכי טבע בשמורות טבע ובגנים לאומיים ומחוצה להם; לפקח על שמורות טבע וגנים לאומיים ועל ערכי טבע ומורשת, לרבות פיקוח לעניין עבירות על החוקים המנויים בתוספת; לרכז תיעוד ורישום מידע בתחומי שמירת הטבע וערכי הטבע, ובכלל זה להכין תיק אתר לכל שמורת טבע וגן לאומי, באופן שיקבע השר, על פי המלצת ועדת המשנה המקצועית מדעית; ליזום, לקיים ולעודד פעולות חינוך, הסברה והדרכה בתחומי שמירת הטבע וערכי הטבע והמורשת, ובכלל זה פעילויות להגברת התודעה בתחומים האמורים בקרב הציבור בכלל ובקרב תלמידים ובני נוער בפרט; לקיים קשרים מדעיים בינלאומיים בתחומי גנים לאומיים, שמירת הטבע וערכי הטבע; לערוך ולקדם מחקרים בתחומי שמירת הטבע וערכי הטבע". הרשות שמה לעצמה את המטרות הבאות לשמור על המגוון הביולוגי המערכות האקולוגיות ונופי הארץ בגנים, בשמורות ובשטחים הפתוחים. לשמור ולטפח אתרי מורשת בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע למען קהל המבקרים. להסביר ולחנך לשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת לצורך הגברת מודעות הציבור לנושאים אלה.

6 2007 דו"ח רט"ג הרשות מטפלת במרחב הכולל את השטחים השמורים הכוללים גנים לאומיים ושמורות טבע, ואת השטחים הפתוחים בהם נכללים ערכי הטבע והערכים החזותיים והתרבותיים. הרשות עוסקת באכיפת החוק באמצעות פעולות הסברה, פיקוח וענישה. לפקחי הרשות הפועלים בכל רחבי הארץ סמכות הקבועה בחוק לרשום דוחות, לערוך חיפוש, לעצור ולהביא לדין אנשים שעברו על החוקים שעל אכיפתם אמונה הרשות. הרשות יוזמת חקיקה בנושאי שמירת טבע, סביבה, נוף ושימור ערכי המורשת. הרשות פועלת להסברה ולחינוך בשטחי שמורות הטבע והגנים הלאומיים, בבתי הספר, מתנסי"ם, תנועות נוער, מחנות צה"ל ובאמצעי התקשורת הארצית והמקומית. הרשות יוזמת ומבצעת מחקרים מדעיים ומסייעת לחוקרים מהאקדמיה לבצע מחקרים בנושאים שעליהם היא מופקדת. כמוכן מפעילה הרשות מערכת לניטור נחלים, מקורות מים ורעלים. הרשות משולבת במערכת הלאומית והבינלאומית של שמירת הטבע והמורשת. שמורות טבע וגנים לאומיים מעמד סטטוטורי לשנת 2007: שמורות טבע מוכרזות מאושרות מופקדות מוצעות סה"כ מס' השמורות סה"כ שטח (דונם) גנים לאומיים מוכרזים מאושרים מופקדים מוצעים סה"כ מס' הגנים סה"כ שטח (דונם) מענה של הרשות הציבורית ודרכי ההתקשרות עמה, לרבות מעניהם של הממונה לפי סעיף 3 ואחרים שתפקידם טיפול בפניות הציבור, ודרכי ההתקשרות עמם; מטה הרשות רח' עם ועולמו 3, ירושלים, 95463, טל' 02, פקס מנהל הרשות אלי אמיתי, טל /4 פקס תלונות הציבור, לשכת המנכ"ל, טל' /4 פקס הממונה על יישום חוק חופש המידע, אליעזר פרנקנברג טל' פקס יחידות ברשות הציבורית, הנותנות שירות לאזרח פרישתן הגאוגרפית, וכן מענים ודרכי ההתקשרות עם כל סניפי היחידות; מחוז הצפון גן לאומי מגידו, דואר מגידו, טל' , פקס מחוז המרכז ג"ל אפק, ת"ד 238 ראש העין, טל' , פקס מחוז איו"ש רח' הלני המלכה 3, ירושלים, טל' 02, פקס מחוז הדרום רח' האבות 9, באר שבע, טל' 08, פקס מחוז אילת מרכז מידע לתייר, אילת, טל' 08, פקס היחידה לפיקוח בשטחים הפתוחים רח' עם ועולמו 3, ירושלים, 95463, טל' 02, פקס סקירת עיקרי פעילות הרשות הציבורית בשנה החולפת; תחום המדע כללי חטיבת המדע משמשת כגוף המייצר ידע ומדיניות המנחים את פעולות הרשות בעבודות השימור. בחטיבה ישנם מדענים האחראים על תחומים מדעיים שונים, היא שומרת קשר עם כל גופי האקדמיה הרלוונטים בארץ והיא יוזמת ומנחה מגוון רחב של סקרים ומחקרים. פעולת החטיבה נעשית הן בעזרת יוזמות של

7 דו"ח רט"ג 2007 המדענים השונים המאיישים אותה והן דרך מגוון רחב של מפגשים, פורומים, קבוצות דיון וימי עיון מדעיים מקצועיים. להלן מוצגים נושאי העבודה של חטיבת מדע בהתייחסות ארגונית מדינית. אגף אקולוגיה אקולוג חיות בר מניעת נזקי חיות בר לחקלאות עבודה שוטפת: יעוץ לפקחים, אקולוגים, חקלאים, ואנשי אקדמיה על מניעת נזקים של חיות בר לחקלאות, כולל עריכה והפצה של חומר הסברה והשתתפות בפורום של הסמנכ"ל על מניעת הרעלות ונזקי חקלאות. הכנה והרצת השתלמות ארצית עבור הפקחים האזוריים על מניעת נזקי חקלאות והכרת ענפי החקלאות. השתתפות בפורומים מחוזיים על נזקי חקלאות. מנחה למחקר במסגרת הקרן לשמירת טבע על חזירי בר. השתתפות כנציג ישראל בתוכנית של האיחוד האירופאית למניעת נזקי קורמורנים לענף המדגה,(INTERCAFE) בעיקר: o השתתפות בפגישת עבודה של הפרויקט בפינלנד, באפריל o השתתפות בסיור מקצועי באנגליה במאי 2007 על שיטות ואמצעים למניעת נזקי קורמורנים במדגה. o פגישת עבודה בפורטוגל בדצמבר 2007 להכנת מאמר על פרויקטים מוצלחים למניעת קונפליקטים בין אדם לחיות בר והשתתפות בעלי עניין בהכנת הפרויקט. o עבודה שותפת בקבוצת עבודה מס' 3 של הפרויקט על תוכניות למניעת נזקי חקלאות. יזום, ארגון והשתתפות במשלחת של רט"ג לדרום אוקראינה במאי 2007 להכנת פרויקט לצמצום רביית אוכלוסיית הקורמורנים הגדולים המגיעים לישראל. ארגון רכישת ציוד למניעת נזקי חקלאות וחלוקה שלו לפקחים בהיקף של כ 00,000 מהקרן לשמירת טבע (כגון, תותחי גז, דוגמיות של חומר דחייה, גדרות חשמליות, מצלמות אינפראאדום ועוד). ייצוג רט"ג בכנס של היחידה העוסקת בנזקי ציפורים לדייג במים מתוקים באירופה, השייכת לארגון הבינלאומי לחקלאות ומזון Organization) (Food and Agricultural של האו"ם, בגרמניה, בנובמבר.2007 פגישה עם חברת היצוא הישראלית אגרקסקו על סטנדרטים של גידול "ירוק" בישראל עבור השוק האירופאי. ממשק אוכלוסיות של חיות בר ומניעת מינים פולשים קידום הכנת אסטרטגיה לאומית למינים פולשים עם רונית ג'וסטו. הקמת תוכנית מדעית לסנן את כל המינים הרצויים ביבוא למניעת יבוא של מינים העלולים להוות סיכון אקולוגי וייצור רשימות מינים האסורים ומינים מותרים ביבוא וסחר. הכנת עשרות כל חוות דעת על מינים ברשימות אלה. הרצת שימוע ציבורי באינטרנט לקבלת הערות מהציבור על חוות הדעת. סיכום עבודה של צוות אדהוק שניהלתי לבדיקת משמעות שינוי סטטוס העורב האפור מחיית בר מוגנת למזיק, והפצת הדו"ח. יעוץ לנציגות ישראל (ממשרד החוץ) למועצה הבינלאומית לניהול הציד בלוויתנים ) International.(Whaling Commission מניעת נזקי עופות לתעופה רכז הנושא מול יחידת הצפרות של חיל האוויר. מפגשי עבודה עם היחידה בנתב"ג למניעת היתקלויות עם ציפורים. הכנת תנאים להיתר לקבלנים השייכים לחברת (Border Collie Rescue) BCR העובדים למניעת נזקי עופות עם כלבי בורדר קולי בחמישה בסיסי חיל האוויר. הכנת חומר הדרכה עבור הצפריות של חיל האוויר על מניעת נזקי עופות לתעופה. השתתפות ביום העיון השנתי של מרכז הצפרות של חיל אוויר לסיכום השנה. מדיניות הצייד קידום יוזמה שלי לשנוי בתקנות להפוך את אזור מאגרי שפלת יהודה לאזור אסור בציד עופות מים, כולל הכנת חוות דעת, פגישות עם אנשי הנהלה, וייצוג הרשות בועדת הפנים של הכנסת). עבודה שוטפת לקדם שינויים אחרים בתקנות הגנת חיית הבר, כדי להסדיר את הצייד בהתאם למדיניות הרשות (כגון: אזורי ציד, הפסקת שימוש בעופרת). סחר בחיות בר עבודה שותפת: מתן חוות דעת על יבוא ויצוא של חיות בר. השתתפות כחבר במשלחת לייצוג מדינת ישראל בכנס ה 4 של המדינות החתומות על אמנת סייטס, בהולנד, למשך שבועיים ביוני הכנת מסמך דיון על סחר במינים הרשומים בנספח I של האמנה והצגתו בכנס ה 4.

8 דו"ח רט"ג 2007 סיור בחוות הקופים והכנת דו"ח עבור משרד הגנת הסביבה על סחר בקופים למטרת ניסויים רפואיים בבעלי חיים בחו"ל. לא ראיתי את הדו"ח.[ טעות. מסתבר שזה לא היה בשנת [ 2007 הכנת הצעה לשינוי מדיניות הסחר במינים ימיים (אלמוגים, דגים וחסרי חוליות). דוחות מקצועיים. Nemtzov, S. (2007). Commercial Trade in AppendixI Species. Information Document CoP4.7 for the 4 th CITES Convention of the Parties, Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora. 2. נמצוב, ס. (2007). מסמך עמדה של רט"ג לעמדת ישראל בנושא השינויים בנספחי אמנת CITES בכנס ה 4 של המדינות החתומות על האמנה (יוני 2007), לקראת דיון ביןמשרדי בנושא. רשות הטבע והגנים. 3. נמצוב, ס., א. הצופה, ר. קינג, א. פרנקנברג, י. גנדלר, ב. פלד, א. קלר ) 2007). דו"ח סופי מצוות אד הוק לבדיקת משמעות שינוי סטטוס העורב האפור מחיית בר מוגנת למזיק. רשות הטבע והגנים. 4. נמצוב, ס. (2007). מצב הציד הבלתיחוקי ע"י פועלים מתאילנד. רשות הטבע והגנים. Nemtzov, S.C. (2007). Technology transfer between the UK and Israel for management of Great Cormorants (Phalacrocorax carbo sinsensis). Short Term Scientific Mission Report May, 2007, for INTERCAFE: Interdisciplinary Initiative to Reduce PanEuropean CormorantFisheries Conflicts (COST Action 635). 5. Nemtzov, S.C. (2007). IsraelUkraine Cooperation for the Management of a Shared Population of Great Cormorants (Phalacrocorax carbo sinsensis). Short Term Scientific Mission Report May, 2007, for INTERCAFE: Interdisciplinary Initiative to Reduce PanEuropean CormorantFisheries Conflicts (COST Action 635). שמירה על עופות מפקד עופות מים מפקד ב 350 מקווי מים התקיים בינואר 2008 לאחר הכנה במהלך הרבעון האחרון של 2007 הכוללת חמש השתלמויות לצפרים ולאנשי רט"ג. מסמך מדיניות לאחל"צים מיפוי עדכני של האזורים החשובים לעופות בישראל הושלם ונשלח לאישור הגוף המרכז בעולם: BirdLife International הפרעות כלי טיס: הושלם עידכוון מיגבלות טיסה לכלי טיס צבאיים בחי"הא למניעת הפרעות לקינון עופות דורסים ולתחנות האכלה. התקדם שלב המיפוי של האזורים בהם יש להגביל טיסה של כלי טיס אזרחיים למניעת הפרעות לקינון עופות והפרעות לערכי טבע רגישים וכן הפרעות לפעילות מטיילים בשמורות טבע. עופות להקניים בקונפליקט עם מגדלי הדגים: לראשונה, הושגה הסכמה ותוכנית פעולה משותפת עם אירגון מגדלי הדגים ואגף הדיג במשרד החקלאות להקטנת הקונפליקט והפגיעה בעופות ומיזעור הנזק למדגים: התוכנית כוללת האכלת שקנאים בעמק החולה והרחקה ממדגים בשאר האזורים וגירוש קורמורנים גדולים מריכוזי לינה שמחוץ לשמורות: התוכנית הצליחה במלואה ופחות שקנאים נורו בישראל מזה עשרות שנים (2 פרטים) ומספר השקנאים החורפים המשיך במגמת ירידה. גם הדייגים מסכימים בדבר ההצלחה בשני המינים. נמשך ניטור אוכלוסיית הקורמורן הגדול והחל מחקר לגבי מיני הדגים הניצודים. קורמורן גמד נמשך הניטור. נמשך מבצע טיבוע הגוזלים במושבות בכנרת. אנפות לילה נערך סקר ומיפוי קינון כלל ארצי הכולל גם מושבות מינים נוספים (במיוחד לבניות קטנות). עופות דורסים: נמשך ניטור אוכלוסיית הנשרים והתמודדות עם גורמי הפגיעה. אוכלוסיית הנשרים בצפון הארץ נפגעה קשה מאד מסידרת הרעלות שהגיעו לשיא ביוני 2006 ובעקבות כך חולצו מהקינים 8 גוזלי נשרים יתומים או בסיכון. מוקד ההרעלות לא נמצא. באזור שדהבוקר ארעה הרעלה. נמשכו הפגישות וההכנות לחידוש "פורשים כנף" לקראת השלמה. כ 200 נשרים נלכדו, סומנו בתגי כנף ונבדקו לגורמי הרעלה ומחלה, 75 מהם בחבל המדברי. המשך אספקת מזון לדורסים אוכלי פגרים בנקודות האכלה בכל הארץ והבטחת אספקה שוטפת לפי הצריכה גם באזורים דלים במקורות מזון וקשים בגישה בחבל המדברי. נמשכת הפעילות ברביית מגוון מינים בסכנת הכחדה (נשר, עיט ניצי, עיט זהוב, רחם, בז צוקים ועיטם לבןזנב) הוכנה תוכנית מקצועית המבוססת על נתונים למיגון מפני התחשמלות על קווי מתח גבוה. סה"כ 07 עופות שונים התחשמלו או התנגשו עם קווי מתח בשנת 2007.

9 דו"ח רט"ג 2007 השבת דורסים ילידי גרעין הרבייה בחיבר כרמל נמשכה בהצלחה. השנה הושבו נשרים (6 פרטים), רחמים (2), בזי צוקים, עיטים נציים (2) ו 7 עיטמים לבני זנב (בבטיחה ובשמורת החולה). המרכז הישראלי לשיקום חיותבר קלט וטיפל ב 99 בע"ח שונים ועסק בזיהוי וניטור גורמי פגיעה. התבצעה הפעילות ף בסיוע לתיקי אכיפה: כתיבת חו"ד וזיהוי נוצות בתיקי אכיפה ובמשפטים כנגד עבריינים שפגעו בעופות מוגנים, בבדיקת הצעות מחקר במתן הרצאות והשתלמויות מקצועיות לגורמי רט"ג, למדריכי החלה"ט וביחידות צה"ל (הפונות לקבלת הרצאות במסגרת פעילות למודעות לש"ט). פעילות הווטרינר תפקידיו המרכזיים של ווטרינר הרשות הם לתרום להגנה על חיות הבר, על ידי פעולות להקטנת הקונפליקטים, בעיקר מההיבט של העברת גורמי מחלה, ביניהן לאדם ולחיות הבית והמשק. כמו כן, איתור גורמי מחלות באוכלוסיות הבר יכול לתרום ישירות להגנה עליהן. הפעילות הווטרינרית בהשבות חיות בר לבר והטיפול בחיות שבחיברים אף הוא מהווה חלק משמעותי מהפעילות. בנוסף, טיפול מזדמן בחיות בר שנפגעו והרדמה וסימון של חיות בריאות למטרות שונות. פרויקט החיסון האוראלי כנגד הכלבת תוקצב שוב בהחלטת הממשלה לשנים פרויקט זה מתוכנן להימשך לאורך זמן, בעיקר לנוכח החוסר בשיתוף פעולה אזורי. בפרויקט משולב ניטור ארוך טווח הבוחן את השפעת פעולת החיסון על אוכלוסיות השועלים והתנים. לכידות, מישדור ומעקב אחר פרטים מאפשרים הסקת מסקנות ביחס להשפעות על דפוסי התנועה והשימוש בשטח ועל דינמיקת האוכלוסיות. מאמצים הושקעו בבדיקת הסיבה למספר אירועי תמותה באוכלוסיית היחמורים שבחורשת טל, כתוצאה של עומס קרציות. אנו עדיין מחפשים פתרונות לבעיה. מאמץ רב הושקע במעקב אחר התפרצות מחלת הפה והטלפיים שהחלה בבקר בגולן והגיעה לאוכלוסיית הצבאים שברמות יששכר. התחלנו לעקוב אחר מעורבות החזירים בהפצת המחלה. גובשה תוכנית עבודה בינמישרדית לניטור הלישמניה שיאפשר הכנת תוכניות להתמודדות עם המחלה. מרכיב מרכזי מבחינתנו היא בדיקת מעורבות שפני הסלע ובחינת דרכי פעולה להתמודדות עם המחלה. במהלך הקיץ השתתפתי בסדנה שדנה בדרכי התמודדות עם התפרצויות של מחלות מידבקות בחיות בר. בסדנה שאורגנה ומומנה על ידי ה,USDA השתתפו כ 30 מומחים מרחבי העולם. לאחריה השתתפתי בכנס החברה למחלות של חיות בר ונראה שערכם של הקשרים שנוצרו במפגשים אלה הינו רב. בנוסף השתתפתי בכנס שעסק בבקרת רבייה של אוכלוסיות חיות בר. הנושא עדיין בחיתוליו אך התחלנו בשיתוף פעולה עם מספר גופים הפעילים בשטח לבחינת היתכנות השימוש באמצעים שונים בישראל. שמירה על הצומח תחנת מחקר לטווח ארוך (LTER) בשמורת חורש עדולם א. דיגום שנתי של הצומח בתחנה: תכנון, ארגון, וביצוע הדיגום והקלדת נתונים נתונים. ב. כתיבת פרק הצומח לספר המסכם שלוש שנות מחקר בתחנה טיפול במונים נדירים א. המשך סקר אוכלוסיית אירוס הגלבוע בגלבוע למטרות ניטור וממשק איסוף ושימור זרעים של צמחים נדירים וצמחים בסכנת הכחדה בבנק הגנים הלאומי במכון וולקני במימון ובליווי מקצועי של הרט"ג א. קידום הפרויקט, ליווי מקצועי, בקרה. טיפול במינים פולשים א. ריכוז מידע על נעשה ברט"ג במחוזות שונים בתחום טיפול בצמחים פולשים, ארגון מפגשים והחלפת מידע. ב. הצגת נושא טיפול בצמחים פולשים ברט"ג בסדנה אותה ארגן משרד להגנת הסביבה ג. ליווי פרויקט "מיפוי תפוצה של מיני צמחים פולשים בישראל. הערכת רמת הפלישה והצעת סדרי קדימויות ואמצעים לטיפול, שמתבצע על ידי ד"ר ז'אן מארק דופור דרור במסגרת פרויקטים בשמירת הטבע. ד. הקמת צוות מיני צמחים פולשים להחלפת מידע ולתיאום פעולות בין רט"ג וקק"ל ה. מסמך טיפול במינים פולשים בקווי תשתית הצגת טיוטה בכנס תשתיות בדיקת יישומיות שיטת ה BIOHAB האירופאית למיפוי נופים בארץ (כל הפעילות בנושא ה BIOHAB נעשתה בשיתוף פעולה עם לינדה וויטקר ועם יונת מגל) א. ארגון תרגיל שטח ויום עיון בו השתתפו נציגים מגופים רבים בעלי עניין בנושא (קק"ל, חברה להגנת הטבע, אקדמיה) ב. סיכום הסדנה הצגת ניסיון ישראלי בצורת פוסטר בכנס בינלאומי (לינדה) ג. הצגת שיטת ה BIOHAB בפורום מכון דש"א של חברה להגנת הטבע ד. ליווי מקצועי של פרויקט מיפוי שטחים פתוחים באזור מודיעין על ידי מכון דש"א בשיטת ה BIOHAB ניטור ממשק בשמורות

10 דו"ח רט"ג אגף סביבה א. הקמת מערכת ניטור השפעת רעייה על צומח בשמורת הר עמשא בשיתוף פעולה עם עינב וידן ואריאלה גוטליב (מחוז דרום) ב. דיגום צומח במסגרת ניטור השתקמות צומח אחרי סגירת דרכים לתנועה בשמורת דור הבונים, והשפעת הגירוף על קצב התהליך. הניטור נעשה בשיתוף פעולה עם דותן רותם (מחוז צפון) ג. דיגום צומח במסגרת ניטור השפעת חישוף קרקע בשטחי מרעה בפארק הכרמל (חרבת יונית) על הצומח. הניטור נעשה בשיתוף פעולה עם דותן רותם (מחוז צפון) ד. דיגום במסגרת ניטור צומח בשמורת עין אפק ה. הנחיות לניטור מעיינות נחל צין ו. הכנת טיוטה ראשונה של סיכום 0 שנות ניטור צומח בשמורת עין פשחה לפרסום מדעי (עם לינדה וויטקר ועמוס סבח) השלמת מידע על צומח ועל צמחייה של אזורים מיועדים לפיתוח או אזורים העלי חשיבות לשמירת טבע, לפי צרכים של המחוזות א. סקר צומח במישור ימין בדיקת ערכיות השטחים, איתור מינים נדירים ומינים מוגנים למטרת העתקה מטוואי הגדר החדשה של בסיס צה"ל. ב. סקר צומח באזור ניצנה אפיון בוטאני של השטח ממנו התפנה בסיס חיל אוויר. השטח המיועד להצעה לשמורת טבע. ג. השתתפות במחנה אקולוגי של מחוז יו"ש בשמורות ביער אם ריחן ונחל קנה ד. בדיקת ערכיות אקולוגית/בוטאנית של שטחים הלא מעובדים בין בפרדסים באזור חדרה. הבדיקה נעשתה בשיתוף פעולה עם יריב מליחי ורז אמיר מתוך יוזמתו של אלי שדות ובכוונה לבדוק האם שטחים אלה יכולים לתפקד כתחליף חלקי למסדרון אקולוגי באזור שרון. ה. סקר בתי גידול לחים באזור שרון ו. סיכום סקר פארק עכו מחקר השפעת טיפולים של תחזוקת גדות נחלים על מגוון ביולוגי א. הקמת מערכת מחקרית בנחל נעמן ב. אפיון צומח ביחידות נוף שונות בחולות נגב מערבי איסוף נתונים לפרק צומח במסמך הערכת השטחים לשמירת הטבע באזור חולות מערב הנגב (פרויקט של ירון זיו).. כללי אגף סביבה ברשות הטבע והגנים פועל במסגרת חטיבת המדע. שינוי פרסונלי ברשות האגף יצרו מספר שינויים אשר חייבו הערכות וחשיבה מחודשת על מבנה האגף, חלוקה לתפקידים, וגדרה מחודשת לחלק מבעלי התפקידים. האגף עוסק בשימור ושיקום (סביבה) 2. הידרולוג אקולוג שימור שטחים פתוחים אקולוג אקווטי אקולוג שימור סביבה ימית אקולוג שימור ושיקום בתי גידול לחים. מתאם פרויקטים והקצאות מים השינויים העיקריים בפעילות האגף הינם בעיקר בתחום המים והסביבה הימית אשר נוספו לפעילות האגף במתכונתו הישנה. להלן הנושאים העיקריים בהם עסק האגף בשנה האחרונה: ב. ריכוז הנושאים האביוטיים בעבודה המקצועיתמדעית של הרשות בכלל, בפרוגראמות לשמורות ולגנים ובהנחיית הדרגים המקצועיים (ביולוגים ומתכננים). סקרים, מחקרים ומיפוי בנושאים גיאולוגים, הידרולוגים וגיאומורפולוגיים הקשורים לעבודת הרשות. ג. הובלת מהלך כתיבה, שיפוט ויישום של תכניות ממשק (תיקי אתר) ברשות, לשמורות טבע ולגנים לאומיים. ד. התייחסות (שיפוט) לתכניות אב ולפרוגראמות לפיתוח בראייה אינטגרטיביתמדעית. ההתייחסות היא לפרויקטים יזומים של הרשות ולפרויקטים של פיתוח תשתיות היזומים על ידי גורמים מחוץ לרשות. ה. ריכוז כל נושאי המים, בתי גידול לחים, הקצאות מים לטבע, קידום פרויקטים שיקום בתי גידול לחים. ו. ניהול מאגר מידע "ניטורן" מאגר מידע הכולל את כל נתוני המים העיליים בשמורות בגנים ובשטחים הפתוחים.

11 דו"ח רט"ג 2007 י. ז. ייצוג הרשות בועדות שיפוט חיצוניות: רשות המים ועדת מים עיליים (הקצאות מים לשמורות טבע) רשות המים ועדת קדוחים רשות המים ועדת שיפוט תכניות מים רשות המים ועדת החדרת מים למי תהום משרד החקלאות ועדת מאגרים משרד החקלאות ועדה הנדסית לתכניות ניקוז המשרד להגנת הסביבה מנהלות נחלים 2.3 אקולוגיה אקווטית א. טיפול מקצועי בכל נושאי תפקודן של המערכות האקולוגיות המימיות. ב. מעורבות בהכנת תכניות ממשק ושימור של שמורות טבע וגנים לאומיים, ושל מינים מימיים ובקרה על ביצוען. ג. ליווי מקצועימדעי של ממשק ושימור בתי גידול לחים, כולל תכניות שיקום. ד. הכנת תכניות שימור של בעלי חיים אקווטיים, כולל דוחיים וחסרי חוליות הנמצאים בסכנה. אחריות על שימור המאובנים. ה. ייזום וביצוע מחקרים וסקרים בנושאי הממשק והשימור של מערכות אקולוגיות מימיות והביוטה שלהן. 3.3 שימור סביבה ימית א. טיפול מקצועי בכל הנושאים הקשורים בתפקודן של מערכות אקולוגיות ימיות. ב. קידום וליווי הכרזת שמורות ימיות ושינוי גבולותיהן של שמורות חדשות בהתאם לצורך. ג. ריכוז, כתיבה ועדכון מדיניות שמורות טבע בים התיכון. ד. מעורבות בהכנת תכניות ממשק ושימור של שמורות טבע ימיות. ה. ליווי מקצועימדעי של ממשק ושימור בתי גידול ימיים, כולל תכניות שיקום. ו. ניטור הסובב הימי והרחבת הידע על המצאי האקולוגי הימי בסביבות טבעיות ומופרעות (נתיבי דיג עיקריים של מכמורות, אזורי חקלאות ימית) ז. כתיבת חוות דעת מדעיות בנושאי אכיפה בים. ח. הכרת הזיהום הימי והשפעתו על האקולוגיה הימית, עבודה בשיתוף פעולה עם אגף ים וחופים (המשרד להגנת הסביבה), בנושא היתרי הזרמות לסביבה הימית. ט. חיזוק הקשר והפעילות המשותפת עם גופים ממשלתיים ואחרים שעניינם בים (משרד החקלאות אגף הדיג, חיל הים, רשות העתיקות,.(NGOs חיזוק הקשר עם מוסדות האקדמיה וחוקרים בנושאי ים. 3.4 אקולוג שימור ושיקום בתי גידול לחים א. טיפול מקצועי בכל נושאי תפקודן של המערכות האקולוגיות המימיות. ב. מעורבות בהכנת תכניות ממשק ושימור של שמורות טבע וגנים לאומיים, של מינים מימיים ובקרה על ביצוען. ג. ליווי מקצועימדעי של ממשק ושימור בתי גידול לחים, כולל תכניות שיקום. ד. ייזום וביצוע מחקרים וסקרים בנושאי הממשק והשימור של מערכות אקולוגיות מימיות והביוטה שלהן. ה. ניהול מערכת המידע בתי גידול לחים, ריכוז מערך הקצאות המים לבתי גידול לחים, הכנת דרישות מים כמות ואיכות. היחידה לניטור סביבתי היחידה הסביבתית, הנה אגף בחטיבת המדע והשימור, ומהווה זרוע ביצועית לניטור ומעקב אחר נושאים רבים בתחומי המים, השימוש בקולחים, שימוש ברעלים וניטור וטיפול במזיקים. היחידה עוסקת גם בביצוע סקרים ומחקרים הידרולוגיים, בעיקר עבור גופים מוסדיים וממשלתיים, ורכשה ניסיון רב בתחום. עובדי היחידה, ברובם אקדמאים מתחום מדעי הטבע, מקצועיים ומנוסים בתחומים הרלוונטיים. לעובדי היחידה, סמכויות אכיפה המוקנות מתוקף החוק לפקחי רשות הטבע והגנים. ביחידה קיים מאגר מידע ממוחשב, ייחודי ועדכני ביותר (מערכת ניטורן), בתחומים בהם עוסקת היחידה. במאגר המידע, נתונים כימיים ופיזיים, אודות כל גופי המים, מתקני הטיפול ומאגרי הקולחין בארץ. מאגר המידע מטופל בקפדנות ומקצועיות רבים. נתוני הדיגומים ושאר הפעילויות מוזנים אל תוך מאגר המידע הממוחשב שבתפעול ובאחריות היחידה. מאגר מידע זה משמש כלי חשוב ללימוד מגמות, מאפשר הפקת דוחות ומסייע בקבלת החלטות. בנוסף, משרת מאגר המידע גם את שאר יחידות הרשות כמו גם את משרדי הממשלה והגופים החיצוניים הזקוקים למידע זה. מנהל היחידה הסביבתית כפוף למדען הראשי וחבר במטה חטיבת המדע.

12 2007 דו"ח רט"ג פעילות היחידה הסביבתית לב פעילותה של היחידה הסביבתית הוא איסוף נתונים ומידע, עיבודו והעברתו למקבלי ההחלטות בגופים השונים. המידע שנאסף עוסק בתחומים של איכויות מים עיליים ברחבי הארץ (בהם נחלים, מאגרי קולחין, מתקני טיפול בשפכים ומקווי מים טבעיים למיניהם, מעיינות, בריכות חורף ועוד). היחידה עוסקת גם באכיפת החוק, תוף שיתוף פעולה עם פקחי המשטרה הירוקה וגופי אכיפה נוספים. מכתבי אתראה על מפגעי זיהום מים בפרט וזיהום הסביבה בכלל, מוזנים גם הם למערכת המידע ומשמשים נדבך נוסף בתיקים משפטיים המוגשים כנגד חשודים בעבירות בתחומי הסביבה. מרכיב חשוב נוסף בפעילות היחידה עוסק בהשתתפות בועדות ובגופי התכנון השונים הדנים בנושאי מים, נחלים, שימוש בחומרי הדברה והרעלות, מניעת מטרדים ממזיקים וכדומה. עובדי היחידה תורמים מהידע והניסיון שנצבר לתהליכי קבלת החלטות בתחום התכנון. לעיתים רבות, תוך הנעת תהליכים המסייעים להסרת מפגעים. תוכנית העבודה של היחידה כוללת גם פעילות עבור נציבות המים שבחלקה משותפת בתכנית עם המשרד לאיכות הסביבה וחלקה עפ"י דרישות נציבות המים. בתחום הסקרים והמחקרים ההידרולוגיים, עוסקת היחידה בפרויקטים הקשורים לשמירת טבע וגופי מים, מי תהום והשקיה בקולחין. הפרויקט העיקרי לשנים עוסק בתרומת המלחים לקרקע כתוצאה מהשקיה בקולחין, והשפעתו על איכות מי תהום. פרויקט חשוב נוסף, ראשוני מסוגו ואיכותי ביותר ברזולוציה ובהיקף, הוא פרויקט לניטור נחלי יהודה ושומרון. דוח זה סוקר את מצב נחלי איו"ש, את מצב הטיפול בביוב, את כמויות המזהמים ביחס לאזורי התרומה לאקוויפרים ועוד. אנו מקווים כי דוח זה יתרום להבנת עוצמות הבעיות, הסכנה למקורות מי שתייה, ולטיפול מהיר במפגעים. מדורי היחידה הסביבתית ופעילותה מדור ניטור מים ונחלים במדור 4 עובדים. עיקר הפעילות עבור המשרד להגנת הסביבה, אגף מים ונחלים. טיפול, פיקוח ואכיפה על פי אגני היקוות הנחלים. נושאי עיסוק נוספים: איסוף מידע על איכויות מים עיליים (כולל מאגרי קולחין), סקרי פוטנציאל זיהום מים באזורים רגישים (בשיתוף נציבות המים), ליווי תוכניות ושיקום נחלים, איתור ניצול מים לא חוקי (ממקורות טבעיים). פעולות הדיגום והניטור מתמקדות בנושאים הבאים: נחלים 3 נחלים, פעמיים בשנה. בוצה במתקני טיפול בשפכים כ 30 בשנה. מאגרי קולחים כ 20 בשנה. מתקני טיפול בשפכים כ 50 מתקנים, נבדקים פעמיים בשנה. אכיפה בתחומי הפעילות. סיוע למשטרה הירוקה. סקר תחנות שאיבה / סניקה לביוב וקולחים (חדש בתוכנית העבודה) תוכנית העבודה מגובשת ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, אגף מים ונחלים. מדור ניטור רעלים במדור 3 עובדים. עיקר הפעילות מול המשרד להגנת הסביבה, אשכול תשתיות, חלקו מול אשכול תעשיות. היחידה עוסקת בפיקוח על מחסנים של חומרי הדברה, פיקוח על תשטיפי הריסוס במטוסים ובמנחתים ובמרססי הקרקע. כמו כן עוסקת היחידה בטיפול ופיקוח בנושאים: היתרי רעלים ומחסני רעלים. פינוי חומרי הדברה במגזר החקלאי, פיקוח חנויות. אירועי חומרים מסוכנים (חומרים מסוכנים). תלונות הציבור על ריסוסים חקלאיים. פיקוח ריסוסים מהאוויר. אירועי הרעלות. סיוע לאגף לחימה במזיקים בתחום ניטור יתושים. ביצוע העבודה על פי תוכנית עבודה שנתית שנקבעה ע"י המשרד להגנת הסביבה. מדור לחימה במזיקים, פיקוח ציד לא חוקי (ע"י עובדים זרים). במדור 4 עובדים. עיקר הפעילות מול המשרד להגנת הסביבה, אגף לחימה במזיקים. היחידה עוסקת בניטור, לכידה וטיפול במטרדי יתושים, זבובי חול, ונמלת האש הקטנה. פעילות עיקרית:. איתור מפגעי יתושים. 2. ביקורות ודיגום אתרי דגירת יתושים על פי תכנית. 3. ניטור דיגום זחלי יתושים ויתושים בוגרים והעברתם למעבדה. 4. דווח על מפגעים וטיפול באמצעות הרשות המקומית והמדבירים. 5. מלוי ומסירה של הוראות מנהליות, הודעות תשלום קנס.

13 דו"ח רט"ג לכידות שפני סלע וציפורים וביצוע דגימות דם (דוגמאות: 867 ציפורים בשנת עשרות שפני סלע בשנת 2005) 7. פיקוח לאיתור צייד לא חוקי, המבוצע על ידי עובדים זרים. מבוצע בעונת החורף (דצמבר מרץ), בהן תחום ניטור היתושים אינו פעיל. 8. ליווי וסיוע לטיפול המוסדי בהכחדת נמלת האש. תוכנית העבודה השנתית של היחידה נקבעת ע"י המשרד להגנת הסביבה, האגף ללוחמה במזיקים. הפעילות בתחום פיקוח הצייד מבוצעת בהנחיית אשכול אכיפה במשרד להגנת הסביבה ובתיאום חטיבת אכיפה ברשות. מדור סקרים ומחקרים הידרולוגיים במדור שלשה עובדים. ביצוע סקרים בנושאים הבאים: שימוש וניצול מי קולחים וכימות תרומת מלחים לקרקע עבור רשות המים, סקרים סביבתיים לאיפיון סיכונים לקידוחי הפקת מי תהום עבור חברת מקורות, התפשטות הזיהום התעשייתי לאורך נחלי באר שבע ובשור עבור רמת חובב, ניטור השפעות תחנות כוח פנים ארציות (חגית וצפית) עבור חברת החשמל, ניטור נחלי יהודה ושומרון, ניהול ועדכון מאגר מידע אודות איכויות וכמויות מים במתקני טיהור שפכים ומאגרי קולחים. מעבר לכל אלו, תורם תחום סקרים ומחקרים ליכולות התיעוד, עיבוד הנתונים, ההצגה הגרפית והממוחשבת של דוחות המדורים האחרים. מדור איכות מים (משרד הבריאות) במדור 5 עובדים. עיקר הפעילות עבור משרד הבריאות, המחלקה לבריאות הסביבה. המדור עוסק בטיפול ופיקוח בנושאים: היתרי השקיה בקולחין, פיקוח ואכיפת תקנות למניעת זרימה חוזרת (מזח"ים), דיגום נחלים וגופי מים (המשמשים לנופש), דיגום מאגרים ומתקני טיהור שפכים. עיקר תחומי הפעילות: השקיה בקולחים כ 2000 היתרים בשנה (במגמת עלייה). ניטור נחלים ומקווי מים (המשמשים לנופש) כ 8 נחלים ומקווי מים, 55 נקודות דיגום (ככלל, אחת לחודש ופעמיים בחודש לקראת חגים ובחופש גדול). ובנוסף, דיגומים באירועי זיהום. בשנה. פיקוח מזחי"ם כ 600 ליווי תהליכי אכיפה, השמדת יבולים וכדומה. משימות מיוחדות ע"פ הנחיות מהנדסי המחוזות. במדור זה אנו מזהים היקפי עבודה שאינם תואמים את יכולת הפיקוח של הצוות הנוכחי, במיוחד בצפון. למעשה, אנו נמצאים ב "תת פיקוח". התרענו בפני גורמי משרד הבריאות יש לתת את הדעת על כך שמדובר בבריאות הציבור. בעמודים הבאים מוצגים תקצירי תוכניות העבודה והדוחות של המדורים השונים. מדור איכות מים (עבור משרד הבריאות) תקציר תחום ההשקיה בקולחים מאופיין בשיפור מתמיד באיכויות הקולחים המסופקים לשימוש בחקלאות מחד ובשיפור הפיקוח והטיפול במערכת ההיתרים המאפשרת את השימוש בהם מאידך. לנוכחות פקחי היחידה בשטח, תרומה גדולה לתהליכים אלו. כחלק מהליך מתן ההיתר יש צורך בקביעת איכות הקולחים המשמשים להשקיה, על כן מערך הפיקוח מבצע דיגום שוטף של מקורות הקולחים. הדוגמאות מועברות למעבדות משרד הבריאות או למעבדות מורשות. בשדה נדגמים: מוליכות חשמלית, חמצן מומס, הגבה (ph) וטמפרטורה. בשנת 2006 בוצעו 30 דגימות,BOD 98 דגימות,COD 302 דגימות TSS וכן קרוב ל 30 דגימות קולי צואתי. בהנחיית מהנדסי המחוזות, מבוצעים מעת לעת דיגומים נוספים או נדגמים פרמטרים נוספים. הרחבת השימוש במי קולחים לגידולים רגישים מעלה את הצורך גם בביצוע בדיקות מיקרוביאליות למים. העלייה בכמות ההיתרים, בשטחים חקלאיים המושקים בקולחים ובמתקני טיהור השפכים, דורשת התאמה של יכולות היחידה לביצוע המטלות, כבר כיום אנו מתמודדים עם עומס עבודה גבוה מאד, במיוחד באזור מחוז חיפה ונפת עפולה. להפקת ההיתרים באמצעות תוכנת היתרים, פוטנציאל לשיפור וייעול העבודה ולמתן שרות טוב יותר לחקלאים.

14 F דו"ח רט"ג התפתחות היקף ההשקיה בקולחים בין השנים מס' היתרים 555,'000 שטח 497, , ,36 45, , ,00 359,47 276,87 248, , ,250 מושקה בדונם 278,000 כמות 2 25,02 240, ,922F 654,243 22, ,20 82,764 מים 000X 30,600 3,026 0,678 בין השנים 996 לשנת 2007 עלה מספר ההיתרים להשקיה בקולחים כמעט פי ארבע. השטח המושקה גדל ל 555,000 דונם. כמות המים בהם נעשה שימוש הוכפלה אף ויותר ועומד על 278 מיליון מ"ק (לא כולל שפד"ן). איכות המים מתפלגת באופן הבא : כ 4% מסך כל כמות המים משמשים להשקיה בלתי מוגבלת. כ 62% מסך כל כמות המים עומדים באיכות גבוהה, דהיינו 20/30. כ 8% מסך כל כמות המים עומדים איכות בינונית דהיינו בין 20/30 ל 60/90. כ 6.5% מסך כל כמות המים עומדים באיכות נמוכה דהיינו מעל ל 60/90. סיכום מספר היתרי ההשקיה בקולחים בין השנים 2006: B937 8B4 0B345 2B8 4B27 6B26 8B מחוז 5B80 4B736 3B B6 B צפון 5860B 7B חיפה 9B מרכז B0 7 תל אביב 3B אשקלון 5B דרום 7B ירושלים סך הכל כמויות המים כוללות את כל המים המחויבים בהיתר, (כולל מאגרים משולבים קולחים ושיטפונו ת).קיים פער בין נתוני משרד החקלאות ונציבות המים לגבי גודל השטחים וכמויות הקולחים. מקור הפער הוא בתקנות ההשקיה בקולחים.התקנות קובעות כי כל מקור מים המכיל קולחים בכמויות של מעל 0% מוגדר כמקור קולחים ומחויב בקבלת היתר השקיה בקולחים. לכן המספרים המצוינים בדו"ח כוללים את כל המים המחייבים קבלת היתר לשימוש ובהתאם גם השטחים. כמויות הקולחים הרשומות בדו"ח (280,499) 2004 ובדו"ח (252,850) 2005 אינן נכונות ונובעות מטעות בדיווח של מחוז חיפה בשנת 2004 ושל מחוז דרום בשנת לאחר תיקון נמצא שהכמות הינה 233,922 בשנת 2004 וכ 240,936 בשנת 2005.

15 דו"ח רט"ג 2007 אכיפה פעולות אלה מתואמות עם המחוז הרלוונטי, המהנדס/ת, הרופא/ה והיועץ/ת המשפטי/ת. מקרים רבים של השקיה בניגוד להיתר מסתיימים בשימוע שנערך לחקלאי במשרדי המחוז. לעיתים נדרשת פעולה תקיפה יותר הכרוכה בהשמדת יבולים. אירועים כאלה מתרחשים לעיתים כתוצאה מתקלות במערכות שגלשו והציפו שטח שאסור להשקיה בקולחים, גם במקרה זה נדרש החקלאי לבצע השמדת יבול או סילוקו למאכל לבהמות בהתאם להנחיות מהנדס המחוז. במהלך השנה בוצעו פעולות אכיפה בהם נדרשה התערבות של היועצים המשפטיים של משרד הבריאות. מניעת זרימה חוזרת הפעילות בנושא מניעת זרימה חוזרת התרכזה בעיקר במגזר החקלאי ובאופן מוגבל במגזר המסחרי והעסקי (תחנות דלק, תחנות שאיבה לביוב, מט"שים וגינון ציבורי). הפעילות בנושא כוללת סיורי שטח עם אנשי מים ואגודות מים, איתור הנקודות הדורשות הגנה ואכיפת התקנות. מאחר והעבודה בתחום זה אינה עונתית, היא מתאפיינת בפעילות הסברה וחינוך בקרב החקלאים, הכרת השטח, ביקורות התקנה על פי התקנות ואכיפת חוקי משרד הבריאות.

16 F דו"ח רט"ג מספר אביזרים שהותקנו לפי שנים מחוז צפון חיפה מרכז ת"א ירושלים אשקלון דרום סך הכל דיגום בקטריאלי של נחלים ומקווי מים דיגום נחלים ומקווי המים נעשה לצורכי ניטור מקווי המים והנחלים המטוילים ביותר. הפעילות מתבצעת מזה מספר שנים באתרים המפוזרים בכל הארץ, מרביתם נמצאים באזור הצפון. מידע על חריגות מועבר למרכז תאום טיולים של החברה להגנת הטבע, בהתאם לצורך מדווח הנושא גם באמצעי התקשורת. במהלך השנה נדגמו 58 תחנות ובוצעו 898 בדיקות בקטריאליות למי נופש, 44 פעמים תחנות היו יבשות בעת הדיגום. מדור ניטור נחלים (עבור המשרד להגנת הסביבה) תקציר תוכנית העבודה למדור ניטור הנחלים מוכתבת על ידי המשרד להגנת הסביבה ונציבות המים, כאשר הנושא המשותף הוא ניטור מים עיליים, בהם: נחלים, מתקני טיהור שפכים, מאגרי קולחין, מאגרי מי שיטפונות ומפעלי החדרת מי שיטפונות למי התהום. להלן תקציר פעולות היחידה לפי הנושאים המרכזיים: המינהלה לשיקום נחלי ישראל השתתפות בועדת ההיגוי של מנהלת הנחלים הארצית במשרד איכות הסביבה ובצוות ההיגוי לתכנון שיקום הנחלים. לווי מתכנני הנחלים, בעיקר בתחום פרק המים, סיוע בהכנת הקצאות המים לנחלים. השתתפות במנהלה של כל נחל ושילוב של תוכניות הניקוז עם תוכניות שיקום הנחלים. ניטור נחלים ניטור ודיגום 00 תחנות קבועות פעמיים במהלך השנה ב 3 נחלים, דיגום אביב ודיגום סתיו וכלל 3098 בדיקות בשדה ובדיקות במעבדה. מתוך 200 דיגומים נמצאו 2 תחנות יבשות. הדיגום בנחלים וביובליהם העיקריים נעשה במטרה לעקוב מקרוב אחרי המזהמים שמגיעים אליהם ומחלחלים למי התהום בקרבתם. המידע שנאסף משמש את מקבלי ההחלטות בנושא הטיפול במקורות הזיהום, הן במישור התכנוני והן במישור האכיפתי. הפרמטרים שנבדקו בנחלים הם: מוצקים מרחפים (C ;(T.S.S 05 O צריכת חמצן ביולוגית ;(B.O.Dt) צריכת חמצן כימית ;(C.O.Dt) כלוריד ;(Cl) חנקן כללי אורגני ;(T.K.N) אמוניה ) 4 ;(NH ניטריט ) 2 ;(NO ניטראט ) 3 ;(NO חנקן כללי ;(Ntot) סולפיד (S); זרחן כללי (Ptot) וקוליפורמים צואתיים COLI).TOC,(FECAL ניטור מתקני טיפול בשפכים 3 ניטור מתקני טיפול בשפכים בוצע ב 54 מתקנים במדינת ישראל. הניטור בוצע פעמיים בשנה ביציאה ממתקן הטיפול (באביב ובסתיו) וכלל 4886 בדיקות שדה ובדיקות במעבדה. התוצאות מייצגות נפח כולל של 247,990,000 מ"ק. 3 2 מתקנים נדגמו רק פעם אחד מסיבות טכניות מתקן ירוחם וטבריה תחתית

17 דו"ח רט"ג 2007 הניטור נערך לצורך בקרה ובחינה של יעילות פעילות המתקנים, ולהערכת איכות המים הנפלטת לסביבה לאחר טיפול או ללא טיפול ועמידתם בקריטריונים שנקבעו להם. הפרמטרים שנבדקו בקולחים הם: מוצקים מרחפים (C ;(T.S.S 05 O בורון (B); כלוריד ;(Cl) חנקן כללי אורגני (T.K.N) ; וחנקן כללי ;(Ntot) צריכת חמצן ביולוגית ;(B.O.Dt) צריכת חמצן כימית ;(C.O.Dt) אמוניה ) 4 ;(NH ניטריט ) 2 ;(NO ניטראט ) 3 ;(NO דטרגנטים אניונים ;(ABS) זרחן כללי ;(Ptot) שמן מינרלי ) (MINOIL ומתכות כבדות. בנוסף לקולחים נבדקת גם הבוצה הנאספת ב 30 מתקנים ומפונה לאתרים על פי הוראות המשרד לאיכות הסביבה, וזאת במטרה לבחון האם איכותה עומדת בקריטריונים שנקבעו לסילוקה המוסדר. הפרמטרים הנבדקים בבוצת המטשי"ם הם: קוליפורמים צואתיים, חנקן כללי אורגני,(T.K.N.) אמוניה ) 4 ;(NH ניטריט ) 2 ;(NO ניטראט ) 3 ;(NO חנקן כללי (TN) חומר יבש ב 0 05, חומר נדיף בחומר היבש ב 0 550, ומתכות כבדות. ניטור מאגרי קולחים במסגרת זו מבוצעת תוכנית ניטור רב שנתית לבקרת איכות מי קולחים המיועדים להשקייה. הניטור מתבצע פעם אחת בשנה באמצע עונת ההשקיה החקלאית בחודשים יוליאוגוסט. השנה נדגמו 09 מאגרים ובוצעו 289 בדיקות שדה ובדיקות מעבדה. הפרמטרים שנבדקו הם: בורון (B); כלוריד ;(Cl) חנקן כללי ;(TKN) אמוניה ) 4 ;(NH ניטריט ) 2 ;(NO ניטראט ) 3 ;(NO חנקן כללי.(TN) בטבלה המרכזת, מוצגות גם תוצאות הבדיקות של צריכת חמצן ביולוגית (BOD) וכלל מוצקים מרחפים (TSS) שבוצעו על ידי מדור איכות מים ברשות הטבע והגנים, עבור משרד הבריאות. אכיפה פעילות בתחום האכיפה, נמשכת כל השנה ברציפות. פיקוח לאיתור מוקדי זיהום משפכים, איסוף ראיות דיגום וצילום מפגעים, דיווח למחוז הרלוונטי של המשרד להגנת הסביבה או טיפול ישיר לסילוק המפגע. גילוי וזיהוי גורמי זיהום 66 אירועים. במהלך השנה נדרשו עובדי היחידה להופיע ב תיקי תביעה בבתי המשפט, כעדים מומחים בעקבות חוות הדעת ההידרולוגיות הכלולות בתיק תביעה שמגיש המשרד להגנת הסביבה. שיקום בתי גידול לחים במסגרת שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, ורשות הטבע והגנים מבוצעות פעולות לשיקום בתי גידול לחים בהתאם לדרישות אקולוגיות המכוונות על ידי חטיבת מדע. היחידה הסביבתית סייעה לפעילות אגף סביבה והמשרד להגה"ס בפעולות באתרים : שמורת החולה, שמורת עין גדי, נחל בצת, שמורות כרי נעמן, עין נמפית, עין אפק, בריכת לבנון הירקון בעין אפק, מקורות הירדן, שמורת תל דן, נחל תנינים, עינות צוקים, עין בוקק, ועוד. מדור ניטור רעלים ) טיפול בתלונות ציבור על מפגע כתוצאה מיישום חומרי הדברה המטרה היא לאפשר דוקיום ביו חקלאות ומגורים המשך הפעילות החקלאית מבלי לפגוע באוכלוסייה המתגוררת בסמוך. מדור ניטור רעלים טיפל בשנת העבודה 2007 ב 37 תלונות של אזרחים המתגוררים בסמוך לשטחים חקלאיים. התושבים התייחסו בתלונותיהם לריסוסים אוויריים, ריסוסי קרקע וחיטויי קרקע. פקחי המדור פועלים על מנת להפחית את המטרד ולצמצם את החשיפה של תושבים לחומ"ס המיושמים על סף ביתם. המטרה מושגת על ידי: הבהרת התקנות הקיימות לחקלאי ו/ או למיישם, דרישה להקפיד על ביצוען, הצבת מגבלות על השימוש בחומרים מסוימים ופיקוח ומעקב אחר ביצוע ההנחיות שניתנו. במקרים רבים יצירת קשר בין החקלאי למתלונן. במקרים חריגים בהם אין שיתוף פעולה מצד החקלאי ולאחר התראה מתבצעים צעדי אכיפה. פקחי המדור מטפלים מיידית בכל תלונה ובעיה המופנית אליהם הן בהתייחסות פרטנית למתלונן כמו גם בדיקת השפעת הריסוסים על כל האוכלוסייה בסביבת השטח החקלאי. ברוב התלונות שטופלו מספר האנשים שנחשפו לחומרי הדברה או היו מוטרדים מיישום חומרי הדברה בקרבת מגוריהם, היה גדול בהרבה ממספר המתלוננים. לגבי תלונות מסוימות מדובר בעשרות ולעיתים אף במאות אנשים. ניתן לומר שבמהלך כל השנה ובכל הארץ, פעלנו לרווחתם של אלפי אנשים שרובם טופלו בצורה עקיפה וללא ידיעתם. בשנת 2007 חלה עלייה חדה במודעות הציבור לנזקים אפשריים כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה חקלאיים, דבר הדורש הגברת הפעילות בנושא כמו גם מציאת נתיבים נוספים להתייחסות לאירועים אלו, לרווחת הציבור. 2) פיקוח על יישום חומרי הדברה המדור עוסק בפיקוח על יישום חומרי הדברה באזורים רגישים מבחינת קירבתם של שטחי החקלאות: לבתי מגורים, לשמורות טבע ולמקורות מים. במקרים רבים הפיקוח מתבצע בעקבות תלונות. מושם דגש מיוחד על חומרים שיש להם פוטנציאל להוות מטרד ומפגע לאוכלוסייה וכן על חומרים שיכולים לגרום נזק לסביבה.

18 דו"ח רט"ג 2007 בהמשך וכפועל יוצא של אירועים בהם נחשפת אוכלוסייה לחומ"ס או שנגרם נזק לסביבה פקחי מדור ניטור רעלים נמצאים בקשר רציף עם המשרד להגה"ס, אנשי מועצת הצמחים בענפים השונים, אנשי השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות וחברות היישום, ופועלים כדי לקדם חיקוק תקנות ונהלים ברורים, ישימים ומועילים ליישום חומרי הדברה בקרבת מגורים תוך מזעור הפגיעה בתושבים ובסביבה. בנושא יישום חומרי הדברה לחיטוי קרקע חומרים רעילים מאוד שהחליפו את השימוש במתיל ברומיד מתבצע מעקב מיוחד ופיקוח על יישום חמרים המכילים: פורמאלדהיד, דיכלורופרופן, כלורופיקרין, טלון, מתאם סודיום. במקביל נעשים צעדים לקידום החיקוק של מערך תקנות שלם להסדרת יישום של חומרים אלו בקרבת בתי מגורים תוך התייחסות לטכנולוגית היישום. לגבי חומרים מסוכנים במיוחד נשקלת הוצאתם משימוש. 3) פיקוח על מחסנים לחומרים מסוכנים בהנחיית אגף חומ"ס של המשרד מבצעים הפקחים ליווי של מחסנים לחומרים מסוכנים כפועל יוצא של התהליך לקבלת היתר רעלים. ביקורות תקופתיות מבוצעות במחסנים של המחזיקים או מבקשים היתר כזה. פקחי המדור עובדים בעיקר מול המגזר החקלאי. חלק ניכר מהמחסנים הם של חקלאים ומשמשים לאחסון חומרי הדברה לשימוש עצמי. בחלק המקומות נבדקים אתרים (סככות) לאחסון חומרים המשמשים לחיטוי קרקע כמו מתיל ברומיד, פורמלין, מתאם סודיום ועוד. נבדקים מחסנים בחנויות המשווקות חומרי הדברה לחקלאים, מחסנים של חומרים לתברואה או גינון בעיקר של מועצות מקומיות או אזוריות, מחסנים של מדבירים, מחסנים או אתרים לאחסון חומרים המשמשים לחיטוי התוצרת במפעלי אריזה במגזר החקלאי ולעיתים נבדק גם אחסון חומרים ו/או מתקנים המשמשים לחיטוי מים ובריכות. במהלך הביקור נערך רענון התקנות ליישום חומ"ס בקרבת בתי מגורים, הטיפול במרססים ובנקודות שטיפה והטיפול באריזות. על כל ביקור וממצאיו נשלח דיווח לאנשי הקשר באגף החומ"ס. במידה ומתגלים בביקורת ליקויים, הפקחים עוקבים אחר תיקון הליקויים, במקרים מסוימים נערכות ביקורות חוזרות. לעתים לפי הצורך, הפקחים אף מסייעים באכיפה בנושא. בשנת 2007 נערכו בקרות ב 70 מחסנים. 4) פיקוח על מנחתים בארץ קיימות שתי חברות העוסקות ביישום חומרי הדברה מהאוויר: חברת "כימניר" וחברת "תלם". שתי החברות עושות שימוש ב 7 מנחתים ראשיים ו 4 ממנחתים משניים. ממנחתים אלו מתבצעת עבודות ריסוס בנפחים גדולים. פקחי המדור מבצעים ביקורות קבועות במנחתים אלו כדי לוודא את תקינות העבודה מבחינה סביבתית. המדור בשיתוף עם "כימניר" ו"תלם" מקדם פעולות למציאת פתרונות לבעיות סביבתיות שנוצרות במהלך העבודה במנחתים ובמהלך הריסוס האווירי. השנה הוקדש מאמץ מיוחד לקידום פתרונות לטיפול בנושא התשטיפים. במהלך שנת 2007 נערכו ביקורות תקופתיות בכל המנחתים. 5) פקוח על אריזות חומרי הדברה, תשטיפים, מרססים במהלך הביקורות השוטפות במחסנים לחומרי הדברה, פקחי המדור עוסקים בהסברה לחקלאים ובהבהרת התקנות הקיימות, מתבצעים סיורים בשטחי החקלאות ונבדקות נקודות שטיפה ומרססים. מקודם טיפול בפינוי חומ"ס שפג תוקפם. כמו כן מתבצע קידום פתרונות וחקיקה ב: שטיפה של מרססים לאחר היישום וטיפול בתשטיפים. במידת הצורך הפקחים מובילים לאכיפה של התקנות הסביבתיות. טיפול בהרעלות בעלי חיים 6) חומרים להדברה חקלאית הם הגורם הבלעדי בהרעלות של חיות בר וחיות משק ובית, במזיד כאירוע פלילי או בתוצאת לוואי של יישום חומ"ס בשטחי חקלאות בהתאם להנחיות התווית או בניגוד להן. המדור הנו חלק מהמערך המטפל באירועי הרעלה. אנשי המדור עוסקים בהסברה בנושא בקרב החקלאים ופועלים להטלת מגבלות בשימוש בחומרים אלו ואף ממליצים על הוצאה משימוש של חומרי הדברה מסוכנים באופן חריג לסביבה ולחיות הבר. בשנת 2007 היו פקחי המדור מעורבים בטיפול ב 2 מקרי הרעלות בכל רחבי הארץ. מתוכם באזור הצפון 09 מקרי,3% בדרום =4 % 2%+) 2 לא ידוע) להשוואה, בשנת 2006 נתגלו = 89 73%,במרכז =6 הרעלות וב ) ניטור יתושים ומזיקים אחרים המדור מהווה חלק מהערכות המשרד להגנת הסביבה, אגף מזיקים, במניעת התפרצות קדחת הנילוס המערבי. איתור וניטור אתרים המועדים לקינון זחלי יתושים, מוצבות מלכודות ללכידת יתושים. דגימות זחלים ובוגרים מועברות למשרד הבריאות, דיווחים מועברים לאנשי הקשר במשרד להגה"ס. מתבצע מעקב ופיקוח שוטף אחר המפגעים, ההסדרה וההדברה תוך קשר עם האנשים האחראים בשטח (אנשי תברואה במועצות אזוריות מקומיות וכיו"ב) במקרי הצורך ניתנים גם דוחות.

19 דו"ח רט"ג 2007 פקחי המדור יחד עם הפקחים לניטור מזיקים מסייעים בטיפול בנושא לישמניה כמו גם פעילות בנושא נמלת האש. בשנת 2007 התבצע פיקוח יתושים ב 75 נקודות ניטור ברחבי הארץ. דיווח מלא על הפעילות בנושא זה יופיע בדוח של מדור מזיקים. 8) פיקוח למניעת הרעלות בכינרת בשנת 2007 טופלו 5 הרעלות דגים כפועל יוצא של דיג לא חוקי. ההרעלות טופלו במסגרת הנוהל הבין משרדי. לצערנו, נפגעה הפעילות הקבועה והמתואמת של כל הגופים המטפלים בנושא עקב בעיות פרסונאליות באגף הדיג וכיום שואפת הפעילות לאפס. 9) דשנים במהלך שנת 2007 לא פעלו פקחי המדור בניטור מצב הדשנים ברחבי השטחים החקלאיים. מביצוע סקר מקדים בשנת 2006 עולה כי באזורים החקלאיים מותקנים ברוב השדות מיכלי דשן, מדובר בכמות עצומה והשימוש בהם נמצא במגמת עלייה. לדעתנו, יש חשיבות רבה לניטור מערך הדישון ולתאום השימוש (כמויות וריכוז) במטרה לצמצם שימושים עודפים ולמנוע זיהום של מי תהום. כמו כן יש לתת את הדעת על אמצעים למניעת שפך במקרה של תקלה (מאצרות) במיוחד באזורים רגישים מבחינה הידרולוגית. 0) פעילות בוועדות, הרצאות, השתלמויות השתתפות שוטפת בוועדה הבין משרדית לתאום השימוש בחומרי הדברה להגנת הצומח, בוועדה המייעצת להדברת זבוב הפירות הים תיכוני, בכינוס רכזי חומ"ס, בימי עיון, בקורסים. הפקחים משמשים כמרצים קבועים בימי עיון לחקלאים והשתלמויות למיישמי חומרי הדברה הנערכים על ידי משרד החקלאות ברחבי הארץ. מדור ניטור יתושים המדור מהווה חלק מהערכות המשרד להגנת הסביבה במניעת התפרצות מחלת קדחת מערב הנילוס באמצעות ניטור של אוכלוסיות היתושים. אתרי קינון יתושים נדגמים, הזחלים והיתושים הבוגרים מועברים למעבדה האנטימולוגית במשרד הבריאות לאפיון מיני היתושים ובדיקת נגיעות בווירוס המחלה. ניטור זחלים הפקחים סורקים את האתרים המועדים לדגירות יתושים ע"פ רשימות קיימות וכן מאתרים נקודות חדשות בהן מזוהה דגירת יתושים. הנתונים מועברים לממונה המחוזי ולידיעת הרשות המקומית לטיפול. דגימות זחלי היתושים מועברים למעבדה במשרד הבריאות לבדיקת נוחכות נגיפי שפעת מערב הנילוס. לכידת יתושים בוגרים הפקחים מציבים פעמיים בכל חודש מלכודות ללכידת יתושים בוגרים. המלכודות מוצבות בערב ונאספות השכם בבוקר. תכולת המלכודות מועברת למעבדה במשרד הבריאות. תיעוד הדיווחים מוקלדים ישירות למערכת העוקץ של המשרד להגנת הסביבה. בעקבות הדיווחים מתבצעות על ידי הגורמים המקומיים פעולות הדברה בגופי מים נגועים. תוכנית העבודה של המדור כוללת את הרשימות של מקווי ההמים נדגמים ואת תוכנית הביקורים בהם. הפעילות מתבצעת בתיאום צמוד ושבועי מול הממונה המחוזי של הגה"ס. הפקחים פועלים במתכונת של "פיקוח על" על עבודת הגורמים המוניציפאליים, ומסייעים גם באכיפת התקנות ע"י מתן התראות ו/או קנסות. נמלת האש הקטנה, יתוש הטיגריס האסייתי, טרמיטים פקחי המדור מסייעים לאגף ללחימה במזיקים בטיפול במזיקים נוספים. נמלת האש הקטנה הנה מן פולש המהווה מטרד לאדם ויש לפעול להכחדתו מהארץ. לשמנייה לצורך הטיפול בנושא הלשמנייה הוכנה תוכנית ע"י צוות בין משרדי. את התוכנית ערך וטרינר הרשות בשיתוף האגף ללחימה במזיקים במשרד להגנת הסביבה ועם ראש המעבדה לאנטימולוגיה במשרד הבריאות וגורמים נוספים. עם אישור התוכנית והעמדת התקציב, ייקלט פקח ייעודי (קיימת אפשרות לפעילות משותפת גם עם משרד הביטחון לפעילות דומה בדרום). סקרים ומחקרים

20 2007 דו"ח רט"ג במדור 2 עובדים. המדור מבצע סקרי סיכונים עבור חברת מקורות. בשנת 2007 בוצעו 9 סקרים בהיקף של כ 230 אל"ש (היקף העבודה המתוכנן לשנת 2008 עומד על כ 450 אל"ש). סקר שטחים מושקים עבור 360 אל"ש). ניטור נחלי יהודה 2008 (היקף עבודה של רשות המים נמצא בעיצומו ויסתיים בנובמבר ושומרון יסתיים באוגוסט ( אל"ש). המדור מסייע ומשביח את הדוחות השנתיים של המדורים האחרים ביחידה. דוח ניטור נחלי יהודה ושומרון תקציר באזור יהודה ושומרון חיים כ 2.8 מליון איש. השפכים של כ 2 מליון איש אינם עוברים טיפול נאות להסרת המזהמים, בשל קונפליקטים ומגבלות כלכליות. כמות השפכים המיוצרים ביהודה ושומרון, נכון לשנת 2007, מוערכת בכ 73.5 מלמ"ק בשנה. עבודה זו מתמקדת בזרימות העיליות העיקריות, בכמות המוערכת בכ 29 מלמ"ק בשנה. יתרת השפכים (כ 44.5 מלמ"ק) מודחת ברובה לתת הקרקע באמצעות בורות סופגים או מסולקת לפני השטח תוך יצירת מפגעים. דיגום הנחלים הנבחרים ביהודה ושומרון בשנת 2007 התבצע בצורה מקיפה, ובאופן שמציג באופן כמותי ואיכותי את מצב המים בנחלים העיקריים ביהודה ושומרון. מרבית הנחלים שנסקרו בעבודה זו הינם נחלי אכזב שמערכות הולכת שפכים עירוניות מסלקות אליהם שפכים גולמיים או קולחים באיכות ירודה. להזרמות השפכים לסביבה הפתוחה, אם באמצעות בורות ספיגה ואם באמצעות סילוק לנחל יש השלכות סביבתיות גדולות, בשל הרגישות ההידרולוגית של אזור ההר, כשטח ההזנה העיקרי של אקוויפר ההר. מקורות הזיהום בצד הפלסטיני הינם רבים: שפכים גולמיים מחברון, מזרח בית לחם, רמאללה, שכם וג'נין מוזרמים בערוצי נחלים, חלקם לאחר טיפול ראשוני וחלקם ללא כל טיפול, גורמים לפגיעה סביבתית ומהווים פוטנציאל זיהום למקורות המים. קיימות מספר תוכניות פיתוח תשתיות הביוב בערים הגדולות, אולם רוב התוכניות נמצאות בשלב התכנון. לא בכל הערים קיימת תוכנית לטיפול בשפכים. לא קיימות תוכניות לפיתוח תשתיות הביוב בכפרים, וכתוצאה מכך ממשיך סילוק השפכים לנחלים ולבורות ספיגה. מקורות הזיהום בצד הישראלי הינם קטנים יותר בהשוואה למקורות הזיהום בצד הפלסטיני, אולם גם כאן הטיפול בשפכים לקוי ונדרש פיתרון מיידי לטיפול בשפכי העיר אריאל ובשפכי נחל קדרון. לעיר אריאל קיימת, זה זמן רב, תוכנית חיבור למתקן טיפול קיים, אולם החיבור עדיין לא יצא לפועל. כתוצאה מכך, זורמים שפכים גולמיים ביובלי נחל שילה. השפכים הזורמים בנחל קדרון מאופיינים בספיקות גבוהות ובעומס אורגני רב. מתקן ההטיה אשר נבנה בשנת 2007 לא פתר בעיה זו, שכן תקלות לאורך הקו גורמות למפגעים סביבתיים, מה גם שבמורד מתקן ההטיה ממשיכים לזרום שפכים. בחודש יוני 2008 החלה מודיעין עילית להזרים שפכים מחלקה הדרומי וחלק משפכי חלקה הצפוני לקו הביוב הראשי של מודיעין ומשם למט"ש איילון. כתוצאה מחיבור זה, נחל מודיעים, באזור זה, הינו יבש ונפחי זרימת הקולחים בואדי קריקע פחתו. איגום הקולחים הזורמים בנחל ציר החל בשנת 2008, וכתוצאה מכך צפויה ירידה משמעותית בכמות הקולחים הזורמים בנחל קנה. שפכים גולמיים אשר מקורם בישובים הישראלים הקטנים זורמים בערוצי נחלים, חלקם לאחר טיפול ראשוני וחלקם ללא כל טיפול, גורמים לפגיעה סביבתית ומהווים פוטנציאל זיהום למקורות המים. פיתוח תשתיות הביוב בישובים הקטנים קיבל תנופה לאחרונה, יחד עם זאת לא בכל הישובים קיימת תוכנית לטיפול בשפכים. שיתוף הפעולה הישראליפלסטיני בנושא טיפול בשפכים הינו זניח. מבין הערים הגדולות ביהודה ושומרון רק בית לחם (מערב), קלקיליה וטול כרם (כמחצית משפכי העיר) מחוברות למתקני טיהור שפכים הנמצאים בתחומי ישראל (שורק, דרום שרון מזרחי ויד חנה, בהתאמה). פרויקט מאסף נחל קנה, אשר החל לפעול בשנת 2006 לא נחל הצלחה מלאה, וזאת בשל סירובם של הפלסטינים להתחבר לקו זה. כתוצאה מכך, ישנה הזרמת שפכים מכפרים הנמצאים לאורך הנחל, במקביל לקו המאסף. ניצול קולחים ביהודה ושומרון כמשאב מים להשקיה אינו מפותח. הפניית קולחים באיכות טובה להשקיה באזורים שאינם רגישים הידרולוגית עשויה לסייע במצוקת המים, ולשפר את תהליך הטיפול בשפכים. בעבודה זו נדגמו 4 תחנות ב 9 אגני ניקוז שונים, במהלך אביב וסתיו 2007: קישון, שכם, קנה, שילה, שורק, מודיעים, מכמש, קדרון וחברון. הנחלים אליהם מסולקים עיקר השפכים, שמקורם ביהודה ושומרון (לפי סדר יורד של נפחי זרימה) הם: נחל קדרון.8 מלמ"ק/שנה נחל מודיעים.2 מלמ"ק/שנה נחל חברון 5.7 מלמ"ק/שנה נחל קישון 0.93 מלמ"ק/שנה נחל שכם 3.4 מלמ"ק/שנה נחל שורק 0.8 מלמ"ק/שנה הנחלים אליהם מסולקים עיקר הקולחים, שמקורם ביהודה ושומרון לפי סדר יורד של נפחי זרימה) הם: נחל ציר 2.09 מלמ"ק/שנה נחל מכמש.35 מלמ"ק/שנה ואדי קריקע. מלמ"ק/שנה במסגרת עבודה זו בוצע מיפוי ב GIS של תוואי זרימות השפכים והקולחים בנחלים בתחומי יהודה ושומרון. מנתוני המיפוי עולה כי אורך הזרימה הכולל של שפכים גולמיים הוא כ 78 ק"מ. הזרימות המשמעותיות ביותר הן נחל חברון (כ 43.5 ק"מ), נחל קדרון (כ 33 ק"מ), נחל שכם (כ 3.5 ק"מ) ונחל מודיעים (כ 8 ק"מ). אורך הזרימה הכולל של קולחים הוא כ 46 ק"מ. הזרימות המשמעותיות ביותר הן בנחל מכמש (כ 6 ק"מ) וואדי סוסיה (כ 9 ק"מ). נתונים אלו מבוססים על ידע שנצבר ועל זיהוי זרימות בנחלים בשכבת האורטופוטו. יחד עם זאת, ייתכן וקיימות זרימות, אשר לא מופו בשל חוסר זיהוי.

21 דו"ח רט"ג 2007 מיפוי זרימות השפכים והקולחים בוצע על גבי שכבות אזורי ההזנה והאזורים הכלואים של אקוויפר ירקון תנינים. השפכים הגולמיים בנחלים שכם, חברון, מודיעים ויובלי נחל שילה זורמים על פני שטח אזורי המילוי של האקוויפר. זרימות אלו מהוות פוטנציאל זיהום גבוה למי התהום באקוויפר ירקון תנינים. ריכוזי המזהמים בנחלי יהודה ושומרון גבוהים ביחס לספיקות השפכים, כפועל יוצא של רמת החיים הנמוכה והשימוש המצומצם במים המאפיינים את מרבית תושבי יהודה ושומרון. עומסי המזהמים (פחמן אורגני כללי, חנקן כללי וזרחן כללי) בתחומי יהודה ושומרון הינם גבוהים מאוד הן באופן אבסולוטי והן באופן יחסי בהשוואה לנחלים בתחומי ישראל, על אף העובדה שאגני ההיקוות של הנחלים בישראל הינם לרוב גדולים יותר ובנוסף מזרימים כמויות גדולות יותר של שפכים וקולחים. בהשוואה לשנת 2006, ישנה עלייה בעומסי הפחמן (כ 2,530 טון/שנה לעומת כ 2,050 טון/שנה) והחנקן (כ,900 טון/שנה לעומת כ,800 טון/שנה), לצד ירידה בעומס הזרחן (כ 285 טון/שנה לעומת כ 485 טון/שנה). ריכוזי כלוריד גבוהים (מעל 350 מג"ל) נמדדו בנחל שורק, נחל חברון, נחל קישון ונחל שילה. ריכוזי כלוריד גבוהים מהווים פוטנציאל להמלחת קרקעות ומאגרי מים ונובעים מתוספת מלחים מפעילות אנטרופוגנית. מתוצאות המחקר עולות המסקנות הבאות:. מתוצאות המחקר עולים החשיבות והצורך המיידי בפיקוח, בקרה וניטור במט"שים ובנחלים בתחומי יהודה ושומרון. יצירת מנגנון פיקוח ובקרה על תפקודי מתקני הטיפול בשפכים ועל הזרמת שפכים/קולחים בנחלים עשוי להפחית באופן משמעותי את הזיהום בנחלים. 2. על פי תוצאות עבודה זו, מומלץ להרחיב את היקף המחקר באופן שיכלול את כל הנחלים העיקריים והמשניים בתחומי יהודה ושומרון, שכן קיימים נחלים נוספים מובלי שפכים, שלא נדגמו בעבודה זו. 3. יש לפעול למניעת הזרמת שפכים/קולחים על גבי תצורות גיאולוגיות הידועות במוליכות הידראולית גבוהה (עמינדב, כפירה, וורדים). המשך הזרמת השפכים בנחל שכם, נחל חברון, נחל מודיעים ויובלי נחל שילה עלול לגרום לפגיעה אנושה במקורות המים המשותפים של הישראלים והפלסטינאים. 4. יש לפעול בשיתוף רשות המים ומשרדי החקלאות, הבריאות והגנת הסביבה לפיתרון זרימות השפכים והקולחים באמצעות חיבור ישובים למט"שים קיימים או לחילופין הקמת מטש"ים מודרניים ומאגרים. 5. יש ליצור מנגנון של שיתוף פעולה עם המדינות התורמות, על מנת לייעל את תהליך הקמת תשתיות הביוב ביהודה ושומרון, שעשויות להפחית את היקף הזיהום בנחלים. דיגום השפעות תחנות הכוח חגית וצפית (צפית פרויקט חדש) עבור חברת חשמל תחנת כוח חגית רקע תחנת הכוח "חגית" הוקמה בשנת 995. בתחנה הוקמו ארבע טורבינות גז, שהוסבו בשלב מאוחר יותר (בשנים ) ליחידות משולבות המייצרות חשמל במערכת טורבינת גז ובמערכת קיטורית. התחנה ניזונה כיום מקו דלק המוביל קרוסין ממסעף הדלקים באלרואי ואמורה לעבור לשימוש בגז טבעי עם השלמת הנחת הקו מדור אל התחנה. בתחנה קיימת אגירה של כ 5,000 מ"ק דלק. התחנה ממוקמת על הערוצים של נחל חגית, נחל צבר ונחל קטינה הנשפכים לשמורת טבע המוכרזת נחל תות. נחל תות זורם במורד עד לחיבורו עם נחל דליה, סמוך לבת שלמה, שם מצוי מתקן תפיסה של חברת

22 דו"ח רט"ג 2007 מקורות. בהתאם להוראות תכנית מתאר ארצית לתחנת כוח פנים ארצית "חגית", מבוצע ניטור מים בנחל חגית והסביבה, על מנת לבדוק את השפעת תחנת הכוח על איכות המים באזור. תאור סביבתי כמות המשקעים הרב שנתית הממוצעת הינה כ 680 מ"מ, כאשר מרבית הגשם יורד ממערכות המגיעות מהים התיכון, ומתעצמות בשל המכשול הטופוגרפי של הכרמל ורמות מנשה. מספר אירועי הזרימה נע בין ארבעה אירועים בשנים שחונות לשמונה אירועים בשנים גשומות ביותר. הקרקעות באזור הינן מסוג רנדזינות חומות, בעלי מרקם חרסיתיסילטי המאופיינות בתאחיזת מים די גבוהה ובערכי חידור נמוכים, בעוד שערכי החלחול הינם גבוהים בשל הסידוק הקיים בסלע הקירטון מתצורת עדולם. באגן נחל חגית מצויים שני מעיינות עיקריים : עין חגית ועין קטינה. עין חגית מצוי בתוך תחום החווה החקלאית שממזרח לתחנה, ועין קטינה נאגמת בבריכה בצמוד לגדר התחנה מצפון. השטחים סביב התחנה משמשים בעיקר כשטחי מרעה לבקר. דיגום תחנת הכח בחורף הדיגום בתחנות בוצע באירועי גשם שיצרו זרימה על פני השטח, ובתנאי שלא ירד גשם ב 48 השעות שקדמו לאירוע הגשם. בחורף 2005/2006 נדגמו 5 אירועי גשם שיצרו נגר עילי באתר תחנת הכוח. עיקר הדיגום התבצע החל מסוף נובמבר 2005, עד למחצית ינואר בתקופה זו התרחשו עיקר הזרימות בנחל תות. השנה בוצע דיגום ראשון למרות שתחנה ג', מורד נחל תות, הייתה יבשה, וזאת משום שהזרימה הגיעה למפגש נחל חגית ונחל תות. התחנות החסרות (א' וג) נדגמו עם הופעת זרימה ראשונה בתאריך לפרמטרים החסרים. פיזור הגשמים וכמות המשקעים בחודשים פברוארמארס לא גרמו לזרימה שהייתה ראויה לדיגום, או שמשך הזרימה היה קצר עד כדי חוסר יכולת לבצע דיגום מייצג. אירוע הגשם הקיצוני בראשית אפריל נדגם, והיווה את הדיגום האחרון לחורף זה. ההחלטה אם לדגום או לא התקבלה על פי האבחנות הבאות:. כאשר יש רצף זרימה עילית בין נחל חגית לנחל תות. 2. כאשר יש זרימה דרך הצינורות בתחנות א וא 2 שניהם או אחד מהם. לא מבוצעת דגימה בזרימה שמקורה אך ורק במוצא בריכת ההפרדה של התחנה. נקבע נוהל על פיו תילקח דגימה במוצא בריכת ההפרדה שסימנה א 3 במקרים של חשד לזיהום. השנה לא נמצאו מקרים כאלה. 3. כאשר חלפו לפחות 48 שעות מתום אירוע הגשם הקודם שנדגם. בנוסף לדיגומים נערכו סיורים לאורך הנחלים תות וחגית גם מחוץ לאירועי הגשם כדי לוודא שאין חשש לתקלות ואירועי גשם שבהם התברר בדיעבד שאין זרימה. ניטור המים כולל את הבדיקות הבאות: TPH כלל פחמימני דלק. דיגום זה בוצע בכל פעם שנגר עילי חצה את הדרך החקלאית שממערב לתחנה. ICP בדיקה סטנדרטית של 3 יונים. הדיגום בוצע פעם אחת בכל תחנה עם הופעת זרימה ראשונה, ופעם נוספת באירוע בו נדגמו כל התחנות (על פי דרישת המזמין, מעבר לתוכנית העבודה). Cl נדגם פעם אחת במשך העונה. נדגם בהתאם לדרישות מזמין העבודה, ביחד עם ה Cl. ph תחנת כוח צפית רקע אתר צפית הוקם בשנת 990 בהתאם לתוכנית מתאר שינוי מס' 0 לתמ"מ 4 "תחנת מיתוג צפית ומעברים לקווי חשמל ראשיים". אתר צפית נמצא בשפלת יהודה, כ 2 ק"מ דרומית לקיבוץ כפר מנחם, וכ 9 ק"מ מזרחית לקריית מלאכי. באתר פועלות משנת 990 שתי יחידות ייצור המוסקות בסולר בעלות הספק כולל של.MW 263 כיום, יחידות אלו מיועדות לייצור חשמל לשעת שיא, דחק וחירום. באוקטובר 2006 הושלמה הקמת השלב הראשון בהקמת יחידת ייצור במחזור משולב חדש באתר טורבינת גז המוסקת בסולר. מתקנים נוספים הקיימים באתר: מתקני חשמל להוצאת האנרגיה המיוצרת. מתקן ייצור מים נטולי מלחים. מערך אחסון הדלק באתר בנפח כולל של 9,000 מ"ק שטח התחנה בקירוב הינו.9 קמ"ר, שיפוע התחנה נוטה לכיוון דרוםמערב ודרוםמזרח. הנגר העילי הנוצר בשטחי התחנה זורם לשני מוצאים מרכזיים בדפנות הדרום מערביות של המתחם (צינור דרומי + מערבי, ראה מפה). המוצא הדרומי מנוקז בתעלה לאפיק משני המחובר לנחל האלה בנ.צ ,62380, בעוד שהמוצא המערבי מחובר לנחל האלה בנ.צ , בנוסף, ישנם נקזים רבים בדופן המזרחית של המתחם, נקזים אלו מתנקזים למוצא מרכזי בדופן המזרחי המסומן במפה. מוצא זה מנוקז בתעלה לאפיק משני המחובר לנחל האלה בנ.צ , מטרות הניטור כפי שעולה מהצעה זו הינן לבדוק את השפעות אתר צפית על איכות המים בנחל האלה

23 דו"ח רט"ג 2007 והסביבה. תוכנית הניטור תחנות הדיגום: שלוש נקודות במוצאים של תחנת הכוח (פירוט בפרק רקע):. צינור מערבי. 2. צינור דרומי. 3. מוצא מזרחי. ארבע נקודות לאורך נחל האלה: 4. מעלה נחל האלה (מפגש הנחלים האלהלוזית), נקודה זו היא נקודת ייחוס על מנת להשוות בין איכויות המים במעלה תחנת הכח לאיכויות המים במורד תחנת הכוח. תחנה זו מייצגת את איכות מי הנגר העילי באזור מעלה נחל האלה, ממזרח לתחנת הכוח. 5. מפגש נחל האלה אפיק צפית (האפיק המערבי ביותר של התחנה, בו זורמים המים מהצינור המערבי), תחנה בה ניתן לאתר את המזהמים הזורמים דרך שלושת המוצאים (תחנות,2,3). 6. מורד הנחל, תחנה בה ניתן לאתר מזהמים נוספים שהגיעו לנחל ולא עברו בתחנה האחרונה. תחנה זו אמורה לאתר מזהמים שמקורם בפסולת המצויה בסמוך לצינור המערבי, בנוסף למזהמים מתחנת הכוח. 7. באר בנחל האלה, נקודה נוספת שעשויה להיות נקודת ייחוס. תחנה זו מייצגת את מי התהום באזור. אנו מציעים לנטר נקודה זו באופן חד פעמי, וזאת על מנת לקבל מידע כללי על איכות מי התהום באזור. בנוסף, קיימת תחנת דיגום בסמוך למורד הנחל מעיין לופית (תחנה הנקראת "נחל האלה מזרח"), נ.צ המעיין : , תחנה זו נדגמת ע"י פקחי היחידה הסביבתית מידי שנה. בתחנה זו הממוקמת למרגלות תל צפית נובע מעיין לופית, בשולי חורשת עצי אקליפטוס. בחודשי החורף זורמים מים בזרימה עילית לאורך מאות מטרים ועד כשני ק"מ בהתאם לספיקה. לעומת זאת, ישנה ירידה בספיקה בחודשי הקיץ עד להתייבשות מוחלטת. בשנה האחרונה, כנראה עקב מיעוט הגשמים בחורף שעבר, המעיין היה יבש בשני ימי הדיגום. בשנים עברו על פי בדיקות השדה ותוצאות המעבדה, ריכוזי הפרמטרים העידו על מים באיכות טובה. התפשטות הזיהום התעשייתי לאורך נחלי באר שבע והבשור (עבור רמת חובב) תקציר ערוצי נחל הבשור יבשים במרבית ימות השנה, פרט לקטעים בהם קיימת זרימה, שמקורה בנביעות לאורך האפיק ובבצבוץ של מי תהום גבוהים באופק החלוקים שבערוצים. שפכים עירוניים גולמיים ושפכים תעשייתיים מזהמים כיום את נחל באר שבע, שהינו אחד מיובליו העיקריים של נחל הבשור. בנוסף, שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית ברמת חובב זיהמו במהלך השנים את אפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור ואת מי התהום לאורך אפיקי הנחלים. שפכים אלו המכילים כמויות גדולות של מלחי כלוריד, ברומיד, סולפט, מגנזיום, נתרן ואשלגן, בנוסף לחומרים אורגניים יציבים שאינם ניתנים לפירוק סולקו לסביבה ללא טיפול קדם משמעותי. במשך תקופה ארוכה היה חשש כי זיהום מי התהום באזור יתפשט לנחלים ומשם לאקוויפר החוף. המועצה המקומיתתעשייתית רמת חובב פועלת מאז שנת 990 להפסקה מוחלטת של זרימת מים מאזור התעשייה. פעולות אלה כוללות ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לבריכות האידוי. למרות פעילויות מניעה אלו, מי התהום והנחלים בסביבה עדיין מזוהמים בצורה ניכרת. רשות הטבע והגנים מבצעת ניטור לאורך נחל הבשור החל משנת 990. מטרות מחקר ארוך טווח זה הן לעקוב אחר היקף הזיהום והתפשטותו במורד אגן הניקוז המתנקז מאזור התעשייה רמת חובב דרך הנחלים סכר, באר שבע והבשור. המעקב אחר מידת התפשטות הזיהום מבוצע בקידוחים, מעיינות ובארות לאורך ובניצב לציר הנחל. המעקב אחר תנועת המזהמים מסתמך בעיקר על יחסי.Cl/Br ממצאי המחקר אמורים לסייע בהערכת תהליך הטיהור העצמי של מי התהום, שבאופק החלוקים כתוצאה מצמצום זרימות שפכים מאזור התעשייה עד למצב של הפסקה מוחלטת. סקרים אגניים עבור רשות המים סקר נחלי מנשה תקציר מפעל נחלי מנשה הנו מפעל לאספקת מים המתבסס על איסוף מים עיליים בתעלות הטיה מהנחלים היורדים מרמת מנשה. הנחלים סנוניתתנינים, עדה, ברקן ומשמרות מנקזים את הנגר המדרוני, ומהן מוזרמים המים בתעלות הטיה. המים מוחדרים לאקוויפר בשדות חלחול שבחולות קיסריה ומופקים באמצעות מערכת קידוחים היקפיים. חלק נוסף במפעלי מנשה שלא הופעל מזה שנים, הוא סכר ותחנת שאיבה הנמצאים ממערב לסכר תנינים ונבנו כדי להוסיף למערכת את שפיעות עין סנונית. השנה נבחנה האפשרות לשקם את התפיסה בסכרון זה, ולהגדיל את כמויות המים במפעלי מנשה. כמות המים השנתית המוחדרת בשדות החלחול משתנה בהתאם לכמות המשקעים, ועמדה בחורף על כ 7 מלמ"ק. ההפקה מתבצעת לאחר שהמים שהו וסוננו בקרקע ועברו מעין "טיפול קרקע" Treatment).(Soil Aquifer

24 דו"ח רט"ג 2007 במרחב אגן ההיקוות של נחלי מנשה מתגוררת אוכלוסייה המונה כ 70,000 נפש בעשרים ישובים בעלי אופי חיים ותעסוקה מגוונים: עירוני, חקלאי, תעשייתי, מסחרי ומתן שירותים. פעילויות אלו עלולות לזהם את מי הנחלים ובהמשך את מי התהום. על מנת לוודא ולהבטיח איכות מים ראויה בהתאם לתקנות משרד הבריאות, מתבצע מעקב אחר איכות המים המגיעים למפעל. מעקב זה הינו חלק מתכנית רב שנתית המתבצעת על פי הנחיות משרד הבריאות ונציבות המים ובהתאם לרישיון החדרה והפקה שקיבלה חברת "מקורות". ליווי ומעקב מתבצעים על ידי צוות היגוי שכולל נציגים מנציבות המים, משרד הבריאות, רשות הטבע והגנים וחברת "מקורות". במסגרת הסקר מתבצעת תכנית רב שלבית הכוללת בדיקת פרמטרים כימייםפיזיקאליים ומיקרוביאלים של מקורות המים. הדיגום בוצע לפני כניסת המים לתעלות ההטיה, דיגום בתעלות ההטיה טרם החדרתם לקרקע ודיגום המים המופקים מהאקוויפר. תוצאות בדיקת איכות המים בנחלים ובתעלות ההטיה המובילים למפעל ההחדרה נחלי מנשה מעידות בעיקר על זיהום ממקורות תעשייתיים ושפכים (מתכות כבדות, שמנים ושומנים ודטרגנטים) אך גם ממקורות חקלאייםאורגניים (סימזין וחנקות). תוצאות הבדיקה בדיגום הראשון ובדיגום השני בשנה זו, דומות באופיין לתוצאות הדיגום בשנה שעברה עם שינויים קלים דבר המעיד על זיהום מתמשך. יש להדגיש כי למרות הזיהום בנחלים איכות המים בקידוחי ההפקה היא טובה ועונה על דרישות תקנות בריאות העם למי שתייה. סקר נחל שקמה תקציר מפעל נחל שקמה הוא מפעל אספקת מים אזורי המתבסס על איסוף מים עיליים מהנחלים: עובד, חנון ושקמה. המים הנאספים מוחדרים לאקוויפר החוף בשדות חלחול שבחולות מדרום לאשקלון, והם מופקים באמצעות מערכת של קידוחים היקפיים, באזור השאיבה של מפעל הנקז החופי ארזשקמה. ההפקה מתבצעת לאחר שהמים עברו תהליך של "טיפול וסינון קרקע" Treatment) (Soil Aquifer במהלך החלחול. כמויות המים שעברו במפעל בחורף הן כדלהלן: כמויות המים שהוחדרו בשדות החלחול.49 מלמ"ק מי מוביל. כמויות המים שהופקו בקידוחים 6.02 מלמ"ק. באגן ההיקוות של נחל שקמה מתגוררת אוכלוסייה המונה כ 40,000 נפש ב 47 ישובים בעלי אופי חיים ותעסוקה שונים: תעשייתי, חקלאי, מסחרי ומתן שירותים. סביב פעילות זאת מתקיימות פעילויות בעלות פוטנציאל זיהומי העלולות לזהם את מי השיטפונות בנחלים, ובהמשך של מאגר המים. ליווי ומעקב מתבצעים על ידי צוות היגוי שכולל נציגים מנציבות המים, משרד הבריאות, רשות הטבע והגנים וחברת מקורות. המעקב אחר איכות המים של מי הנחלים נועד לוודא ולהבטיח איכות ראויה לשתייה, בהתאם לתקנות משרד הבריאות וכן לאתר ולהתריע על מקורות זיהום פוטנציאליים של מפעל ההחדרה. מעקב זה הנו חלק מתכנית רב שנתית המתבצעת על פי הנחיות נציבות המים ומשרד הבריאות, ובהתאם לרישיון ההחדרה וההפקה שקיבלה חברת "מקורות". במסגרת המעקב מתבצעת תכנית דיגום רב שלבית הכוללת פרמטרים כימייםפיזיקאליים ומיקרוביאלים של מקורות המים: לפני התפיסה, במים הנכנסים למאגר שקמה, במים הנשאבים מהמאגר טרם ההחדרה ובמים המופקים מהאקוויפר. עקב איכות גרועה של מי הקולחים הנוצרים במכון טיהור השפכים התעשייתי ובבריכות החמצון של שדרות, ועקב נפח מוגבל במאגרים הסמוכים הם גלשו לערוץ נחל שקמה. ההגלשה התבצעה ברציפות במשך שבעה שבועות מסוף חודש ינואר 2006 ועד לאמצע חודש מרץ. לאחר מכן התבצעה הזרמה לסירוגין בהתאם לצריכת החקלאים באזור עד לחודש מאי תוצאות בדיקות איכות המים במי הנחלים: שקמה, עובד וחנון ובכניסה למאגר מעידות בעיקר על זיהום ממקורות תעשייתיים (מתכות כבדות ושמנים) אך גם ממקורות חקלאיים (קוטלי עשבים). איכות המים שנדגמה בנחלים ובכניסה למאגר הייתה בינונית עם חריגות מעל לתקן מי שתייה בסימזין, פנול, שמנים, עופרת, ציאניד וברזל. בעקבות הנחיות התפעול של נציבות המים, הפקת המים בקידוחים הייתה חלקית ובהתאם לצריכה. איכות המים בקידוחים היא טובה ועונה על דרישות תקנות בריאות העם למי שתייה. להלן רשימת גורמי הזיהום הפוטנציאליים העיקריים במפעל המים נחל שקמה, על פי פוטנציאל הזיהום בסדר יורד: שם האתר או המפגע תת אגן ניקוז מהות המפגע סיבה קולחים באיכות גרועה מחסור בנפח אגירה מט"ש שדרות שער הנגב נחל שקמה מחסור בנפח אגירה מי תמלחת מפעל נגב טקסטיל נחל שקמה לא מוסדר תשטיפי חצרות נחל שקמה רפת קיבוץ ארז לא מוסדר תשטיפים אתר קומפוסט שובה נחל חנון לא מוסדר תשטיפים נחל חנון אתר קומפוסט יכיני לא מוסדר תשטיפים אתר קומפוסט אור הנר נחל שקמה ניטור נחל הבשור נחל באר שבע לשנת עבור רשות המים תקציר נחל הבשור הוא הגדול מבין נחלי ישראל הנשפכים אל הים התיכון, ושטח אגן הניקוז הוא כ 3,700 קמ"ר. הנחל הוא נחל אכזב, ומים זורמים בו בעיקר בחודשי החורף בזמן שיטפונות. נחל באר שבע הוא אחד

25 דו"ח רט"ג 2007 מיובליו העיקריים, שטח אגן ניקוזו כ,700 קמ"ר. בשטח אגן הניקוז ממוקמת העיר באר שבע ומפעלי התעשייה שבסביבתה. יובל נוסף, נחל חברון, מתנקז לנחל באר שבע, ודרכו זורמים שפכי העיר חברון ישובי הסביבה אל שטחי מדינת ישראל במשך כל השנה, ומהווים מקור זיהום משמעותי המגיע בזרימה עילית עד לאזור קיבוץ צאלים. נחל חובב ונחל סכר מנקזים מקור זיהום פוטנציאלי נוסף למי שיטפונות נחל הבשור שהינו אתר רמת חובב הממוקם כ 4 ק"מ דרומית לעיר באר שבע. מפעלי "מכתשים" ו"ברום" שפעלו בעבר בתוך העיר באר שבע הזרימו שפכים תעשייתיים במשך שנים ארוכות למספר בורות שיקוע בסמוך למפעלים. בורות אלו נסתמו וכוסו בעפר אך לא נעשה כל טיפול נוסף לשפכים שנאגרו בהם. המצב היום: נוזלים חומציים ב ph=0.0 נובעים בכמה נקודות באזור הבורות הישנים ובמקרי זרימה חורפית, התשטיפים מגיעים לנחל באר שבע הסמוך. המים הנתפסים בשיטפונות במאגר "רחובות תחתון" נשאבים למאגרי הבשור ומסופקים יחד עם מי הקו השלישי לצרכני השפד"ן השונים באזור. הכנסת המים מהנחל למאגר הצפוני גרמה בעבר לתמותת הדגים במאגר, ובבדיקה שנערכה למים נמצא כי הם הכילו ריכוזים גבוהים של חומרי הדברה, בעיקר קוטלי חרקים, קוטלי עשבים וברום. לאור זאת הוחלט לדגום את מי השיטפונות בחורף ב 7 נקודות לאורך נחל הבשור ויובליו ובנקודת התפיסה לפני מאגר "רחובות תחתון". השנה נערך דיגום במספר זרימות שיטפוניות בחודשים פברואר ואפריל תוצאות הדיגום מצביעות על תרומות של מזהמים בנחלים על פי הפירוט הבא: נחל חברון זרימת שפכים עירוניים כל השנה המאופיינים בריכוזים גבוהים של אמוניה, וחומרים מתעשיות הצבעים, והפרמצבטיקה. נחל באר שבע הנוכחות הנמוכה ביותר של המזהמים מבין הנחלים שנבדקו. תחנת סניקה דרומית מי השיטפונות מאופיינים בתוספת של חומרים מהמגזר הרפואי וחומרי הדברה. נחל סכר ונחל חובב תוספות של חומרים מתעשיית התרופות וממפעלים המייצרים חומרי הדברה למיניהם. השפכים מאופיינים גם בריכוזים גבוהים של כלורידים, סולפאטים וברומידים. מאגר התפיסה בכניסה למאגר התפיסה נמצאו מספר מרכיבים המעידים על כניסה של מזהמים מאזור התעשייה רמת חובב, ומאזורי התעשייה שבמעלה נחל באר שבע. מרכיבים אחרים מעידים על נוכחות של חומרים שלא נמצאו בבדיקות המים במעלה נחל באר שבע ונחל הבשור ועולה השאלה מאין הם מגיעים?? המים בכניסה מאופיינים בריכוזי ם גבוהים של כלורידים וסולפאטים. אגף מידע מדעי א. ניהול בסיס נתונים איסוף נתונים, ריכוז כל הנתונים, הקלדה, קליטת כל נתוני ב. ניתוח נתונים ממשק עינות צוקים ג. שונות טיפול בקבצי אקסל, יצירת מאגר נתונים מסודר, תחזוקת אתר אינטרנט, קיום אתר מתפקד. אמנות ואירגונים בינלאומיים הרשות מטפלת בשמו של המשרד לאיכות הסביבה באמנות הבאות האמנה לשמירה על מגוון ביולוגי, האמנה להסדר הסחר בערכי טבע שבסכנה, האמנה לשמירה על מינים נודדים של בעלי חיים, האמנה לשמירה על בתי גידול לחים והפרוטוקול בנושא אזורים מוגנים במיוחד ומגוון ביולוגי בים התיכון של האמנה לשמירה על הים התיכון מפני זיהום. האמנה לשמירה על מגוון ביולוגי: השתתפות בוועדת היגוי לתכנית לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי וריכוז הפרק על אמנות ושיתוף פעולה בינלאומי בתכנית. האמנה להסדר הסחר בערכי טבע שבסכנה: מטרת האמנה היא הסדרת הסחר בערכי טבע שבסכנת הכחדה. עובדי הרשות ייצגו את ישראל במפגשים שונים במסגרתה. האמנה לשמירה על מינים נודדים של בעלי חיים: נועדה להגנה על מינים נודדים בכל תחום תפוצתם ונדידתם. במסגרתה אף הסכם על שמירת עופות המים הנודדים מאירופה לאפריקה. נמשכים המאמצים לכלול את ישראל במסגרת ההסכם לשמירה על היונקים הימיים בים התיכון והשחור וההסכם לשמירה על עטלפים אירופיים. האמנה לשמירה על בתי גידול לחים: נועדה לשימור על בתי גידול לחים, שחשיבותם מיוחדת לשמירה על עופות מים. במסגרת זו אף מקיימת האמנה רישום והכרזה של בתי גידול בעלי חשיבות כלל עולמית. האמנה לשמירה על הים התיכון מפני זיהום: אמנה זו נועדה למנוע פגיעה בים התיכון מזיהום שמקורו יבשתי או ימי, וכן, ההיבט העיקרי בו מעורבת הרשות, שמירה על הסביבה הביולוגית שלו, כולל אזורים מוגנים ומגוון ביולוגי אופייני.

26 דו"ח רט"ג 2007 אמנת המורשת העולמית: מטרתה, שמירה על המורשת התרבותית והטבעית של העולם. האמנה פועלת במסגרת אונסקו, ובמסגרתה נבחרים אתרים להיכלל במסגרת רשימת אתרי המורשת שחשיבותם עולמית. הפעילות במסגרת האמנה כללה בחירה של רשימת האתרים הטנטטיביים של ישראל, הכוללים בעיקר גנים לאומיים ושמורות טבע. חטיבת תכנון ופיתוח אגף שטחים פתוחים. יזום והובלת הכנת תכניות מרקמיות: בהמשך ליוזמת האגף להכנת תכניות מתאר מחוזיות חלקיות, (תכניות מרקמיות), לשטחים הפתוחים כפי שהוגדרו בתמ"א 35 כ"מוטי שימור" ומסמך לשיתוף פעולה בין מינהל התכנון במשרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה, והחברה להגנת הטבע. האגף עוסק בליווי התכנון באזורי התכנון של בקעת הנדיב, מעלה נחל אילון, נחל שקמה ופולג. בשנת 2007 המשיך הקידום הסטטוטורי של התכניות במגמה לאשרן כתכניות מחוזיות חלקיות, בכלל זה אושרה במועצה הארצית התכנית לבקעת הנדיב ובוועדה המחוזית התכנית לנחל שקמה. ליווי תכנון תכניות מתאר כוללניות לשטחים הפתוחים האגף ליווה תכנונית תכניות רבות ובהםתכניות ליערות קק"ל, תוכניות מנהלות נחלים. שיתוף הציבור והגברת המודעות לחשיבות שמירת השטחים הפתוחים : האגף מלווה את תפעול אתר השטחים הפתוחים באינטרנט.( אתר זה מלווה את הפרויקטים השונים לשמירת השטחים הפתוחים ומאפשר לציבור להכיר ולהגיב לתכנון לשמירת השטחים הפתוחים. באתר עדכונים על מהלכים ויוזמות שונות לכרסום בשטחים הפתוחים ועדכון על המאבקים של הגופים הירוקים למנוע או למזער את הפגיעה של יוזמות אלו. השתלבות בדיוני המועצה הארצית לתכנון ובניה בועדות המשנה וועדות אחרות : השנה נמשך המהלך להעמקת מעורבותנו והשתתפותנו בועדות התכנון השונות של מינהל התכנון. באמצעות תגבור האגף בשעות של כוח אדם נוסף הלוקח חלק פעיל יותר בועדות השונות. ועדות אלו כוללות מלבד המועצה הארצית לתכנון ובניה גם את הועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים, הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים הועדה לשמירה על הסביבה החופית, ועדת קרקעות עליונה, הועדה לתשתיות לאומיות, ועדת תחבורה יבשתית, ועדת מעקב ובקרה לתמ"א 4 וכן ועדת הערר של המועצה הארצית. כמו כן השתתפות בועדות היגוי שונות: מסמך מדיניות לעודפי עפר, תמ"א 22,, תמ"א 37. במהלך השנה אושרה תמ"א 34 הפותחת ערוץ להשפיע על ההיבטים הסביבתיים של שיקום נחלים. צמצום נזקי עבודת תשתית: בין השאר עסק השנה האגף בליווי התכנון של מספר פרויקטים ארציים רובן תכניות שמקודמות בות"ל. האגף קיים השתלמויות מקצועיות לפקחי התשתיות ברשות וסייע בליווי ביצוע פרויקטי תשתית מקומיים (קווי מים, חשמל, תכניות מפעלי ניקוז וכו'). השנה הורחבה הפעילות של אדריכל נוף המועסק באגף, בהתייחסות לתכניות התשתית. כן החל השנה הטיפול במסמכים נופיים סביבתיים המחייבים חוות דעת של הרשות. ליווי מקצועי של נציגי הרשות בועדות התכנון: גם השנה ניתן דגש להגברת התיאום והייעוץ המקצועי למתכננים במחוזות. במסגרת זו מופץ חומר תכנוני, נערכות השתלמויות ופגישות ומועברות הערות לתכניות בעיקר בתחומים ניקוז, תמ"א 35, תכניות מפורטות לתמ"א 22, תכניות למבנים חקלאיים, מסמכים נופיים סביבתיים וכו'. תמ"א 35: נמשכה ההטמעה והלימוד של התמ"א ברשות. כמו כן קודם נוהל לבחינת מסמכים נופיים סביבתיים ומושקעת עבודה רבה בהתייחסות ובבחינת מסמכים. הגשת התנגדויות: האגף הגיש מספר התנגדויות לתכניות הפוגעות בשטחים הפתוחים ובשמירת הטבע. רוב ההתנגדויות התקבלו בחלקן וכך מוזערה הפגיעה בסביבה. שביל ישראל לאופניים:

27 דו"ח רט"ג 2007 מטרת שביל ישראל לאופניים הוא לאפשר לקהל רוכבים לראות ולחוות את המקומות העיקריים ובעלי העניין בשטחים הפתוחים. במהלך השנה הושלמה התפיסה של השביל, נקבע התוואי העקרוני ובשיתוף גורמים ממשלתיים רבים ושאינם ממשלתיים, נקבעו כללים למעבר בשטחים חקלאיים, מעבר בשטחים עירוניים, קהל היעד, המקומות העיקריים בהם יעבור השביל. אגף ארכיאולוגיה. חפירות ארכיאולוגיות היתרים ובקרה: נערכו 26 חפירות וסקרים בגנים לאומיים ובשמורות טבע. מבין החפירות העיקריות יש לציין את האתרים הבאים: חצור, מגידו, סוסיתא, אפק (המשך הקרדו), מערת רקפת, ציפורי, עיר דוד, תל גזר, תל קדש ועוד. אונסק"ו: השתתפות בועידת מורשת עולמית במשלחת הישראלית לניוזילנד. א. השתתפות בהכנת תיק השער הכנעני של תל דן להגשתו לאונסקו כאתר מורשת עולמית. ב. סיורים עם אנשי אונסק"ו ישראל באתרים המוכרזים ובתל דן. ג. השלמת סרט דרך הבשמים לספר של אונסק"ו. ד. חוות דעת ופרסומים הפקת חומר מקצועי: א. הכנת דפדפות לגן לאומי ממשית, עבדת, שבטה וחצור אתרי מורשת עולמית באנגלית. ב. פרסומים חדשים בעתון הרשות "חדשות בעתיקות" במהדורת אינטרנט ובתפוצה רחבה לרשות ומחוצה לה. העיתון מפרט גילויים חדשים בתחומי הארכיאולוגיה ג. בקרה על עשרות חומרים כתובים של הרשות: דפדפות, מאמרים במגזין הרשות, שלטים ועוד. ד. כתיבת שלטים העוסקים בארכיאולוגיה באתרי הרשות. ה. הצבת שלט מרכזי של אונסק"ו לעבדת ותל חצור. השתתפות בוועדות תכנון והיגוי: מצדה, נחל תנינים, קיסריה, המועצה הארכיאולוגית, וועדת שימור, צוות פיתוח, תו"פ מנכ"ל, אונס"קו, לכיש. שימור: בית שערים מערות. 4 א. תל דן השער הכנעני. ב. ממשית בית המרחץ. ג. ארבל מצודה. ד. מונפור שימור בחווה. ה. מגדל צדק שימור באתר. ו. מגידו שחזור האורווה. ז. דרך הבשמים חאן סהרונים. ח. חלוצה. ט. מוצגים ופריטים אדריכליים: סקר פריטים אדריכליים בעבדת, ברעם. א. השתתפות בהצבת הממצאים של מוזיאון מצדה. ב. טיפול בתוצאות רעידת האדמה במוזיאון חצור. ג. מחקרים וחפירות הושלם מחקר מקיף על מגדל צדק הכולל ניתוח של תפקוד החלקים השונים של המבנה. כן נעשו חפירות מלוות פיתוח ושימור. בציפורי, חפירה במאגרי החרוב אגף שימור ופיתוח להלן החלק העיקרי של פעילות השימור והפיתוח ברשות הטבע והגנים לשנת בנוסף לרשימת הפרויקטים המרכזיים הרצ"ב, נעשו עבודות שוטפות ומתמשכות בנושאי שילוט והמחשה, שימור שוטף, תכנון ברמות שונות, הכנת הצעות לגורמי מימון שונים, הרצאות ודיונים בנושאי שימור ופיתוח. כניסה לפרויקט של סקר לצורך עדכון והכנת תב"עות והתרים בכלל הרשות. להלן הפרויקטים המרכזיים:

28 2007 דו"ח רט"ג קלעת נמרוד השלמת מכרז ביצוע לתאורת לילה, שימור. בניאס המשך פרוגראמה לתכנון מערך הכניסה לשמורה. שביל תלוי בבניאס משא ומתן בנושא פיתוח השביל התלוי בבניאס. תל דן המשך שימור השער הכנעני. שביל מים אל ים השלמת פרוגראמה ובחירת פרויקטים נקודתיים. חורשת טל תכנון נגישות נכים. חצור שימור כללי בתל ופיתוח שטח. ארבל המשך בניית מערך כניסה. כנרת אישור קטעים משביל סובב כנרת. כרמל המשך חניון האגם, חרבת שללה. תל דור השלמת פרוגראמה ותחילת תכנון. מגידו תכנון מערך כניסה ושימור כללי בתל. ציפורי המשך חשיפה וטיפול ברחוב העתיק הדקומנוס. בית שאן תחילת ביצוע המופע הלילי. בית שערים תכנון ושימור מערות המנורה. קיסריה עבודות שימור ושיחזור בשת"פ עם רשות העתיקות, פרויקטים בשת"פ החברה לפיתוח קיסריה. סוסיתא חפירות ארכיאולוגיות, שימור, תיעוד ותכנון. בית ינאי תכנון המרכז להצלת צבי ים. עין חמד קו ביוב והנגשת נכים. אפק ירקון שימור ושיחזור המצודה והאודיאון. מגדל צדק עבודות שימור שיחזור, ניקוי פסולת ואכיפה. תל לכיש קידום התכנון בשת"פ אוניברסיטת ת"א. סובב חומות ירושלים פרויקטים רבים בהיקף אגן העיר העתיקה. אשקלון שימור השער הכנעני, פיתוח שטח הכנות לתכנון ושימור קיר העמודים. ממשית השלמות בחניון הלילה והסדרת תב"ע. חאן סהרונים שימור. מצדה המשך שימור נזקי שיטפונות, מוזיאון מצדה, פרסקאות הארמון הצפוני, תכנון שימור ופיתוח בארמון המערבי. עין בוקק קידום ההליכים הסטטוטוריים למערך הכניסה. מרכז מבקרים רמון תכנון מפורט במשותף עם הנצחת אילן רמון ועבודה מול משרדי הממשלה. חוף האלמוגים ביצוע כתת לימוד. קניון אדום קידום ההליכים הסטטוטוריים לאישור מערך הכניסה וחניון הלילה. חי בר שידרוג מבנים קיימים, הכנת תב"ע וגידור לצורך שמירת צבי השיטים אגף מקרקעין שמורות טבע מוכרזות מאושרות מופקדות מוצעות סה"כ מס' השמורות סה"כ שטח (דונם) גנים לאומיים מוכרזים מאושרים מופקדים מוצעים סה"כ מס' הגנים סה"כ שטח (דונם) אכרזת שמורות טבע וגנים לאומיים שמורת טבע המכתש הגדול שטח תאריך 23//07 38,258.00

29 23//07 8/2/07 5/7/07 5/7/07 5/7/07 2/7/07 2/7/07 5/7/07 5/7/07 3/7/07 3/7/07 3/7/07 //07 //07 //07 26/2/ /2/ , , , , , , ,693.0 דו"ח רט"ג 2007 שמורת טבע אירוס ביצות נוב שמורת טבע הר הכרמל הרחבה נחל כלח גלים שמורת טבע נחל מהר"ל הרחבה גן לאומי ברעם הרחבה שמורת טבע ברכת זמורות שמורת טבע גבעות גד שמורת טבע חוף כורסי גן לאומי גן הפסלים גן לאומי חוף כורסי שמורת טבע עיינות פחם שמורת טבע נחל ראש פינה שמורת טבע תל מרווה גן לאומי קרני חיטין גן לאומי כפר נחום הרחבה שמורת טבע בקעת בית נטופה שמורת טבע ברכת פרג' שמורת טבע יהודיה אתר בריכת המשושים סה"כ ב 2007 : 8 הכרזות אישור תכניות לשמורות טבע וגנים לאומיים שמורת טבע ים האלמוגים באילת שמורת טבע צוקי שיירות שמורת טבע הר הנגב הרחבה שמורת טבע מצוק הצינים הרחבה 2 שמורת טבע נחל הבשור קטע פארק האפיק שמורת טבע נחל שיזף שמורת טבע ברכת סמר שמורת טבע חולות פלמחים שמורת טבע פורה הרחבה שמורת טבע אורטל שמורת טבע אחו חיספיה שמורת טבע אירוס הגולן תנוריה שמורת טבע אירוס הדור מנרה שמורת טבע ברכת תמסח הרחבה שמורת טבע ברכת בראון שמורת טבע ברכת סינדינה שמורת טבע ברכת פרג' שמורת טבע הר אמיר שמורת טבע הר קוץ שמורת טבע הר שיפון שמורת טבע עיינות עורבים שמורת טבע תל פארס שמורת טבע נחל בצת הרחבה שמורת טבע נחל דלתון גן לאומי חירבת אושה תאריך 08//2007 3/03/ /0/ /09/ /03/ /2/ //2007 2/07/ /08/2007 2/07/2007 2/07/2007 5/02/ /2/2007 2/07/2007 5/02/ /04/2007 5/02/ /2/2007 9/09/2007 2/07/2007 2/07/2007 9/2/ /2/2007 9/0/2007 6/0/2007 הפקדת תכניות לשמורות טבע וגנים לאומיים שמורת טבע ים האלמוגים באילת שמורת טבע נחלי קצב וחיון שמורת טבע נחל גירזי שמורת טבע חולות עגור תאריך 29/03/ /03/ /08/2007 3/03/2007

30 /04/ /03/ /06/ /03/2007 3/05/2007 3/03/ //2007 2/2/2007 3/03/ /02/2007 3/03/ /08/2007 דו"ח רט"ג שמורת טבע נחל שיזף שמורת טבע אירוס הדור מנרה שמורת טבע הגלבוע הרחבה שמורת טבע הר אמיר גן לאומי מצודת ישע שמורת טבע נחל מהר"ל גן לאומי נחל נדר שמורת טבע נחל עורבים הרחבה שמורת טבע נחל תבור הרחבה שמורת טבע תל פארס שמורת טבע הר טורען שמורת טבע נחל כזיב מערב חטיבת אכיפה ופיקוח חטיבת אכיפה כוללת שלשה אגפים: אגף פיקוח ומבצעים, אגף התביעות ואגף בטיחות, ביטחון (של העובדים ושל המבקרים) וטיפול במניעת שריפות. החטיבה ממונה על הפעלת מוקד 24 שעות בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה. לחטיבה מחלקת היתרים המרכזת את כל הפעילות בתחום מתן היתרים למחקר, לצייד, לסחר (יבוא ויצוא בעלי חיים) והיתרים מיוחדים. החטיבה ממונה על ביצוע אמנת CITES (הסדרת הסחר ומניעת הברחות בעלי חיים לארץ וממנה). לחטיבה נציגות קבועה בצוותי עבודה של האינטרפול המטפלים בעבריינות בינלאומית בנושא מניעת הברחות בעלי חיים ומוצריהם. לחטיבה מדור המטפל ברישום ומעקב אחר הנפקת רשיונות הצייד, ניהול התיקים המשפטיים, ניהול מערך קליטה ובדיקת מוצגים (פעילות משותפת עם המז"פ המשטרתי). החטיבה מנחה מקצועית את הפעילות האכיפתית בארץ ומתמקדת בהכשרה של עובדי הרשות ליצירת מערך פעילות מקצועי ומיומן. לחטיבה יועצים משפטיים המטפלים בתחום הפלילי, קידום חקיקה ומתן חוות דעת והנחיות מקצועיות. במחוזות הרשות קיימים ממוני אכיפה מחוזיים, המרכזים את כל פעילות החקירות, מודיעין ומבצעי אכיפת החוק. בכל מחוז קיים ממונה ביטחון ובטיחות, סגן מנהל המחוז, המרכז את כל התחום האמור אל מול החטיבה ואל מול קהלי היעד במחוז: מבקרים ועובדים. הדגשי מיקוד וטיפול ב 2007 בשנה זו המשכנו במתן דגש מיוחד על מניעת צייד ע"י עובדים זרים, תאילנדים וסינים, היות ונמצא שנזקי הציד והלקט ) איסוף צדפות בחופי הים, לדוגמה ( מהווים אחת הפגיעות הקשות בעולם החי, הקטן והנחבא: זוחלים, דוחיים, ציפורי שיר ויונקים קטנים, שאינו חשוף לפגיעה כה מאסיבית בחיי היום יום. כריתת עצים אף היא ממשיכה ביתר שאת ולאור העלייה התלולה במחירי הנפט השגת חומר בערה מהסובב הטבעי קל להשגה ומוזיל את עלויות חימום הבתים בחודשי החורף. התופעה התמקדה בישובים הכפריים הגבוהים, התפשטה לאזורים נמוכים יותר ומכריתות אלו סובל כל החורש הים תיכוני. באזורים הסמי מדבריים והמדבריים נבחנו השפעותיה של רוכבי אופניים ופגיעתם בסובב הטבעי. ניתן לאפיין שינוי בהתנהגות הקהל ובמעבר, הדרגתי, מנסיעה לטיולי 4+4 ברכבי שטח קלים וכבדים, לשימוש באופני שטח. שינוי זה חייב את החטיבה להתייחסות שונה למטיילים הפוגעים במרקם הסביבתי הרגיש מאוד בסביבה המדברית. גם בשנה זו הוגבר השימוש בכלי טיס קלים להגברת יכולת האיתור והזיהוי של פורעי חוק. עיקר השימוש נעשה במהלך החגים, עונת הציד ובדיקת פלישות למקרקעי הרשות. לצורך האמור ממשיכה עמותת "דרור" להעמיד מטוס ייעודי, בעלות מינימאלית, לטובת הרשות וצוותי הפיקוח. החטיבה המשיכה במרץ, בשיתוף האוצר ואגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, להפעיל את תוכנית חוף נקי כולל מבצעי אכיפה, ניקיון, חינוך והסברה. החטיבה, בתקציב ייעודי של האוצר והמשרד, הפעילה מבצעי ניקיון בחגים הגדולים, עם ציבור המטיילים, בשטחים הפתוחים, בהצלחה רבה תוך הפחתת כמות האשפה שנעזבה בשטח באופן ניכר. המבצע נערך זו השנה הרביעית וכמויות האשפה הנשארות בשטח ו/או הנאספות בתום החג הולכות ומצטמצמות באופן ניכר. ניתן דגש מיוחד להמשך ההגנה על צמחי בר מוגנים המוכרים גם כצמחי תבלין, כמו: מרווה, אזוב מצוי ) זעתר ), עקובית הגלגל ואחרים. הוחלשה, עקב אכיפה והסברה מקיפים תופעת קטיף פרחי בר עד כדי היעלמותה המוחלטת.

31 דו"ח רט"ג 2007 דגש מיוחד ניתן גם השנה להגברת השת"פ עם גופי אכיפה בתחום דיג, הזיהום הסביבתי, מניעת נסיעת רכבים בחופי הים, מניעת התפשטות מחלת הכלבת ומניעת הרעלות והשפעות הרסניות של הרעלות משנה. השיתוף עם המשטרה למיצוי מהיר ויעיל של אכיפה כנגד שימוש ברעלים שלא על פי חוק התווית וחוקי הגנת הצומח לא כל כך צלח השנה ותיקים רבים בתחום הרעלים לא מוצו עקב בעיות משפטיות קשות בתחום הוכחת הקשר שבין המרעיל לרעל. עדיין בתחום זה לא הגענו להבנות עם האגף להגנת הצומח במשרד החקלאות ומאמץ ניכר יעשה במהלך 2008 למיצוי היכולות המשותפות. כמו בשנה שעברה, גם השנה חלה עליה באלימות עבריינים כלפי אוכפי החוק. יותר ויותר פקחים מותקפים באלימות מילולית ופיזית והאמור חייב אותנו בהערכות שונה והגדרת אזורים מאוימים ו/או ברמת סיכון גבוהה, בהם תנועת הפקחים מוגבלת ונעשת בצוותים ובליווי משטרתי. התופעה ייחודית לאוכלוסיה הדרוזית בגליל העליון, המערבי ובכרמל, שנעשית יותר ויותר קיצונית ואלימה כלפי פקחי הרשות ונובעת לא פעם מתסכול האוכלוסייה כלפי מוסדות המדינה ולא תמיד בקשר ישיר לפעולות הרשות. מאמצי תיווך והסברה מקיפים הפחיתו במידת מה את האלימות אך עדיין אזורים מסוימים קשים לאכיפה ואף המשטרה מתקשה לפעול במגזרים אלו. החטיבה המשיכה במסורת של לקיחת חלק בהשתלמויות שופטים להכרת הסביבה על מרכיבה והצגת ההתמודדות עם מפגעים סביבתיים והשפעותיהם על עולם החי והצומח. השנה הורחבו סיורי ההכרות עם יחידות המשטרה הרלוונטיות לפעילות הרשות תוך השתלבות בשיעורים שבועיים בתחנות רבות, קורסי קצינים, קורסים ייחודיים בתחום החקירות והמודיעין, יחידות הסיור המיוחדות ודומיהם, להגברת המודעות והחשיבות של פעילות הרשות בתחום ההגנה על ערכי הטבע והמורשת בארץ. גם השנה נמשכו המאמצים, לטיפול אינטנסיבי, ולסילוק מצבורי אשפה וגרוטאות רכב. פונו עשרות טונות של פסולת בניין ומאות גרוטאות רכב בסיוע מיוחד מאשכול אכיפה של המשרד, משרד האוצר אגף התקציבים, רשויות מקומיות ואזוריות. בתחום ההכשרות, כבל שנה, שמה לה החטיבה יעדים להגברת הידע והמקצועיות של אוכפי החוק ועובדי הרשות בתחומי אכיפת החוק, הביטחון, של המבקר והעובד, ועמדה בהצלחה בקיום השתלמויות, קורסים וסדנאות, בתחומים האמורים. הפקת לקחי המלחמה בצפון החטיבה קיבלה סיוע ממשי, מתקציבי האוצר, הוסיפה וחידשה את מלאי הציוד ההגנתי לכיבוי שריפות וציוד הגנתי על פקחי הרשות שאמורים לפעול תחת אש בעת כיבוי שריפות. סיכום הפעילות לשנת 2007 מוצג לפי הנושאים הבאים:. שינויי חקיקה בתחום הגנת חיית הבר, העברנו השנה שינוי לחוק הגנת חית הבר סגירת אזורי מאגרי חולדה לציד ברווזים במטרה להגנה על הברווז לבן המצח הנמצא בסכנת הכחדה. לקחנו חלק פעיל בשינויי חקיקה המתגבשים מכוח חוק צב"ח שעיקרם שיפור תנאי אחזקת בע"ח וחיות בר במקומות שונים כמו: פינות חי, בתי ספר, חנויות למכירת חיות מחמד, גני חיות ודומיהם. שת"פ מלא עם אגף הדיג לשינויי חקיקה בתחום הדיג בים תיכון לאור ההצלחה בנושא הדיג במפרץ אילת מחזקת את ההגנה על מינים נדירים ואחרים בים תיכון. לקחנו חלק פעיל בהכנת שינוי לחוק איסור נסיעה בחופים וכן בתיקונים לחוק הסביבה החופית. החטיבה הובילה דיוני עומק, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בסוגיית חיות בר מטופחות וכל הנלווה לכך בשיתוף הלשכות המשפטיות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות. דיון שתוצאותיו הכרה בשני מינים כחיות בר מטופחות במגבלות ושליטה של הרשות: היען והתנין. 2. חוק צב"ח וחוק הגנת חית הבר נמשכת הגברת המעורבות ושיתוף ארגונים ועמותות להגנת בע"ח וכן ממשיך הקשר עם הממונה על חוק צב"ח במשרד החקלאות, המשטרה הירוקה והממונה על מערך הגנת בע"ח במשרד. היתרים 3,200 היתרים לטיפול בנזקי חקלאות סה"כ הונפקו בשנת 2007 א. שעיקרם דילול אוכלוסיית חזירי בר ומינים שהוגדרו מינים פולשים ו/או מתפרצים, כמו: תנים, שועלים, עורבים ועוד. הונפקו 365 היתרים לפגיעה בערכי טבע מוגנים לצורך מחקר ומדע, א. שעיקרם בתחום הצומח ועולם החי התת מימי, ומיעוטם בתחום חיות הבר. הונפקו השנה כ,000 היתרים לסחר, יבוא/יצוא/אחזקה של חיות ג. בר..3

32 2007 (/9 דו"ח רט"ג 4. אגף תביעות רישוי ורישום. להלן נתונים של אירועי אכיפה שטופלו בשנת 2007: א. תיקי תביעה שהוגשו לבתי משפט 376 ב. הודעות קנס 763 ג. אזהרות שניתנו בכתב,2 ד. הונפקו 2,46 רישיונות ציד לעונת 2006/7 (מ 3/8 ו. אגף פיקוח ואכיפה 5. באגף קיימים 4 תחומי פעילות:. מניעת ציד בלתי חוקי של עובדים זרים 2. מניעת סחר בלתי חוקי 3. פיקוח על החזקת חיות בר בשביה 4. מודיעין בתחום הציד הלא קונבנציונלי (פועלים זרים):. אותרו,285 מלכודות לציד חיות בר. א. נתפסו 54 כלבים שנעזרו בהם לציד. ב. ליווי אירועי ציד מזדמנים ויזומים: ריכוז מאמץ למניעת ציד צבאים, דורבנים וחוגלות. ג. בתחום מניעת הסחר הבלתי חוקי: 2. נתפסו קופים בודדים שהוחזקו ללא היתרים ו/או הוברחו לארץ. א. נבדקו בצווי חיפוש אתרים שבהם הוחזקו בעלי כנף וזוחלים, כולל ב. שווקים ונתפסו מאות ציפורי שיר, בעיקר חוחיות, שנלכדו בארץ. ביקורת במעברי הגבול האוויריים, יבשתיים וימיים נעשה בשגרה ג. והוגבר הפיקוח על יצוא / יבוא חיות בר כולל יבוא דגים ואלמוגים של מים מלוחים. מגמה של הברחת בע"ח חיים באמצעות הדואר נמשכת ונערכנו בהתאם עם מנהלי האבטחה בדואר ישראל והמכס. פיקוח שוטף בממ"ן נתב"ג כניסה ויציאת משלוחים (בע"ח). ד. ה. הורחבה האכיפה למניעת סחר בלתי חוקי בחנויות למסחר חיות בארץ,ע"י העמדת אדם ייעודי למשימה זו, תוך שיתוף פעולה עם הממונים על חוק צב"ח למניעת התעללות ומתן תנאי אחזקה נאותים. ) תקנות חדשות בתחום זה יוגשו לאישור הכנסת באמצע ( 2008 בתחום החזקת חיות בר בשבייה: אתרים. קיימים מגעים הדוקים עם ביקורות שוטפות פינות חי, גני חיות, מגדלים. כ א. ארגון גני החיות והממונה על חוק צב"ח, למתן תנאים הולמים לחיות הבר המוחזקות במקומות אלו. בדיקת בקשות ליבוא ויצוא חיות בר. כ 200 בקשות. ב. אישור להקמת מתקנים להחזקת חיות בר. עשרות בקשות. בעיקר במוסדות חינוך. חלקם ג. הקטן נענה בחיוב לאור החמרת הדרישות לאחזקה ראויה. קיים שיתוף פעולה עם נציגות מערכת החינוך. ד. הפעלת צוות/ועדת סחר, משולב לחטיבת מדע ואכיפה, הדנה בבקשות לסחר בחיות בר ה. במטרה למזער את הנזק העלול להיגרם לחיות בר מקומיות (סיכון אקולוגי ומינים פולשים). שני מסמכי מדיניות סחר פנים ארצי ואחזקת חיות בר, כולל הכרה במתקנים שונים לקראת אישור סופי בימים אלו. 4. בתחום המודיעין: א. איסוף חומר מודיעיני מהמחוזות/מרחבים. ב. הקלדת חומר למסוף בוצע חלקי מאוד. ג. עיבוד חומר לפני פעילות מבצעית. ד. הטמעת עבודת המודיעין מול אנשי השטח. ה. הגברת ההכנות להקמת מערך מודיעין מול משטרת ישראל אגף חקירות ומודיעין. הכנת נוהלי הפעלה ותורת מודיעין. תחום בטחון, בטיחות וכיבוי אש. בטחון א. התקיים קורס מאבטחים לנושאי נשק ברשות ונערכו השתלמויות ייעודיות. ב. נרכשו אקדחים ונשק ארוך שסופקו לפקחים ומנהלי אתרים לצורכי הגנה עצמית ובטחון ציבור המבקרים. הופעלה חברת שמירה לתגבור הביטחון באתרים בטיחות

33 דו"ח רט"ג 2007 א. ב. ג. ד. התקיימו סיורי בטיחות במסלולי טיול ואתרי הרשות לאיתור מפגעים. שופרו מערכות שבילים קיימות ונבדקו מתקני עזר. התקיימו השתלמויות למדריכי הרשות, פקחים ומנהלי אתרים. הופקה חוברת נוהלים לתחומים האמורים. א. מניעה וכיבוי שריפות נערכה השתלמות ארצית ובוצעו תרגילים משותפים עם יח' הכיבוי הארצית וקק"ל. נרכשו עשרות גרורי כיבוי חדשים וחודשו גרורים ישנים כלקחי מלחמה..3 מינהל וכספים החטיבה התמקדה בתכנון תקציבי הרשות ותוכניות העבודה השנתיות, לרבות מינוף תקציבי של קרנות שמירת טבע, תקציבי מיחשוב, ותקציב ייעודי להחלפת רכבי שטח בשיתוף עם אגף התקציבים באוצר. מיחשוב מערך הקופות הרושמות באתרים וקישורם למרכז הנהח"ש הסתיים, הקופות משודרגות תחת סטנדרט אחיד המאפשר שליטה, בקרה ונתונים בזמן אמת. החטיבה מטפלת בבהליכי ביצוע בדיקה ושיפור מערך הרכישות מתוך כוונה לנצל "יתרון לגודל", דגש מיוחד לנהלי התקשרויות, מכרזים וחוזים. פיקוח הדוק על מערך הכספים בהנהלות המשותפות ובאתרים 2006 עם פרוץ מלחמת לבנון השניה, ירדו תקבולי הרשות באופן דרסטי, והרשות בשנת 2007 אופיינה 24 מליון. שנת ספגה פער משמעותי בתקבולים מאתרים בהיקף של כ בהתאוששות מספר המבקרים באתרים בהשוואה לנתוני שנת 2007 נערכה הרשות לביצוע סקר יעוץ אסטרטגי בשיתוף עם אגף התקציבים בשנת באוצר, הסקר יחל בשנת 2000 ואילך. על פי הטבלה דלעיל עולה גידול להלן התפלגות המבקרים באתרים בשנים 2002 ואילך, עליה אשר נבלמה בעקבות מלחמת במספר המבקרים באתרים החל משנת. 2007, 2006 ושנת לבנון השניה, והשלכותיה לשנת חטיבת קהל וקהילה חטיבת קהל וקהילה אחראית על תפעול האתרים, שיווקם, חינוך והדרכה, הסברה, פעילויות ואירועים לקהל בגנים ובשמורות, הגשת שרותים שונים למבקרים ועוד. פעילות שיווקית לעידוד ביקורי ישראלים בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע הפעילות השיווקית לעידוד הביקורים באתרי הרשות מתבצעת ע"פ מגזרי אוכלוסיות ועונות השנה.. א. פעילות עונתית ובחגים

34 דו"ח רט"ג 2007 חטיבת קהל וקהילה קיימה בשנת 2007 מבצעים עונתיים בתקופות השנה השונות. במסגרת המבצעים התקיימו אירועים והדרכות לציבור המבקרים באתרים השונים. הפעילות במסגרת המבצעים גובתה במדיות הפרסום הבאות: הפקת 4 חוברות עונתיות בידיעות אחרונות תפוצה של 850,000 עותקים בערבי חג, ובמועדי טיולים אופייניים, בחגים פסח, טו בא"ב, סוכות וט"ו בשבט. השתתפות בחוברת במעריב תוך מתן ביטוי לפעילות הרשות ולפרסום אירועים ומיזמים. שימוש באתר האינטרנט שהוקם על ידי הרשות ומשמש כלי שיווקי והסברתי פרסום מפורט של אירועים באתרים, אטרקציות חדשות וכד'. הפעלת והרחבת מרכז מידע והזמנות קו * 3639 המוסר מידע על פעילות חטיבת קהל וקהילה ומקבל הזמנות למוצרי הרשות השונים. בתקופת החגים ובסופי שבוע הופעלו תחנות מידע הפרוסות ברחבי הארץ ועובדות בשיתוף ובהנחיית הרשות. ביצוע סקר שביעות רצון בקרב מטיילים באתרים על מנת לאתר צרכים נוספים בעבודה מולם. עלונים המופצים בתפוצה רחבה מאד ) מאות אלפי עותקים) מוקד התנועה תשדירי רדיו לעידוד ביקורי קהל באתרי הרשות. פעילות הנעשית בשיתוף עם ההסברה. פרסום רחב ומקיף ברדיו, באינטרנט בעיתונות היומית ובמגזינים להחדרת ה"עופוריה" בשמורת החולה והמוזיאון החדש במצדה. הפקת קופוני הנחה שהופצו במדיות השונות בשת"פ עם גורמים שונים. קיום מבצעי הטבות באתרים נבחרים במטרה לעודד בקורי שראלים באתרים כגון אתרי הצפון, מצדה, קיסריה ועוד. עבודה מול קהלי יעד יחודיים כגון המגזר הדתי. בשנת 2007 בקרו באתרי הרשות 6,80,000 מבקרים לעומת 6,432,000 בשנת.2006 פעילות לעידוד ביקורי תלמידי בתי ספר ב. הפעילות הנ"ל מתקיימת בשני מישורים שיווקים.. מול בתי הספר א. נערכו מספר דיוורים לתפוצת כלל בתי הספר שכללו פרטים אודות אתרי הרשות ומרכזי ההדרכה מבצעים ועוד. ב. בוצע פרסום בעלוני המורים השונים ג. נערכו סיורי היכרות למורים באתרי הרשות ד. השתתפות בכנסים ובתעורוכת לקהל המורים 2. מול סוכני נסיעות וחברות הטיולים א. עידוד ההגעה לשמורות וגנים על ידי חשיפת האתרים למדריכי החברות והפצת חומר. ב. החדרת האתרים לחבילות הטיולים תוך יצירת אירועים מיוחדים (הדרכות מיוחדות ועוד). ג. מבצעי הנחה ועוד. ד. דגש לסוכני תיירות נכנסת לעידוד התיירים, כולל כרטיסים לתייר. הופק כרטיס תייר נוסף "כחול". ה. השתתפות בתערוכות וכנסים לחשיפת אתרי הרשות ופועלה הן לתיירות פנים והן לתיירות נכנסת.

35 דו"ח רט"ג מועדון מנויים עידוד הקהל למחוייבות בתחום הטבע והמורשת המועדון פועל אל ציבור לקוחותיו במישורים הבאים: א. עידוד הביקור בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים על ידי תשלום מראש כדמי חברות. ב. העברת מסרים בנושאי הטבע והמורשת על ידי הפקת ומשלוח חוברת "בשביל הארץ" מהדורה מיוחדת למנויי הרשות ששודרגה בשנה זו. ג. יצירת מעורבות וזיקה לתחומי העשייה של הרשות על ידי ארגון וביצוע סיורים וטיולים מיוחדים לקהל המנויים. הסיורים מודרכים אך ורק בידי מדריכי מרכזי ההדרכה למען העברת המסר החינוכי רשותי. ד. פרסום אירועים שונים המתקיימים באתרי הרשות למנויים על מנת לעודד אותם לבקר באתרים ובכך הן לחזק את הקשר עם הרשות והן לבצע רכישה חוזרת של כרטיס המנוי ה. קיום כנסים ואירועים מיוחדים למנויים למען יצירת הזדהות וחיזוק הקשר עם מועדון המנויים, הרשות ומטרותיה. ו. חיבור מחלקת המנויים למרכז המידע על מנת לשפר את השירות הטלפוני הניתן למנויים ז. ביצוע סקר שביעות רצון שנתי בקרב המנויים על מנת לשפר את רמת השירות ללקוחות. * נכון לסוף שנת 2007 מועדון המנויים כלל כ 45,000 בתי אב לעומת 40,000 בתום שנת חנויות ומוצרי הרשות בשנת 2007 הושם דגש על הניהול המרכזי של מערך החנויות, תוך הקפדה על זרימת נתונים בזמן אמת, וכהכנה לקראת חיבור למערך הקופות ומעקב המלאי החד, שנכנס לתוקפו לקראת סוף השנה. בשנה זו החלנו בעבודה לקראת מיתוג חנויות הרשות נבחר קונספט של חנות מידע והחלה עבודה על פרטי המיתוג שם, לוגו בחירת צבעים ועיצוב. כמו כן פעלנו לשיפור מערך ההפצה של מוצרי הרשות למרכזי השירות. סה"כ מכירות בשנת 2007 כ 0,000 לעומת 9,000,000 מכירות בשנת ניהול מיזמים וזכיינים באתרי הרשות בשנת 2007 המשכנו בישום החלטת הרשות להעביר לניהול עצמי של הרשות את המיזמים הכלכליים שבאתרי הרשות. במסגרת המדיניות הנ"ל הועברו מתחילת השנה מיזמים לניהול עצמי (מזנונים וחנויות). אירועי ערב במסגרת הפעילות השוטפת באתרי הרשות קיימת דרישה מקהל המבקרים ומהציבור הרחב לקיום אירועים בשעות הערב באתרים מסויימים (גנים לאומיים). השנה ניכרה התאוששות בתחום הנ"ל והקיץ היה פורה במיוחד. האתרים אפק ובית גוברין נוספו לרשימת האתרים בהם מתקיימים אירועי ערב..5 הוצאה לאור בשנת 2007 מחלקת ההוצאה לאור הפיקה דפדפות חדשות לאתרים ומס' דומה למסלולי טיול ולשמורות טבע פתוחות. כמו כן הודפסו מהדורות נוספות של דפדפות המחולקות למבקרים באתרי הרשות (סה"כ כ 2 מליון דפדפות) חשיפת אתרי הרשות בנוסף לאמור לעיל קיימת פעילות מגוונת לחשיפה תמידית ורצופה של אתרי הרשות על ידי פרסום תדמיתי, ארגון סיורי סוכנים, פעילות ומעורבות

36 דו"ח רט"ג בעמותות התיירות האיזוריות, נטילת חלק בפרסומים השונים של משרד התיירות, יזום מבצעי שיווק לאתרים נקודתיים ועוד. בשנת 2007 נערכו מספר סיורים לסוכני הנסיעות ומארגני התיירות ועוד מספר סיורים למורי דרך, חלקם בארגון הרשות וחלקם בתיאום עם הרשות. 8. חניוני לילה מיסוד מערך חניוני לילה להוזלת מחירי הטיול. עד עתה הוסדרו כ 24 אתרים לחניוני לילה (מקלחות, מגורי מורים ועוד). הוכן מחירון מסודר על פי רמת השירות של החניונים, הוחל בקמפיין חניונים לבתי ספר תנועות נוער וכד' פיתוח השירות והמוצר בפעילות השוטפת של קליטת המבקרים באתרי הרשות פועלת חטיבת קהל וקהילה במישורים הבאים למען פיתוח השירות והמוצר לאוכלוסיות היעד השונות הפוקדות את אתרי הרשות השונים.. הוגדרו שעות פעילות הביקור בהתאם לעונות השנה השונות 2. עודכנו תעריפי הביקור 3. שופרו ועודכנו דפדפות האתרים המחולקות למבקר באתרים 4. השתתפות בצוותי התכנון הרשותיים 5. מינוף הכרטיס לתייר גידול במכירה בעשרות אחוזים מיתוג הרשות מיתוג הרשות ע"י הטמעת "ארצי" הדמות החדשה של הרשות, שנבחרה כמייצג שיקרב את הציבור לערכיה ופעולותיה של רשות הטבע והגנים. "ארצי" נבחר בדמותו של היעל מסמל הרשות. בשנת 2007 החל תהליך המיתוג הכולל דמויות של "ארצי" באתרי הרשות, בחנויות, באיפיון מוצרי מותג למכירה בחנויות, בכל מערך המנויים (כרטיס, מגזין וכו') ובמקביל הוחל בקמפיין תדמיתי להשקת המיתוג החדש של הרשות ו"ארצי" בראשו. חינוך והדרכה.0. א. אגף חינוך במהלך שנת 2007 עבר אגף חינוך והדרכה לחטיבת קהל וקהילה. בשנת 2007 החל ביצוע ומימוש תוכנית שדרוג מערך החינוך ברשות בעיקר במרכזי החינוך וההסברה. הנושאים המרכזיים אשר קודמו ע"י האגף ב 2007 הם: מיפוי 20 אתרי רט"ג כסביבות לימוד חוץ כיתתיות. תמיכה במחו"ות, בפיתוח תכנים ושיפור איכות ההדרכה. סיום מחקר הערכת למידה. כתיבת תכנים: תוכנית חינוכית בנושא חוף וים. מערך וחומר בנושא הרעלות. מערך וחומר בנושא אתרי מורשת עולמית. מערך וחומר בנושא צבא ושמירת טבע ומורשת. ביצוע הכשרת מדריכים בוגרים וצעירים. השתתפות בהובלת חידון ארץ מולדת. מיסוד הקשר מול מפקדת קצין חינוך ראשי ומשרד החינוך. עידוד ותמיכה בפעילות חינוכית ארוכת טווח וקשר עם הקהילה. גיוס משאבים חוץ רשותיים לטובת הפעילות החינוכית ברט"ג. קידום פעילות מול מועצת תנועות הנוער, דתיים ועולים חדשים. מרכזי חינוך והסברה ב. 2 מרכזי חינוך והסברה במסגרת המרחבים. ברט"ג פועלים מדריכים. במהלך 2007 הופעלו כ 320 מדריכים במרכזי חינוך והסברה של רט"ג והם משתייכים לשלוש קבוצות: מדריכם יומיים כולל מורי דרך. מורות חיילות במסלול הירוק של רט"ג.

37 דו"ח רט"ג 2007 בני/ות שנת שירות, בני/ות שירות לאומי. 2. מודרכים ב 2007 הודרכו 420,924 מודרכים. 2 א. מודרכים במערכת החינוך: 225,000 תלמידים. 4,339 מפקחים, מנהלים ומורים. 2 ב. התפלגות המודרכים במערכת החינוך ב 2007: 2 ג. השוואה רב שנתית בהדרכת מערכת החינוך: מס' מתחנכים שנה 55, , , , , ג. תוכניות חינוכיות ואירועים מיוחדים: שבוע אהבה לטבע למים ולסביבה פעילות מוגברת בקרב תלמידי הפריפריה. פעילות משותפת עם של"ח בשביל ישראל וחידון ארץ מולדת. המשך מסורת שת"פ עם מדור מור"יה/ קצין חינוך ראשי. חוף נקי ידיד החולות שתי תוכניות חינוכיות ארוכות טווח בדגש חוף וים, הופעלו ע"י מרכזי חינוך והסברה לטובת חופי הים התיכון וחוף ים סוף. פרויקטי קשר ב 2007 נוספו פרויקטי קשר שבמסגרתם מופעלים בתי ספר שכני אתרי רט"ג. ייעוד הפעילות הוא מיתון קונפליקטים, הגברת מודעות והנעה לעשייה, פעילות תורמת ויצירת קשר אוהד בין הקהילות לסביבתן הקרובה. סיכום מחקר הערכת הלמידה והצגתו עם כוונה להמשיכו. השלמת הרצה למחו"ה נגב צפוני שעברה בהצלחה. מבט לשנת 2008 הפקה והפצה של תוכנית חינוכית: חוף במחשבה תחילה. סיום מיפוי 40 אתרי רט"ג כסביבת לימוד חוץ כיתתית בשת"פ משרד החינוך והכנסת החומר לאתרי האינטרנט של רט"ג, משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה ומקח"ר. ביצוע קורס הכשרת מדריכים עצמאי + קורס מורי דרך. הפקת חוברות: הרעלות, צבא ושמירת טבע, אתרי מורשת עולמית. הפקת 2 עזרי הדרכה. קידום ומימוש תוכנית חדשה לחינוך. הגברת התמיכה בתוכניות חינוכיות ארוכות טווח של המחו"ות. שיפור ההנחיה, הגברת האחריות, הבקרה והתפעול המקצועי של המחו"ות. ביצוע תוכנית השדרוג שנקבעה לשנת בניה וביצוע השתלמויות/ סדנאות הכשרה והעשרה לטובת מנהלי/ות מחו"ה. 2. הסברה במהלך שנת 2007 עבר אגף הסברה לחטיבת קהל וקהילה. במהלך שנת 2007 הוחל במיצוב תפקידו של האגף כמנהל את מערך התוכן הרשותי והמסר הערכי, הסברתי הנובעים ממדיניות הרשות והיוצאים ממנה לציבור ולעובדי הארגון, תוך ייזום וניהול ערוצי העברת המסרים. בפועל מנהל האגף את אוצרות התוכן של הרשות, עיבודו, תאום מערכתי וחשיפתו באמצעות הפקת תוצרים הסברתיים ובערוצי הפרסום והתקשורת הפנים והחוץ רשותיים. כמו כן מנחה האגף את מערך ההסברה במחוזות ומניעו לפעולה. א. במסגרת מיצובו זה, מיסד האגף את ההנחות הבאות כבסיס לפעולה: פיתוח מנגנון מרכזי ליצירת תוכן ומידע זמינים ומיידיים. אספקת חומרי גלם שוטפים מיחידות הרשות כתנאי.

38 דו"ח רט"ג 2007 הפצת התוכן המבוסס על מסרי וערכי הרשות לקהלי היעד השונים פנים וחוץ ארגוני. זרימת המידע ככלי להגברת הסולידאריות והמעורבות של עובדי הארגון. יעילות כלי הטלקומוניקציה כדו כיווניים בזמן אמת. לשכת סמנכ"ל ב. יעדי האגף העיסוק בתוכן: שדרוג אתר האינטרנט. שת"פים עם אתרי האינטרנט המובילים. הטמעת השימוש הארגוני בתוכן ככלי למינוף. פיתוח וניהול ערוצי התוכן בראייה ארגונית. בחינת אפקטיביות והשפען של פעולות העברת התוכן. שותפות בתהליך שיפור תדמית הרשות. ג. הנושאים המרכזיים אשר קודמו על ידי האגף ב 2007 הם: עיתון עובדי רשות הטבע והגנים הפקת דו ירחון מקוון ומודפס למען ציבור העובדים. הפקת גירסא מתאימה של עיתון העובדים לטובת גורמי חוץ ומחליטנים. אתר האינטרנט שדרוג, תחילת אפיון, כתיבת מדיניות ונהלי עבודה. פקח צעיר הפקת חוברות פעילות באתרי הרשות. "בשביל הארץ" עיתון מנויי הרשות שותפות באחריות על התוכן. קידום ופיתוח תכנים הקשורים לנושא השירות לציבור בקרב מנהלי האתרים שיתוף פעולה והפקת ימי עיון משותפים עם משרד התיירות. פיתוח תוכן ומוצרים מתן מענה לצרכי יחידות הרשות על פי פילוח קהלי היעד, תוך התמקדות בנושאים מרכזיים על סדר יומה של הרשות, כמו למשל נזקי חקלאות והרעלות, צייד תיאלנדים, שבוע אהבה לטבע, למים ולסביבה ועוד. תוכן שיווקי פיתוח תוכן (מוסף ידיעות אחרונות, מוקד התנועה ברשת ב', שת"פים אתרי אינטרנט ועוד) המסייע ליצירת ביקושים בקרב הציבור לאתרי ומסרי הרשות. היחידה לפיקוח על טיולי בתי ספר ופעילות חוץ בית ספרית מבוא היחידה החלה את פעילותה, באמצעות רשות הטבע והגנים (להלן: רט"ג), ב. 20/9/2004 בשנת העבודה הראשונה פעלה היחידה במעמד של פטור ממכרז. החל מ /9/2005 פעלה היחידה ע"פ חוזה עם משרד החינוך בכח זכיה במכרז. 25/5.05 בשנת העבודה הנוכחית, פעלה היחידה ע"י הרט"ג, זו השנה השניה, הרט"ג מפעילה, לצורך זה, 0 פקחים, מנהל ליחידה ומזכירה (מקרב עובדיה הותיקים). כ"כ עומד לרשות היחידה משרד, מערכת קשר ופלאפוניה, ציוד אישי ואמצעים שונים לצורך ביצוע המשימה. רוב צי הרכב, שבו צויידו הפקחים ומנהל היחידה, הוחלף בשנת 2006, ע"י מנהל הרכב הממשלתי, באמצעות משרד החינוך, כללי.רשות הטבע והגנים רואה חשיבות רבה ביציאת בני הנוער לטיולים בחיק הטבע במתכונת "הטיולים של פעם", כלומר הליכה ברגל, לינה בשטח, בישולי שדה וכדומה. לאור זאת נעשה מאמץ ניכר להשתלב במערך העוסק בנושא טיולי בתי הספר. 2. משרד החינוך מכשיר מורים/ות להגשת עזרה ראשונה, יחד עם אספקת כלי נשק, למורים, דרך הרשויות המקומיות במגמה להפחית את עלויות הטיולים, דבר שיגרום ליותר תלמידים לצאת לטיולים. 3. רט"ג, יחד עם משרד החינוך פעלו להורדת מחיר כניסת תלמיד לאתרי הרשות ל 3 שח' בלבד דבר שמגביר מאוד את מספר המבקרים באתרים, יש להערך לכך מבחינת הפיקוח על הטיולים.

39 דו"ח רט"ג הפקחים נדרשים לבצע הקצאה מוכתבת של מפגשים, דבר המכריח אותם לאתר מקומות ריכוז של טיולים ולא תמיד עולה הדבר בקנה אחד עם האתרים בעלי פוטנציאל סכנה גבוה. 5. השנה שונו הגדרות "אירועים חריגים" ו"ליקויים" ל"ליקוים חמורים" ו "ליקוים", בהתאמה. כ"כ עודכנו טבלאות ה"ליקוים החמורים", ה"ליקוים" וה"ליקוים הקלים". סיכום. אנו רואים, בהדרכות והכשרות, של כל העוסקים בנושא הטיולים, ערך רב למניעת אסונות וסיוע בביצוע הטיול בביטחון ובטיחות כדי שהתלמידים ומלוויהם יהנו, ילמדו ויחזרו הביתה בשלום. 2. אנו עדים למספר רב של אירועים חריגים ואירועים לקויים הנובעים מחוסר מודעות בעיקר וחלקן כתוצאה מזלזול בהוראות חוזר מנכ"ל. 3. יש לשלב כוחות של משרד החינוך, רט"ג, וגורמי שטח נוספים לשכנע את המורים ובני הנוער לטייל ברגל, בשטחים הפתוחים וללון באתרי לינה בשטח. יחידות תפוקה יחידת הפיקוח נדרשת לבצע 2,000 יחידות תפוקה במהלך שנת לימודים (ספטמבר יולי), בשנת 2007, המשתרעת על פני שני חלקי שנת לימוד, ביצעה היחידה % מהנדרש. סיכום ריכוז נתוני תפוקות פברואר 07 מרץ 07 אפריל 07 מאי 07 יוני 07 יולי 07 אוגוסט 07 ספטמבר 07 אוקטובר 07 נובמבר 07 דצמבר סה"כ %מהסה"כ %מהנדרש מהנדרש = הנדרש השנתי ),200 יח' לפקח, 2,000 יח' לכל היחידה) מהסה"כ = החלק היחסי של הפקח או החודש מסכום כל התפוקות שבוצעו

40 2007 דו"ח רט"ג ליקוים חמורים רוב הממצאים, במהלך המפגשים, מוערכים, ע"י הפקחים, כתקינים, אך ישנם ליקוים חמורים המחייבים נקיטת אמצעים ע"י משרד החינוך. להלן התפלגות האירועים : ריכוז ליקויים חמורים פירוט האירועים החריגים יציאה ללא אישור ביטחוני ללא מאבטחים כלל או חוסר של 50% ויותר ללא מע"רים כלל או חוסר של 50% ויותר טיול באתר/מסלול שלא צוין באישור לינה בחניון שלא צוין באישור הליכה/יציאה ממסלול בחשיכה מוחלטת נתק שהצריך הפעלת יחל"ץ אלימות חריגה בטיול עם נזק בגוף ו/או רכוש חריגה בוטה מכללי הבטיחות פציעה קשה המחייבת אשפוז או מוות אוטבוס ללא אישור ק. בטיחות צבר של 3 ליקויים או יותר ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספ

41 דו"ח רט"ג 2007

42 2007 דו"ח רט"ג מחוזות הרשות מחוז הצפון אקולוגיה נושא מרכזי. סקרים ומחקרים פירוט סקר קינון נשרים בשנת 2007: נערך סקר קינון דורסים, תוך דגש על נשרים. ביוני פרחו רק 3 גוזלים. כמו כן נערכה, זו השנה השמינית, ספירה כוללת ארצית של נשרים. במחוז צפון נספרו ביוני 48 נשרים בלבד, לעומת 05 אשתקד ו 44 בפברואר. מגמת הירידה נמשכת. הרעלות מוערכות בגורם עיקרי ב 2006 ו 67 ב.2005 צבאים, לעומת ספירת צבאים: גולן: ב 2006 ו 995 ב 2005.,3 צבאים, לעומת,20 יששכר: ב ב 2006 ו 52 צבאים, לעומת 86 רכס נפתלי: אשתקד. נראה כי מגמת הירידה בגולן ובגלבוע 38 צבאים לעומת נבלמת. הטורפים הם הגורם המכריע בירידת האוכלוסייה. בוצעה פעולה של דילול כ 700 תנים וטיפול חלקי בהסדרה של הטיפול בפסדים. זאבים: נמשך ניטור בגולן, רמות יששכר וגלבוע וביצוע ממשק עפ"י אזורי דילול C B, A, למניעת טריפות. הופעה מוגברת גם ברמות מנשה ובכרמל וניטור ומישדור בהתאם. מדיניות גליל מזרחי ועליון כאזור B. סקר לוטרות: התבצע בשיתוף עם החלה"ט, הועתקה לוטרה לעמק יזרעאל, אך נדרסה. הוחלט להשעות את ההעתקה ולהעמיק את לימוד האוכלוסייה. דילול חורש אלונים ויער אורן ירושלים: נמשך ניסוי דילול ביער מסעדה. נעשה ניסוי לדילול משקי בהר מירון. מתבצע דילול אורנים בכרמל עפ"י תוכנית רבשנתית. ניטור עופות להקנים: קורמורן גדול, נספרו 8000 לעומת 2000 אשתקד. מתבצע גרוש מבריכות דגים לכוון הכנרת. נכנס שימוש ברובה לייזר. קורמורן גמד, נספרו 36 קינים לעומת כ 80 אשתקד. עגורים בעמק החולה הגיעו ל בנובמבר וירדו לאחר גירוש ל מואכלים ע"י החקלאים עומס כלכלי כבד, אך אין נזקים לגידולים. שקנאים: חלפו כ 9000, רובם עזבו למחרת נחיתתם. אין נזקים ממשיים למדגה. סקר עטלפים: התבצע בקיץ בשיתוף עם החברה להגנת הטבע. 2. השבה ואישוש מינים יחמור פרסי בנחל כזיב: יש כיום כ 50 פרטים משוחררים לטבע. החלה התפשטות מעבר לנחל כזיב צפונה, מערבה ומזרחה. המעקב אחריהם נעשה על ידי עובד ייעודי. בוצע סקר לילי ויומי. התרבות יחמורים בשמורת החולה, תמותה עקב קרציות בחורשת טל. חיבר כרמל: מתקיימת פעילות בנושא עידוד דורסים, בכלל זה גרעין רבייה לעיט הניצי. עם הצלחה בדגירה בשבי, הצלחה ברביית רחם, אומנות לגוזלי נשרים. סומית הגליל: שוקם ע"י מקורות גג המעיין שהתמוטט, מקום משכנו היחיד של מין אנדמי זה.

43 דו"ח רט"ג 2007 נשרים: תחנות האכלה: ברמות מנשה, כוכב הירדן, כרמל, הר אליעזר, גמלא ובנחל עמוד. אין פעילות רבה. חסר ניטור מסודר של התחנות. החל ניסוי בניטור מצולם ברמות מנשה. ממשק הגיעו עד עתה לכלל גמר 42 תוכניות ממשק לשמורות וגנים, 0 תכניות לשמורות טבע וגנים לאומיים בהכנה. חודשו כ 60 הסכמי רעייה בשמורות טבע וגנים לאומיים. הוחל בתהליך הסדרה של עדרים לאמוסדרים, בשיתוף עם ממ"י. נעשית פעולה מבוקרת לגירוש של קורמורנים מבריכות דגים, בעמק בית שאן, עמק זבולון ובעמק החולה. נעשית פעולה מבוקרת לגירוש של שקנאים מבריכות דגים, בעמק זבולון, חוף כרמל ובעמק החולה, תוך האכלה בריכות קיימות. אין הענות רבה של החקלאים להאכלת שקנאים נודדים כאמצעי לעידודם להמשיך בנדידה. שושן צחור: נמשך יישום מחקר לאישוש האוכלוסייה ע"י דילול החורש..3 התקיימו 2 השתלמויות מחוזיות בתחום האקולוגי :.עקרונות פיתוח ושיקום נופי בר קיימא בכביש 6 בדגש גינון בצמחי בר. 2. זיהום נחלי גליל מערבי, היבטים גיאולוגיים והידרולוגיים 4. השתלמויות תשתיות ותכניות נושא מרכזי רכבת ישראל כביש 6 קטע 8 מקורות תכניות כלליות חברת חשמל קו הגז מחוז צפון בדיקת תכניות פירוט א. פיקוח על הביצוע בקו קריותעכו ב. רכבת עכו כרמיאל תם התכנון ג. רכבת חיפה בית שאן תם התכנון ד. הפרדות מפלסיות ליווי ופיקוח הביצוע בביצוע בדיקת תכניות ופיקוח על עבודות בדיקת תכניות ופיקוח על עבודות א. קטע דור חגית ליווי ביצוע ב. קטע צפוני גמר תכנון והתחלת ביצוע במהלך שנת 2007 נבדקו במחוז כ 358 תכניות תכנון סביבתי: אכרזתם של שמורות טבע וגנים לאומיים הם אחד מהמטרות המרכזיות של רשות הטבע והגנים, המהווה בסיס איתן לשמירת טבע, נוף ומורשת בישראל. מחלקת התכנון של מחוז צפון עסקה בשנת 2007 בהכנת תוכניות מפורטות לגנים ושמורות וקידומן בוועדות התכנון, תוך מתן דגש על בתי גידול ייחודים או כאלו הנמצאים בסכנת הכחדה: רכסי הכורכר, החולות, ים תיכון וים כנרת, בתות עשבוניות, שטחי חורש ובתי גידול לחים. שנת 2007 הצטיינה ביבול מבורך של אכרזות ואישורי תוכניות של שמורות טבע וגנים לאומים: סה"כ הוכרזו במחוז צפון 0 שמורות טבע ו 4 גנים לאומיים בהיקף כולל של כמעט 40,000 דונם, מתוכם ש"ט יהודיה, הגדולה מכולן, בהיקף של כ 30,000 דונם. שמורות נוספות בגולן הן אירוס ביצות נוב, חוף כורסי גן ושמורה, עינות פאחם ובריכת פרג'. בגליל העליון הוכרזו ש"ט נחל ראש פינה ותל מרווה, וג"ל ברעם הרחבה הכולל את בית הכנסת הצפוני הקטן. בגליל התחתון הוכרזו ש"ט בריכת בית נטופה והגנים כפר נחום וקרני חיטין, ובכרמל ש"ט כלח גלים הרחבה ונחל מהר"ל הרחבה. סה"כ אושרו 6 תוכניות לשמורות טבע וגנים לאומיים, מתוכם 0 בגולן, והופקדו 9 תוכניות.

44 דו"ח רט"ג 2007 שטחים רבים נוספים של שמורות וגנים מקודמים במסגרת שת"פ פורה בין רט"ג לקק"ל, כחלק בלתי נפרד מתוכניות מפורטות של שטחים פתוחים ויערות קק"ל, בגליל העליון, בגליל התחתון ובחוף הכרמל. כלי חשוב נוסף לשמירת השטחים הפתוחים הוא השתתפות נציגי הרשות בדיוני הועדות המחוזיות צפון וחיפה ובמספר רב של וועדות המקומיות לתכנון ובניה, מתוך מטרה לקדם ולהשפיע על התכנון בהיבטים של שמירת טבע, נוף ומורשת. בהקשר זה, תמ"א 35 חיזקה את ידינו בכך שכל תוכנית הנמצאת בשטח בעל רגישות סביבתיתנופית גבוהה או בתחום מכלול נופי נדרשת לחו"ד רט"ג, הג"ס ומשרד החקלאות. ולראייה, עשרות נספחים נופיים נבחנו וטופלו בשנת 2007 במחלקת התכנון, ואנו סבורים כי הצלחנו למזער את ההשלכות הסביבתיות במרבית התוכניות ולהביא לתכנון מושכל וראוי, המאזן בין צרכי הפיתוח מחד לבין צרכי שמירת טבע מאידך. מחלקת התכנון עסקה גם בכתיבת מסמך המדיניות להר מירון חבל ארץ ייחודי הנמצא בקונפליקט מתמשך. המסמך הוצג ואושר בהנהלת רט"ג, והוא מהווה בסיס מרכזי לקבלת החלטות בניהול המורכב של שמורת טבע הר מירון, במכלול הנושאים בהן עוסקת הרשות. תחום שיווק חינוך והסברה נושא מרכזי הסברה, חינוך ושווק פירוט פעילות חינוכית, הסברתית, תיירותית ל 35 אתרי שמורות טבע ומורשת, הפעלתם במשך כל ימות השנה, והתאמתה לקהלי יעד שונים. הרחבת קהלי היעד, ע"י יצירת קשר עם מעבירי מסר, ע"י רשות לפיתוח הגליל מועצות אזוריות, ראשי ערים, מנהלי בתיספר, מוסדות להשכלה גבוהה, מערכת הביטחון: משטרה וצבא, מערכת המשפט, וכמו כן פעילות שיווקית מול סוכני נסיעות, תחנות רדיו מקומיות ואלמנטים תיירותיים בסביבה. פעילות הסברתית בקרב ארבעה מרכזי חינוך והסברה במרחב גולן, גליל עליון, גליל תחתון כרמל, וקיסריה בפרט. הובלת פרוייקט במגזר הדרוזי. הובלת פרוייקט של נוער בסיכון. פעילות הנושאת פרי ע"י תלמידים, סטודנטים, חיילים ומשפחות. כ 200,000 מבקרים השנה. פעילות הסברתית בתחום שמירת טבע, ושמירת המורשת. סוגיות שימור מול פיתוח, העברת מסרים ערכיים.בעיקר מול אוכלוסיות בעלות חיכוך גבוה עם שמורות טבע העבודה מתבצעת תוך כדי העברת מסרי הסברה ע"י מרכזי חינוך והסברה, דרך פעולות שיווקיות במסגרת משרד החינוך, וקהלי יעד נוספים, ופיתוח מוצרים בעלי קשר תוכני לנושא. נושאים מטופלים: השבת יחמורים, איילי הכרמל, נזקי חקלאות ומניעת הרעלות ופרויקט קשר פעילות חינוכית בקרב עשרים בתי ספר. הפעלת אתרים ושמורות במסגרת חגיישראל ובהתאמה תוכנית לשמורה, לאתר ולזמן:. פסח שבועות סוכות. 2. אירועי סתיו, אביב, חורף וקיץ. 3. הפקת פסטיבלים ייחודיים: פסטיבל חווית המשנה בציפורי, 4. פסטיבל רימונים, 5. פסטיבל הרוח בשמורת הבונים, 6. פסטיבל הסולטן בקלעת נמרוד, 7. לטייל עם התנ"ך במגידו, 8. אורות במערות בג"ל בית שערים, 9. אירוע שבוע אהבה לטבע, למים ולסביבה. 0. הפקת שישיתרבות אירועים ייחודיים, באתרי מורשת, ויציקת תכנים אומנותיים לאתרים כגון: ערבי עששיות במצודת נמרוד, במצודת יחיעם ובגן לאומי בית שערים.. הפקת אירועי סתיו בשת"פ הרשות לפיתוח הגליל. 2. הפקת תכנית "תרמיל שבת" ברדיו קול רגע. 3. העמקה בפעילויות חינוכיות ארוכות טווח במטרה לפתח מנהיגות בקרב הקהילה הלוקחת אחריות על הסביבה בה מתגוררת. 4. העמקה בנושא שירות לקהל בקרב 4 מרחבים ג"ת, כרמל, גולן וג"ע.

45 דו"ח רט"ג 2007 מתוך אמונה של: לימוד מביא לידיעה, ידיעה לאהבה ואהבה למעורבות שמירת הטבע הנוף והמורשת. מרחב גליל עליון מספר סידורי נושא מרכזי תכנון אזורי פיקוח ואכיפה פירוט השלמת המסמך העוסק בכיווני התפתחות מומלצים לכפרים בית ג'אן וחורפיש, במסגרת הכנת מסמך מדיניות הר מירון. הטמעת שינוי גבולות השמורה הימית באזור ראש הנקרה והשלמת התקנונים הרלוונטיים. התמודדות עם כריתות והכשרות קרקע לאחוקיות בשמורת הר מירון. הגברת האכיפה על ציד לאחוקי ע"י עובדים זרים. טיפול בבנייה לאחוקית סביב הכפר חורפיש. ריבוי פרויקטים חינוכיים, ביניהם:. פרויקט "אפלייד", עם בני נוער בסכנת נשירה. 2. פרויקט קשר בבית ג'אן. 3. פרויקט "פורשים כנף" ב 4 בתי ספר במ.א. "מרום הגליל". 4. פרויקט "שומרי הנחל" ב 4 בתי ספר במ.א. "גליל עליון". 5. פרויקט "אמץ כיתה" בצפת. הצבת 5 תחנות הסברה בשטחים הפתוחים, במהלך חג סוכות. הדרכה והסברה בשחרור צבוניים בחוף בצת. שדרוג חניוני לילה באכזיב, יחיעם ונחל עמוד. דגש על שיווק מיזם ה "עופוריה" בשמורת החולה. ביצוע שלב ב' בפארק שניר. שימור וטיפוח תל חצור כאתר מורשת עולמי. המשך שחרור יחמורים בנחל כזיב וחיזוק גרעיני הרבייה בשמורת החולה ובחורשת טל. המשך ניטור הטלות ובקיעות של צבי הים. השבת עיטם לבןזנב לשמורת החולה. טיפול במינים פולשים לאורך קו החוף (שיטה מכחילה) ובשמורת החולה. ניטור שלוליות החורף בכל המרחב ויצירת שלוליות חדשות. שיקום בריכת סאסא. ממשק דילול חורש בשמורת הר מירון ובשמורת מצד אבירים. הדרכה והסברה קליטת מבקרים השבת בעליחיים ממשק מרחב גליל תחתון ועמקים כללי מרחב גליל תחתון כולל בתוכו אתרים קולטי קהל בתשלום ו 4 אזורי פיקוח, במרחב פועל מרכז חינוך והסברה הממוקם בגן לאומי ציפורי. במרחב עובד אקולוג במשרה מלאה וארכיאולוג ב /4 משרה. תכנון אזורי וקידום סטטוטורי הרחבת נחל תבור הופקדה במחוזית. המרחב שותף לתכנון שמורת מורד הירדן שמתבצע ע"י מנהלת הנחל שברשות ניקוז כנרת. גם בנחל הנעמן מתבצע תכנון קליטת קהל ע"י המנהלת, המרחב שותף לתכנון זה ומשמש כיועץ אקולוגי למתכננים. המרחב שותף באופן מאסיבי למספר תכניות קק"ל הקובעות ייעודי קרקע לשטחים פתוחים נרחבים. ועדות עבודה על תכנית אב גן השלושה, ציפורי ומעיין חרוד פיקוח, אכיפה ותשתיות המרחב עוסק באופן שוטף בפיקוח על ערכי טבע מוגנים, דגש מיוחד בפיקוח על פועלים תאילנדים, בוצעו מספר חיפושים במהלך השנה, ועל מניעת צייד לא חוקי תוך דגש על צייד צבאים, חוגלות וחוחיות. פעילות אכיפת קטיף צמחי תבלין. פעילות ייעודית במהלך החורף בפיקוח בשמורת נחל תבור. פעילות ייעודית במהלך פריחת האירוסים בשמורת הגלבוע. איכות הסביבה

46 2007 דו"ח רט"ג מבצעי ניקיון נקודתיים וניקיונות לאורך כל השנה (הר תבור, נחל צלמון). המשך טיפול בהטלת פסדים ומציאת פתרונות לנושא. טיפול בבעיות תנים / שועלים בקרבת יישובים. הדרכה והסברה במרחב הודרכו כ איש במהלך השנה וזאת בכ 245 ימי הדרכה. בשני גנים קולטי קהל במרחב חמת טבריה ובית שאן פועלים צוותי הדרכה והסברה בהתנדבות במסגרת פרוייקט גן קהילה. המתנדבים הדריכו כ 200 ימי הדרכה לאורך השנה. כ 75% מההדרכות היון מוזמנות ע"י גורמים חיצוניים ו 25% היו בפעילויות יזומות של הרשות. הפעלנו הסברה מאמצים למניעת השלכת אשפה בשטחים הפתוחים ע"י חלוקת שקיות ומאמצי הסבר בשת"פ המשרד לאיכות הסביבה. במרחב התקיימו ב 2007 שישה פרויקטי קשר ארוכי טווח במסגרת הפורמאלית והבלתי פורמאלית. השתלמויות יצאנו להשתלמות בת יומיים לאזור הרי אילת, ההשתלמות כללה סיור באתרים, מפגש עם פקחים ונסיעה בשטח. בנוסף משתתפים עובדי המרחב בכלל ההשתלמויות המאורגנות ע"י המחוז והרשות. כמו כן בוצעה השתלמות חד יומית למרחב בשמורת טבע חרמון והשתלמות נהיגה מקצועית לפיקוח המרחבי. עבודה מול צה"ל עבודה שוטפת מול הצבא בליווי ופיקוח אחר אימונים במרחב. פעילות למניעת נזקי בע"ח לאורך גדר המערכת בשילוב מניעת נזקים בחקלאות. שת"פ עם מחוו"ה צלמון. פיתוח הרחבת רחבות בית הכנסת ציפורי בהמשך ביצוע. ביצוע עבודה על מבואת הארבל. ביצוע ברכת לבנון הירקון בעין אפק + סרט חדש לחזיון. ביצע הגנה למבקרים במפעל המים בציפורי ביצוע אודיטוריום בגן השלושה. ביצוע עבודות שיפוץ והסדרה בחמת טבריה (ע"י חמי טבריה). ביצוע עבודת תאורה בציפורי. ביצוע מופע אור קולי בבית שאן. בתכנון: נחל צלמון טחנות כפולות. תכנון מבנה שירותים ליד בית הכנסת. תכנון שדרוג וקירוי בית כנסת בגן לאומי חמת טבריה. קליטת מבקרים קיום הדרכות ואירועים באתרים בחגים לשם העצמת חווית הביקור. הפקת דף למטייל בארבל, גלבוע. סדנאות יצירה לילדים באתרים. כתיבת מערכים וחוברות הפעלה עצמית בגן לאומי חמת טבריה ובכורזים. ממשק שמורות וגנים הסדרת נושא הרעייה בכלל הגנים והשמורות (כולל רעייה זמנית). השבת לבנון הירקון לשמורת עין אפק ועין נימפית. פעולות ממשקיות לדילול מיני צומח פולשים בשמורת הנעמן, נחל תבור, הגלבוע, נחל עמוד תחתון ואירוס נצרתי. ניטור, מחקרים וסקרים סקרי אירוס הגלבוע ואירוס נצרתי המשך. המשך ניטור ערכי טבע, קורמורן גמד, אנפות לילה, צבאים, עופות וכד'. הגנת חיית הבר פיקוח בנושא צייד חוחיות בעונת הקיץ והסתיו. ביצוע צווי חיפוש בנושא אחזקת חיות בר באופן לא חוקי.

47 דו"ח רט"ג 2007 מחוז המרכז פעילות פיקוח ואכיפה לאורך כל השנה. כללי המחוז תחום בין נחל עוז וגבול הרצועה בדרום, ים תיכון במערב, קו ירוק במזרח וכביש 65 בצפון. בתחום המחוז ריכוז האוכלוסייה הגדול בישראל, צרכי פיתוח תשתיות וישובים באינטנסיביות גבוהה, בעייתיות בקידום שטח למעמד סטטוטורי של הכרזה בשל אינטרסים המתנגשים עם צרכי הפיתוח וערכי הקרקע הגבוהים, בהיבט הסביבתי קיימת אינטראקציה קבועה בין בני האדם והטבע, בעלי חיים באזורי מגורים, ציד, הרעלות ואחזקת בעלי חיים בשביה. יחד עם גודלן הקטן יחסית של שמורות הטבע והשטחים הפתוחים מתרחש כרסום מתמיד בגבולם ואף בשטחם. עיקר הלחץ נובע מעבודות תשתית רבות בשטח המחוז במהלך שנת 2007 הועברו התייחסויות ל 305 פרוייקטי תשתית ובוצע פיקוח למזעור פגיעתם של מעל 00 פרוייקטים בהם: רכבת ישראל, מ.ע.צ., חח"י, מקורות, גיחון, נתיבי גז ועוד בשל אפיון המחוז המתייחס לצפיפות האוכלוסין מושם דגש על חינוך, הסברה ופיתוח לרווחת המבקרים. הושלם פיתוח ושימור תל צפית(ש"פ) הושלם פיתוח שביל ביתן אהרון (ש"פ) הושלם פיתוח ושימור ב ח'רבת בית עיטב (ש"פ) נמשך הפיתוח במגדל צדק הושלמו עבודות פיתוח להנגשה של בעלי מוגבלויות בגן לאומי אפק שלושת מרכזי ההדרכה במחוז שרון, יהודה ושפלה ביצעו למעלה מ 600 ימי הדרכה לקבוצות הסתיים הטיפול בתמ"א 39 /א במרחב ניצנים. הערה: בשל רצף העבודה מופיעים בסיכום נושאים החופפים את הנושאים שהועלו בשנים קודמות, חפיפה זו נובעת מכך שנושא המטופל במהלך שנת עבודה אחת לא מסתיים לרוב במהלך אותה שנה. הנתונים המספריים והמדידים שונים משנה לשנה. פרוט עיקרי הנושאים במחוז במהלך אקולוגיה במהלך השנה הושלמו תיקי ממשק ל 2 שמורות טבע ימיות נוספות שקמה ואבטח נמשך ביצוע תכנית (שנה 4) ממשק לעידוד אוכ' המין חפרית מצויה ע"פ תכנית שהוכנה ב נמשך תהליך הניטור של בית הגידול הלח במחוז (שנה 4 ברציפות) שכלל גם ניטור 4 בריכות חורף מלאכותיות התקיימו 3 מחנות מחקר אקולוגיים בני 2 ימים ניצנים, סאנסן, חוף השרון בהשתתפות אורניטולוגים, אנטמולוגים, בוטנאים, הרפטולוג חיצוניים. המשך ממשק אקטיבי לסילוק אורנים משמורת חורש עדולם, ותחילת ביצוע ממשק אורנים בשמורת הר טייסים, שורק, כפירה, המשך סילוק טיונית פולשנית משמורת פולג שניה 3 של ממשק אקטיבי להנעת חול בשמורת ניצנים כחלק מהליך הטיפול המניעת ייצוב החולות במישור החוף בוצעה חזרה שלישית על ספירת צבאים בשיטה מדגמית (בניגוד לשיטת החזית שבוצעה בעבר) בשנה זו נרשמה עליה (47 פרטים)שאותרה ב 2004 במספר הצבאים מול שנים קודמות. נמשכה העבודה בתחנת המחקר ארוך הטווח בעדולם. נמשכת עבודת ניטור צומח בחולות דרום מישור החוף, נמשך שזרוע חומעת אוירון ב 0 אתרים נוספים ב 2004 בוצעה הערכות לאכלוס יחמורים בשורק וב 2005 החלה הפעילות לאיקלום עדר שמקורו בגן החיות התנכ"י ובחי בר כרמל ושחרורו בשמורה, במהלך שנת 2007 שוחררו בשורק 2 פרטים של יחמור פרסי מתוכם שרדו 5 פרטים, פעילות זו מתוכננן ל 5 שנים נמשכה הפעילות לדילול עורב אפור במישור החוף בהתאם ללקחי ומסקנות הפרוייקט משנים קודמות. תחום תכנון אזורי וקידום סטטוטורי. קידום הכרזות הוכרזו השמורות והגנים :תל צפית, מגדל צדק, ניצנים 2 תכניות אשרו למתן תוקף 5 נידונו בועדות התכנון. החלה עבודה על תכנית מרקמית לפולג החלה עבודת קידום מרחב ביוספרי בלכיש תחום הפיתוח.

48 2007 דו"ח רט"ג הנגשת בעלי צרכים מיוחדים לאתרי המחוז, בשת"פ הביטוח הלאומי אפק הנגשה לשוחלנות נב"ט באתר מערת הנטיפים טיפול במעלון באתר כמו כן בוצעו עבודות פיתוח מתקציבי קרן הפיתוח של האוצר מגדל צדק עיינות תלם בוצעה תכנית שימוש במים מושבים באשקלון בוצע קו ביוב בגן לאומי עין חמד תכניות פיתוח נוספות שבוצעו בשנה זו היו: תל צפית, גבעות גד, שמורת כלנית תחום קהל במהלך 2007 גדל מספר המבקרים באתרי המחוז בכ 8% בממוצע. הופעלו 2 תכניות קהילתיות נרשמה עליה של כ 5% במספר ההדרכות שבוצעו במרכזי ההדרכה. חל גידול משמעותי במספר האירועים שהתקיימו באתרי הרשות בשל רשיוי עסקים לביצוע אירועים פרטיים באתרים: אפק, עין חמד, בית גוברין. פיקוח על תשתיות גם ב 2007 היה נפח עבודות התשתית גדול במיוחד: מעל 304 תכנית הועברו להתייחסות המחוז ההתייחסות מחולקת ל 4 קטגוריות: התנגדות התנגדות לביצוע העבודה (על פי סמכות חוקית או על פי פרמטרים אחרים) דרישה להצגה בפורום מחוזי לימוד אופייה של התכנית במחוז (בעיקר תכניות בהיקף גדול במיוחד פרויקט דוגמת A ואחרים) או בסיור בשטח. דרישה לפיקוח לאחר הבנת משמעות התכנית והעובדה כי אינה מתנגשת עם צרכי הסביבה אישור לביצוע בפיקוח. אין התנגדות אין עניין בתכנית (לרוב בתחום ישובים או שטחים לא ערכיים) במקביל להתייחסות ולתכנון עסק המחוז בפיקוח בפועל על מגוון רחב של עבודות תשתית יצוינו בהן העיקריות: רכבת ישראל A, קו אשדוד אשקלון, קו לוד נען ב"ש. חברת החשמל לישראל שדרוג קווי מתח עליון אשדוד רוטנברג, 5 עבודות נוספות. מקורות, בזק, תש"ן, גיחון ועוד. פריסת תשתיות גז טבעי בשטחים הפתוחים קיבלה משמעות מרכזית בפיקוח בשנת 2006 החל תכנון הקו החמישי לירושלים אכיפה ופיקוח נמשך עיסוק בטיפול בנושא סחר בבעלי חיים בחנויות, הכולל בדיקת תנאי החזקה, היתרים, ואכיפה על בעלי חנויות שאינן עומדות בתנאי סף. מניעת צייד ע"י תאילנדים מבצעים יזומים ואכיפה בשגרה טופלו 6 עובדים לידי צו גירוש. מניעת ציד חוגלות בדרום מישור החוף בשל המשך האיסור על ציד חוגלות עלו מספר האירועים הקשורים בחריגה מתקנות הצייד. נמשכה האכיפה של חוק איסור נסיעה על חוף הים במסגרת מבצעי הסברה ואכיפה, סה"כ בוצעו 2 מבצעי אכיפה. מחוז איו"ש תהליכים מרכזיים שהשפיעו על התקופה אישורי תכניות פיתוח והיתרי בניה סירבול הליכים גרם לפגיעה משמעותית ביכולתינו להוציא לפועל את תכניות הפיתוח. מפגשים קבועים עם ראשי ערים, מ"א ומקומיות. התקיימו פגישות עם מרבית נבחרי הציבור ביו"ש. חילופי גברי במערכות משפיעות מנהא"ז, פקמ"ז ומועצות אזוריות. חידוש קדנצית מנכ"ל הרשות וארועים סביב. האטה בקבלת החלטות במטה הרשות. המשך פעילות בנושא אכרזת ש"ט והתאמת צווי מנהא"ז לחוק שמירת הטבע בישראל.

49 דו"ח רט"ג 2007 נבי סמואל המשך עבודות שימור ע"י קמ"ט ארכיאולוגיה, החלטה על הכנת תכנית מתאר וצוות היגוי לאתר. אתר הטבילה השלמת תכניות פיתוח, מאבקים עם ההתישבות, תאום עם הירדנים, מכרז ויציאה לעבודה. מחנות אקולוגיים אום ריחן, נחל פרת ונחל קנה. האטה בפעילות קו התפר משמעות תקציבית ומשאבי אנוש. מעורבות מיוחדת במוקדי פעילות בקו התפר בית אריה, נחל קנה, מדבר יהודה ונחל פרת. מערכות משפטיות עיקריות בג"צ יעל ישראל, ארנונה מגילות, פינוי מבנה בהרודיון (יואב צדוק). ארועים מרכזיים במהלך התקופה השיטפון בקומראן הארוע הקשה הוביל לחידוד נושא הבטיחות ויישום לקחי הארוע במסגרת נוהלי העבודה. גילוי אתר הקבורה של הורדוס בג"ל הרודיון הד כלל ארצי ובי"ל. הזדמנות לשידרוג ולשיווק האתר. קשר עם גורמים חיצוניים. ארוע ארז ברוכי תגובה מהירה של המערכת לשימוש מופרז בכח לצורך אכיפה. הטמעת הלקח אצל שאר אוכפי החוק במחוז. משאבי אנוש מנהל קומראן יעקב דהאן בחופשת מחלה ארוכה. נמצא ממלא מקום גם בהקשר ללקחי השטפון בנחל קומראן. מנהל מרכז הדרכה למרות מאמצינו עדיין לא הסתיים תהליך מיון ובחירת מועמד לתפקיד. מנהל לשמורת עיינות צוקים מיון, בחירה והכנסתו לעבודה. פקח מדבר יהודה צפוני קליטת פקח והכנסתו לתפקיד. מרחב יהודה נושאים מרכזיים שהשפיעו על התקופה השטפון בנחל קומראן הארוע הקשה הוביל לרענון כל נושא הבטחון, הבטיחות ונוהלי עבודה במחוז ובמרחב. שדרוג אמצעי עזר למטייל בכל המרחב ושילוט מדבר יהודה. שינוי ארגוני בג"ל קומראן וצירוף אתר הגלישה לאחריות האתר. גילוי אתר הקבורה של הורדוס בג"ל הרודיון חפירה, שימור והערכות לקליטת מבקרים רבים, (שת"פ עם מ"א גוש עציון, שיפוץ כביש הגישה לאתר, החלפת שילוט ומכירת מוצרי הרשות). נושא יעד הושג ב 2006 הישג נדרש 2007 הערות 2007 קו התפר תיקי ממשק ממשק מזעור נזקים לטבע ולנוף השלמת תיק ממשק אחד בשנה אישוש אוכלוסיית נשרים במדבר יהודה ע"י תחנת האכלה עמ"ט וואלגה, ואדי פוכין, גוש עציון ומדבר יהודה. שת"פ בין מחוזי (דרום ומרכז). פיקוח על 90 ק"מ. שמורות טבע: נחל תקוע, נחל אוג וערבות יריחו. 20 האכלות ושני מבצעי לכידה סימון ושחרור. זהה ל 2006 שמורת טבע מצוק ההעתקים זהה לשנת 2006 והזזת תחנת האכלה מזרחה למצוקי דרגות (מסיבות בטחון). בוצעה רק % 30 מהתכנית בגלל הקפאת עבודות. שמורות טבע: נחל תקוע, נחל אוג וערבות יריחו הצגה בחטיבת המדע. 02 נשרים סומנו ושוחררו ממשק המשך ניטור תנים לא בוצע בצפון ים המלח ניתור תנים לא בוצע פקח חדש שעדיין בתהליך למידה. ש"ט מצוק ההעתקים לא בוצעה מחוסר תקציב של חטיבת מדע. העברת ת' ההאכלה לא בוצעה עדיין מסיבות מקצועיות.

50 2007 דו"ח רט"ג ממשק חמורים הוצאת 9 חמורים בש"ט עיינות צוקים הוצאת החמורים מהשמורה הוצאת 5 חמורים הוצאו 3 חמורים. בסוף חודש נוב' יתקיים מבצע נוסף. פיקוח ואכיפה 8 מבצעים בשנה 5 מבצעים מטיילים, רעייה כריתות עצים וציפורי שיר. 8 מבצעים בדגש 5 בע"ח בשביה, 4 על מטיילים ובע"ח מטיילים. סה"כ 9 מבצעי אכיפה. בשביה. בטחון ובטיחות פיקוח, בקרה ושליטה על מטיילים בנחל דרגה (בחגים) וצמצום מספר החילוצים. בנית נוהלי עבודה והכשרת צוות מדריכים לעבודה. 2. הפעלת צוות הפיקוח בחג הסוכות עם אפס חילוצים.. הפעלה קבועה של צוות הפיקוח בנחל דרגה בחגים (פסח וסוכות). 2. בנית נוהל עבודה לתקופת החופש הגדול ושת"פ עם יחל"צ מגילות. צוות קבוע ומיומן מאייש את עמדות הפיקוח בנחל דרגה. שת"פ עם יחל"צ מגילות ומשטרת מעלה אדומים טוב מאוד. ראינו זאת במקרה המוות של מטייל בסוכות במערות המורבעת. מרחב שומרון נושאים מרכזיים שהשפיעו על התקופה אירועי הבטיחות בקומראן והכנת תיק ליקויי בטיחות מרחבי. עמ"ט קו התפר שמורת נחל פרת ושמורת נחל קנה. מרחב שומרון נושא יעד הושג ב 2006 הישג נדרש 2007 בוצע ב 2007 הערות תיק ממשק קו התפר תיק ממשק. יער ריחן. אחד בכל שנה. 2. נחל שילה. מזעור נזקים לטבע ולנוף עמ"ט נחל פרת. פיקוח נופי על 00 ק"מ.. נחל שילה לחט בעבודה מדע. 2. אום זוקה השלמה. 3. נחל קנה סיום. המשך עמ"ט נחל עמ"ט בנחל פרת פרת ופיקוח נופי בעיצומו על 80 ק"מ. יושלמו עד סןף 2007 אכיפה תחזוקה בטחון ובטיחות הגדלת מבקרים באתרים הגנה על ערכי הטבע והנוף שמורות טבע מלחה וסלוודורות. נבי סמואל העברת אחריות השמירה לידינו עין פרת 8 מבצעי אכיפה תעלת הגנה בגבול השלמה וחידוש ש"ט מלחה. תעלה בש"ט מלחה ופיתוח בסלוודורות. תקציב אבטחה מהמנהא"ז. שיפוץ מסלול מעל העתיקות. גידול של 34% 8 מבצעי אכיפה בוצעו 5 מבצעים. כריתות יער ריחן כריתה תבלין ו 3 ונחל קנה, קטיף צייד צמחי תבלין וצייד. תיק אבטחה והסדרת נושא האבטחה באתר. גידול של 20% בוצע בשמורת ביצת ואדי מלחה תיק אבטחה הושלם ואבטחה הוסדרה ע"י מנה"ז יושג עד סוף השנה אכיפה

51 דו"ח רט"ג 2007 נושא יעד הושג ב 2006 הישג נדרש 2007 בוצע בחציון ראשון של 2007 הערות הכשרה מקצועית תרגול מצבי אכיפה לא בוצע 2 תרגילים מחוזיים בוצעו 3 תרגילים באתרי המחוז אוכפים חדשים במחוז 4 אוכפים חדשים רענון אכיפה מחוזי בוצע ריענון מחוזי והוכשרו 4 אוכפים חוקים וצווים שת"פ עם גורמי אכיפה עדכון והתאמה עדכון רשימת של צווים, 363 בע"ח מוגנים 373 לחוקי שמירת טבע מ"י, קק"ל ומנהא"ז שת"פ עם קק"ל והידוק הקשר עם מ"י עדכון רשימת כללי התנהגות בשמורות וגנים נמצא בתהליך מול היועמ"ש הידוק קשר עם מ"י בוצעו פ"ע בשתי בדגש חקירות תחנות משטרה ומודיעין אקולוגיה נושאים מרכזיים שהשפיעו על התקופה מינים פולשים בעזרת הקרן לשמירת טבע בוצעה הדברת מין פולשני בשמורת טבע. ניטור צומח בתנאים משתנים בתחומי שמורות. סקרי צמחים נדירים. ספירות בע"ח ומעקב אחר אוכלוסיות: חוגלות, נשרים, צבאים, יעלים וטורפים. סקרים אקולוגיים מרוכזים בשלוש שמורות טבע. ממשק שמורות טבע דיון בחטיבת מדע בארבעה תיקי ממשק וקבלת החלטות לממשק. מכשול קו התפר ליווי הנושא למניעת ו/או צמצום מידת הנזק הנופי והאקולוגי. יעד נושא מיגור טיפול בשתי פולשים שמורת טבע. ומתפרצים הושג ב 2006 שמורת טבע עין פרת עשב הקוקויה באופן חלקי. הישג נדרש 2007 קוקויה בעין פרת, טבק השיח בנחל אוג ועורבים סקרים ומחקרים סקרי צומח ובע"ח לקביעת מצב אקולוגי וממשק עיינות צוקים שינוי צומח. השפעות רעייה. השפעות דילול אורנים. שלוליות חורף. ספירות יונקים, חוגלות נשרים יעלים ועטלפים. מחנה אקולוגי עינות צוקים אחד בכל שנה זהה לשנת 2006 וניטור בש"ט נחל אוג ונחל תקוע. סקר אירוסי ההיכל בכל המחוז. יער ריחן השלמת הדברת קוקויה בעין פרת. עורבים הופעלה מלכודת בבקעת הירדן בהצלחה נמוכה. בוצע הכל למעט השפעות דילול אורנים. יער ריחן, נחל פרת ונחל קנה הערות טבק השיח לא טופל בגלל חוסר באמצעים קו התפר בדיקת השפעה מעקב אחר יעילות זהה לשנת 2006 על החי והצומח מעברי בע"ח בבקעת הירדן. פרויקט נץ ירוק בדיקת פעילות בע"ח צמוד לגדר בשומרון

52 דו"ח רט"ג סקר המינים הנדירים (צומח) סקר מינים נדירים בהר חברון תחילת עבודה זהה לשנת 2006 וסיום. סקר מינים בוצע. ההתקשרות עם הסוקר נפסקה. התקשרנו עם סוקר אחר שממשיך את העבודה 2007 קהל וקהילה נושאים מרכזיים שהשפיעו על התקופה שיטפון נחל קומראן (מאי 2007) בשל התוצאות הטרגיות של השיטפון נאלץ המחוז להיערך למול תגובת הקהל בהסברה ובתשובות לשאלות. גילוי קבר הורדוס בהרודיון התגלית קיבלה חשיפה תקשורתית רבה ביותר והאתר זכה להכפלה ושילוש בכמות הקהל שפקד אותו. המחוז נערך בצוות הדרכה מתוגבר ומערך ההדרכה שונה להדרכה מומחזת שנתן לקהל פן נוסף לייחודו של האתר. עקב תאונה בקומראן נעצרו העבודות להשלמת שביל נכים בגן (בהיבט הבטיחותי). עצירת עבודות אלו משבשת את מערך התניידות הקהל באתר. בחודש מאי פרש רכז ההדרכה של המחו"ה המחוזי ומאז התפקיד לא מאוייש, חוסר זה אינו מאפשר לנצל את מירב היכולת והפוטנציאל שטמון בפעילות המחו"ה. קהל קהילה ומחו"ה סממ"ז נושאים מרכזיים שהשפיעו על התקופה השטפון בנחל קומראן חודש הבטיחות והבטחון, רענון נוהלים עם העובדים, מיפוי סיכונים באתרים ובשמורות. מעורבות גופים ירוקים בהפסקת עבודות קו התפר במדבר יהודה עצירת עבודות במדבר יהודה. הקפאת עבודות קו התפר תקציב. שנה טובה מאוד בתחומי האספקה וההצטיידות. הישג נדרש 2007 בוצע בחציון 2007 הערות הושג ב נושא יעד 2006 שיווק הסברה מחו"ה סגן מנהל המחוז נושא יעד בטחון ובטיחות חבילה ירוקה תחנות מידע הפקת דפדפת אחת בשנה 300 ימי הדרכה בשנה בטחון אישי לא יצא לדרך בשל אי גיבוש מדיניות. הקמת מערך תכנים ופריסה של תחנות מידע במחוז. הושלמה דפדפת נחל פרת ונחל אוג אך לא הופקה אף דפדפת. 352 ימי הדרכה הושג ב 2006 בנית מערך שיווק מחוזי, בנית מערכי הדרכה ושיווק לקבוצות. בנית דגם של תחנת מידע והצבת תחנת מידע בשומרון. הפקת דפדפת נחל פרת ונחל אוג. 350 ימי הדרכה הישג נדרש 2007 הכנת נוהל "תנועה טלפון לווייני ודיווח" והפעלתו. לאבים בטיחות המבקר. תחזוקת אמצעי בחניונים ובשבילים עזר למטייל בנחל דרגה ונחל אוג. 2. מיפוי שילוט במדבר יהודה.. תחזוקת אמצעי עזר למטייל בנחל סלוודורה. 2. ביצוע תכנית שילוט במדבר יהודה. 4 ימי הדרכה בשיתוף מצוקי דרגות הוקמו 3 מבנים לתחנות מידע לא בוצע 260 ימי הדרכה 2007 בוצע. הטלפון יעיל מאוד וכבר נעשה בו שימוש בארוע עם ציידים בעין גדי. בוצע באופן מושלם. 44 שלטים חדשים במדבר יהודה וחידוש אמצעי עזר למטייל בנחל חוסר ברכז הדרכה פגע בפעילות המחו"ה הערות

53 דו"ח רט"ג 2007 דרגה ונחל קומראן תשתיות גרור כיבוי אש קו התפר לא בוצע ריכוז עמ"ט ברט"ג ומול גורמים חיצוניים. תקציב. יבוצע לפי תכנית מאושרת. זהה לשנת 2006 קיבלנו 2 גרורים במסגרת הצטיידות כלל רשותית שמירה על מסגרת התקציב למרות הקפאת העבודות. הכשרות מחשוב שיפור הרמה המקצועית של העובדים תשע השתלמויות. שלשה עובדים לימודים אקדמאיים. שדרוג מחשבים מחשב נייד קיימים, תוספת לאקולוג המחוז. מחשבים לאתרים נבחרים ואנשי מטה. זהה לשנת 2006 שדרוג מחשב במחו"ה, מקרן ברקו למחוז, מחשב לש"ט עיינות צוקים ומחשב נייד לממונה קהל וקהילה. 6 השתלמויות מחוזיות בנושאי מורשת, ביולוגיה ואכיפה. עד סוף השנה טיול מחוז. למעט שדרוג מחשב למחו"ה כל שאר הדרישות בוצעו + החלפת שרת למחוז משאבי אנוש י התאמת מצבת כ"א לעליה במספר המבקרים באתרים הרחבת בסיס תקציב המנהא"ז ומיסודו מנהל מרכז הדרכה תנאי פרישה (עובדי יו"ש) במקרה של פירוק המנהא"ז הושג ב 2006 עמ"ט בנושא. חוזה התקשרות חתום בין רט"ג למנהא"ז. שמירה על מסגרת התקציב ותקציב היחידה בתקן המנהא"ז. עובד יומי 50% משרה. הישג נדרש 2007 תוספת כ"א 3 עובדים לעיינות צוקים (איש אחזקה ושני פועלים). עובד לעין פרת. אישור מסגרת תקציב חדשה והגדלת תקציב פיתוח. דיון בנושא עם ניסוח מכתב של סמנכ"ל רט"ג, סגן מחויבות רט"ג רמ"א קמ"ט אוצר לעובדים ביו"ש. ומנגנון. הערות 2007 תוספת של עובד פלס' בעיינות צוקים נחתם הסכם עם המנהא"ז והוגדל תקציב הפיתוח עובד חודשי 00% בשלבים סופיים משרה. התקיימה פגישה אחת בנושא פיתוח נושא יעד הושג ב 2006 הישג נדרש 2007 הערות 2007 עיינות צוקים שיפוץ שירותים הוכנה תכנית + הצגה ביצוע הוכנה תכנית ואושרה בועדת איכוהס

54 2007 דו"ח רט"ג נחל אוג אתר הטבילה עין מבוע מבואה המחשה טיהור וסילוק תכנון שפכים תכנית ראשונית תכנית + בוצעו 6 שלטים מצפור וחניה. פרוגרמה. 2. תחילת תכנון. הכשרה תכנון לביקורי קהל הסדרת אזור. הוכנה תכנית. המעין 2. הצגה בצוות פיתוח. תכנית מפורטת 4 שלטי המחשה ביצוע מתקן תכנון מפורט, אישור תו"פ מנכ"ל, היתר בניה וביצוע. הוכנה תכנית ואושרה בועדת משנה לאיכוהס לקבלת היתר בניה 7 שלטי המחשה הוצבו ועד סוף השנה יוצבו כולם הוכנה תכנית ואושרה בועדת איכוהס ובמש' להגנת הסביבה הוכנה תכנית רעיונית. התוכנית הושעתה והתקציב הועבר לעין מבוע חנות מכר, הצללה הסתיים תכנון, ורחבת תפילה. סככת תפילה בביצוע. תו"פ מנכ"ל. 2. היתר בניה. 3. תחילת ביצוע. הסתיים תכנון, בהכנה למכרז וקבלת היתר בניה הסרטבה הקמת מיצפור תכנית מפורטת תחילת ביצוע ) ע"י הסתיים תכנון, בהכנה למכרז חמ"ת) וקבלת היתר בניה אום ריחן נבי סמואל. שיפוץ מבנה יום. 2. חניון יום. הצגת תכניות קיימות למ"א. תכנית מתאר דיונים במנהא"ז מפורטת ביצוע. תקציב. 2. תכנית מתאר. הסתיים תכנון, בהכנה למכרז וקבלת היתר בניה ואושר ע"י תו"פ נקבע אדריכל, תקציב מדרגות תכנית חיצוניות לגג המבנה. אישור תכנית וביצוע. אושר ביצוע מדרגות לגג המבנה נחל סלוודורה חניה ובטיחות תכנון וביצוע לא בוצע סיכום מבקרים באתרים אתר 79,765 79,6 עיינות צוקים 56,000 8,720 70,68 4,300 עין פרת 256, ,777 36,753 קומראן 4,58 3,523 8,506 הרודיון 459, , ,559 סה"כ סיכום תקופה ירי בכלבים משוטטים 330 דילול תנים 9 דילול שועלים 5 גירוש עדרים משמורות טבע 9 פגיעהבערכי טבע מוגנים 53

55 דו"ח רט"ג 2007 חילוץ מטיילים 26 ארועי צייד ביקורות תאילנדים פגיעה בשמורות טבע 5 טיפול בנזקי חקלאות 57 בדיקת תכניות תשתית 56 הסברה 0 הסרת שילוט בלתי חוקי 7 כיבוי שריפות 4 ארועי הרעלה 4 סיכום הקמ"ט האטה בפעילות קו התפר יוצרת השפעה בתחום התקציבי ובתחום משאבי אנוש. לארוע ארז ברוכי השפעה על דגשי הפעילות במחוז חידוד החלק החינוכי והמשמעתי ויחד עם זאת המשך המאמץ ליצירת כלי אכיפה יעילים. אכרזת שמורות, היתרי בניה לתכניות פיתוח שלנו וחתימה על חוזים עם קמ"ט אפו' (מנהל מקרקעי ישראל) ראוי שיזכו לדגש מיוחד מבחינת הקצאת משאבים. מנהל מרכז הדרכה פעיל ישדרג את פעילות המחוז ואת יכולותיו לשווק את פעילותינו ואתרינו לקהל הרחב. הפעילות הארכיאולוגית בהרודיון ובנבי סמואל ופיתוח אתר הטבילה מציבים בפנינו אתגרים חדשים לפעילותינו. ארועים מדיניים עשויים להשפיע על דפוס הפעילות של המחוז (כניסה למו"מ, הערכות שונה בשטח וכו'). מחוז הדרום בשנת 2007 במחוז דרום תחומי העיסוק העיקריים הושפעו מפעילויות האיבה בעוטף עזה, והגברת מערך האימונים עקב לקחי מלחמת לבנון השניה. שטחי האש ושמורות הטבע אשר בהם התרכז עומס פעילות האימונים דרשו פעילות תאום ופיקוח צמוד אל מול גורמי הצבא. עם זאת, המשיכה העלייה בכמות המבקרים ובהכנסות בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים. גם השנה אופיינה בפעילות ערה בשטחים הפתוחים של מטיילים הרואים בדרום אזור בטוח ואטרקטיבי לטיול וללינת שטח. ממשיכה העלייה בתוכניות הפיתוח לעומת שנים קודמות וקיימת תנופה מואצת בפיתוח של תשתיות בכל רחבי המחוז. בסיוע של קרן שמירת טבע המשכנו הפעולות לטיפול במינים פולשים, בניטור ובאישוש של אוכלוסיות ובתי גידול בסיכון, בקואליציות מחקר עם האקדמיה לקידום נושאים בשמירת טבע ובפעולות שימור של אתרים ארכיאולוגיים.הסכם המים בשמורת עין גדי נחתם ואנו בשלב הביצוע. מחשבה רבה מלווה בהשקעת מאמצים ואמצעים רבים מושקעת בנושא הבטיחות והבטחון האישי של המבקרים באתרים ובשמורות. תכנון אזורי וקידום סטטוטורי שמורות טבע וגנים לאומיים: הכרזה: מצלעות המכתש הגדול גן הפסלים לקראת הכרזה: פארק האפיק, אירוס ירוחם, הר הנגב, מצוקי הצין 2. הפקדה: חולות עגור, נחל שיזף. בוועדה מחוזית: הר הנגב 3, מכתש קטן, תל ערד הרחבה, מתחם בארי, חולות עגור צפון, עשוש הרחבה. בטיפול: חולות נחל סכר, נחל אפעה, פארק הלס, חולות שונרה וכלך סיני. חקלאות: ליווי הכפלת הנחלות ערבה תיכונה, חולות עגור צפון, פארק הלס, קול אמריקה. חלופות תמרים קיבוץ עין גדי. שת"פ ועדת החכרות. תפ"א ליד ג"ל חלוצה. נושאים נוספים: הסכם שת"פ עם ערבה תיכונה. ליווי ועדות התכנון ושמירת האינטרסים. ליווי תוכניות מתאר: פוספטים : תמ"מ אורון צין החדשה וסקר ערכי טבע ונוף. תוכניות שפת המדבר ושכונת הגמל במצפה רמון. מטרופולין באר שבע.

56 2007 דו"ח רט"ג קידום תמ"מ משמר: דרכי הבשמים, ש"פ בני שמעון, סקר מיתרים ועוד. ליווי המרחבים, סיורי מחליטנים, שת"פ לשכת התכנון, קק"ל והירוקים. פיקוח ואכיפה סקר המקרקעין והפיקוח המשותף הביאו לפתיחת תיקים כנגד חשודים שביצעו פגיעה במקרקעי הרשות. בוצעו צווי חיפוש וריכוזי מאמץ כנגד מחזיקים בערכי טבע מוגנים ללא היתר (חוחיות,צבאים,נחשים) וכן למיגור הצייד הלא חוקי במחוז. בוצעו רענונים והשתלמויות למוסמכי האכיפה במחוז בנושאי חוק וסמכויות וטפסי עבודה. בוצעו פעולות הסברה וחיפוש מלכודות בקרב עובדים זרים בחקלאות. בוצע שימוש נרחב בפיקוח האוירי לקבלת שליטה על אזורי הפיקוח במחוז. יחידת שטחים פתוחים שהוקמה בסיוע משטרת ישראל מסייעת רבות לנוכחות אנשי חוק בשטחים הנרחבים של מחוז דרום ומבצעת פעולות סיור שותפות וממוקדות על פי הצורך. מתקיימות פגישות עבודה שותפות ברמת הפיקוח ומטה המחוז עם יחידות ומפקדי המשטרה במחוז דרום. הדרכה והסברה יעדים מרכזיים להסברה היו: אוכלוסיית רכבי, 4X4 תלמידים מהמגזר הבדואי, והדרכה באתרים קולטי קהל כגון ממשית אשכול עבדת מצדה ועין גדי. המשכנו והעמקנו את מסורת השווקים הנושאיים בגנים הלאומיים,על מנת לחשוף אותם לקהל ולהגביר הכנסות. האירועים זכו להצלחה רבה. המשכנו בהעמקת הפעילות מול המגזר הבדואי. פרויקט אמץ שמורה, שמורת החולות ובית הספר ביר הדג', בית ספר עזזמה. הפעילות הייתה במסגרת תוכנית שנתית שכללה מערכי שיעור בכיתות וביציאה לשטחים הפתוחים ולאתרי הרשות. המשכנו לקיים חוגי סיור ומנהיגות בקרב תלמידים מהמגזר הבדואי. הורחב מאמץ ההסברה ליחידות צה"ל בעיקר ליחידות הבט"ש בגבול המערבי. הועברו הרצאות וסדנאות בנושא שמירת טבע. נמשכה הדרכת קציני צה"ל בכל החילות והמגזרים בנושא שמירת טבע ומורשת,כחלק בלתי נפרד מהכשרתם לקצונה. ההשתלמויות הועברו על ידי מחו"ה רמון והפקחים בשטח. בשבוע האהבה נעשתה פעולה חינוכית הסברתית בקרב תלמידים ומחליטנים. מרכז חינוך והסברה נגב צפוני אשר מטרתו לתת מענה לדרישות המרחב בתחום ההדרכתי וההסברתי התמקד בתוכנית חינוכית עם כל כיתות ו' בעיר באר שבע. הופעלה תוכנית חינוכית בנושא שמירת טבע וסביבה בבתי הספר הבדואים בתל באר שבע. עבודה מול צה"ל עליה משמעותית בכמות המתאמנים בשטחי האש והשטחים הפתוחים גרמה לבעיות בשמירת טבע בדגש על נושא האשפה. בוצעו מספר היערכויות מחוזיות בזמן התרגילים הגדולים לצורך ליווי, פיקוח והסברה. הפעילות החינוכית הסברתית בקרב יחידות צה"ל במרחב תורמת לשיפור המודעות ולשמירה על ערכי הטבע והמורשת. המשך הרחבת המאמץ ההסברתי והחינוכי בדגש על יחידות המגיעות לתעסוקה מבצעית בגבול המערבי. ליווי תוכניות ההערכות בגבול המזרחי מג"ב. עדכון מגבלות רט"ג בשטחי אש בפק"ל היחידות הגזרתיות. ליווי תוכניות רפא"ל להעתקת מרכזי הניסויים. ריכוז תקלות מחוזיות מול הצבא.

57 דו"ח רט"ג 2007 שימור עתיקות ופיתוח במצדה, תמה לה השנה השלישית של פרוייקט שיקום נזקיי שיטפונות. במהלכה הושלם פרוייקט שימור פרסקאות הארמון הצפוני והצגתם במוזיאון מצדה החדש, ובמקומם בדרגה התחתונה צויירו רפליקות והושבו לאתרם חלק מהפרסקאות. בארמון המערבי, הושלם התכנון להחלפת קירוי גרעין הארמון המערבי לקראת בחירת הקבלן ותחילת ביצוע. כמו כן נמשכות עבודות שימור ושיקום המכלולים על במת ההר יחד עם תכנית הניקוז של האגן המזרחי בשילוב חפירות הבור המזרחי והכשרתו לקליטת מי שיטפונות. ברחבי המחוז נעשתה פעילות שימורית מגוונת. התיאטרון העתיק בחלוצה צולם ותועד בטכנולוגיית לייזר מתקדמת לקראת כיסוי בשל מצב השתמרות רעוע, למען הדורות הבאים. נמשכו עבודות שימור באתרים לאורך דרך הבשמים וערי הנגב. בפארק אשכול, באתר העתיקות עיןבשור, נחשף מחדש לאחר שהיה קבור יותר משני עשורים, מבנה עשוי לבני בוץ מתקופת השושלת המצרית הראשונה, לצרכי שימור, שחזור והמחשה לקהל. בעין גדי החל שימור טחנת הקמח הממלוכית, ובתל ערד, בפרוייקט ייחודי של הורים חדהוריים שנמשך 0 חודשים שומרה המצודה הישראלית ומבוצעות הכנות לתחילת חפירות מפעל המים העתיק בניהולו של הארכיאולוג יהודה גוברין. שמירת טבע במסגרת הקרן לשמירת טבע, נמשכו במחוז מספר פרויקטים שהחלו ב 2006 שמטרותיהם: שימור בתי גידול בסיכון, אישוש ושימור אוכלוסיות בסיכון ובמלחמה במינים פולשים, וכן הוחל במספר פרויקטים נוספים במסגרת הקרן בשנה זו. הסתיימו פעולות ההכנה לקראת ביצוע תוכנית הממשק של מדרון עין גדי והוחל בפעולות הנטיעה והשיקום האקולוגי בשטח. החל פרוייקט הערכת גודל אוכלוסיית הזאבים בנגב המרכזי והדרומי באמצעות DNA המופק מגללים. נבנתה שוקת לקטות בפארק אשכול שמטרתה לספק מי שתיה נקיים לאוכלוסיית הקטות באיזור. החל טיפול במיני עצים פולשים במערב הנגב, במספר שיטות שונות, ובוצע מעקב אחר אחוזי ההצלחה של כל אחת מהשיטות. מיפוי אוכלוסיית הוורבזינה ומאמצים לצמצום התפשטותה. נמשכו המאמצים להשמדת אוכלוסיית הסנאים בהר הנגב. בוצעה העתקה של אירוס הנגב משטחים שהוכשרו לחקלאות בחולות חלוצה, לשטחי שמורה וגן לאומי בנחל הבשור. נמשך הטיפול במקלטים שהוקמו עבור האירוס השחום. מחקרים וסקרים נערך מחקר הממפה שינויים בתפוצת קטות בצפון מערב הנגב ב 4 העשורים האחרונים באמצעות.GIS הושלם מחקר על אוכלוסיות האירוס השחום בנגב הצפוני, בשיתוף חוקרים מהאקדמיה, ופורסם דו"ח הכולל הנחיות לפעילות הדרושה לצורך שמירה על מין זה. בוצעו ספירת הצבאים המסורתית, ספירת החוברות השנתית וספירת היעלים בתחומי שמורת עין גדי. נערכו ספירות חוברות וספירות צבאים בשיטת Distance להערכת גודל האוכלוסייה. נאסף תיעוד מפורט של נתוני דריסות בע"ח בכבישים בכל רחבי המחוז. נמשך מחקר הבוחן את מצב אוכלוסיית חרדון הצב בערבה והשפעת מידת הקרבה לאזורים חקלאיים על אוכלוסייה זו. נערכו מפקדי נשרים בתחנות ההאכלה בכל הנגב כחלק מספירות ארציות. נערך מפקד עופות מים כחלק ממפקד עולמי.

58 2007 דו"ח רט"ג טיפול בנזקי חיות הבר לחקלאות נמשך הדילול באוכלוסיות העורב האפור ועורב חום עורף. נמשך הסיוע לחקלאים בטיפול בנזקים מציפורי שיר ואנפיות בקר בעיקר בנגב המערבי וישובי חוף ים המלח. נמשך הטיפול בנזקי דורבנים לחקלאות ובגינות נוי בכל רחבי המחוז. מחוז אילת מטרות טיפוח העובד תוך תחושת שייכות, רעות, לכידות וחדוות היצירה. שימור הגנה ושיקום המגוון הביולוגי, ערכי הטבע, המורשת והנוף. קידום הכרזת שמורות וגנים, שימורם, טיפוחם, ופיתוחם לקליטת קהל. שמירה על מקרקעי הרשות, השטחים הפתוחים וקרקעות המדינה. חינוך בני הנוער לשמירת ערכי טבע נוף ומורשת. הכשרה וטיפוח מערך העובדים תוך גיבוש שייכות ותרבות ארגונית. חתירה ליציבות כלכלית. ממשק וניטור מינים ואוכלוסיות הבר. פיקוח ואכיפת החוק. קיום שיתופי פעולה אסטרטגים. שירות, שותפות ומעורבות הציבור. תחומי עיסוק מרכזיים 2007 תשתיות רכבת, חשמל, קווי מים, חקלאות + מניעת נזקי חקלאות, כרייה וחציבה. פעילות בט"ש גבול מצרים קרן שמירת טבע מינים פולשים ומתפרצים, קידום הכרזות ניהול קונפליקטים מועצות אזוריות/מקומיות פיתוח שטחי חקלאות ע"ח שטחים טבעיים פרויקט המלון בתמנע. סגירת מטמנות אשפה גרופית ונעצוץ וגידור מטמנת נימרה. לקחים ומסקנות 2007 אמנת הבט"ש תהווה מסגרת עבודה מחייבת עבודת הכנה יפה של מחוז דרום. תשתיות לקויות בשטחים פתוחים דורשות מענה מערכתי קרן הניקיון הביאה "טעם של עוד" וההשגים בשטח מרשימים דרושה בחינת תקני כ"א מחודשת קרן שמירת טבע הביאה לשיפור וקידום הפעילות האקולוגית. אקולוגיה רקע אקלימי מחוז אילת מצוי באזור בו שורר אקלים מדברי קיצוני, כשהשנים האחרונות היו שחונות יחסית, עם מעט שטפונות, בחלק מהנחלים. השטפון הוא הכח המניע את המערכת האקולוגית במדבר, שכן הוא ממלא את מאגר מי התהום הרדודים, ממנו מקבלים מים העצים והשיחים באפיקי הנחלים ובשולי המלחות. הממוצע הרבשנתי הוא 30 מ"מ גשם. בעשור האחרון>> 5 מ"מ. חורף היה האחרון בו זרמו שטפונות ברוב הנחלים.

59 דו"ח רט"ג 2007 מקרא: שנת 2006 מתייחסת לחורף 2005/6; ממוצע משקעים למחוז במ"מ; שטפונות: = שטפון ברוב הנחלים; 0.2 שטפון בנחלים בודדים; 0 לא היו שטפונות. ניטור מיתהום בשמורת יטבתהחיבר: מפלס מי התהום במחוז נמדד רק ב 3 נקודות בחיבר: בבאר יטבתה (בעבר עין ר'דיאן) המייצגת את האקוויפר הסמוך לפני השטח נשמר מפלס קבוע. בקידוחים ת/ 2 ו ת/ 2 א (המייצגים אקויפרים בעומק 53 ו 49 מ' בהתאמה) נרשמה ירידה בשנת ניטור מיני מפתח/מינים סמנים/מיני דגל א. עצי שיטה: עצי שיטה הם מיני מפתח במערכת האקולוגית של המדבר הצחיח. מצבם מנוטר, פעם בשנה, ב 7 חלקות, בתאי שטח שונים: נחל הררי קצר: נחל רודד עליון, נחל קטורה. נחל הררי בעל אגן ניקוז בינוני: נחל שלמה. נחלים גדולים: נחל צניפים, נחל ציחור. סוואנות שיטים בשולי מלחה: עברונה, יטבתה (חיבר). מצב עצי השיטה יציב, עם ירידה במצב העלווה; התמותה בולטת בערוצים בעלי אגן ניקוז קטן, הנובעת, ככל הנראה, מהירידה בכמות המשקעים והשטפונות ב 6 השנים האחרונות; בנחלים גדולים ובשולי מלחות התמותה נמוכה.

60 דו"ח רט"ג 2007

61 דו"ח רט"ג 2007 ב. מצב שיחי הרכפתן בנחל שלמה הרכפתן הוא מין מפתח המשמש מקור מזון עיקרי לחרדוןצב הדור ומזון חשוב ליעלים וצבאים. מנוטרת אוכלוסייה אחת בנחל שלמה. האוכלוסייה ממשיכה לפרוח ולייצר פירות, תוך תמותה של חלק מהשיחים. התמותה המצטברת מגיעה לכ 70% כתוצאה מירידה בכמות השטפונות בעשור האחרון. ג. מצב שיחי הגה במלחות עברונה ויטבתה שיחי ההגה, הגדלים בחגורה המלוחה למחצה, מהווים סמן למצב בית הגידול ולמפלס הרדודים. יש 5 חלקות ניטור בעברונה ו 5 בחיבר, הנבדקות אחת לשנה. מי התהום

62 2007 דו"ח רט"ג בשמורת יטבתה מצב ההגה יציב, בעברונה יש חלקה אחת, סמוך לקידוח פעיל 08, בה האוכלוסייה הולכת ומתה מאז החל הניטור ב 200. הועברה לאתר אחר. ד. מצב שיחי ימלוח פגום במלחות עברונה ויטבתה (חיבר) שיחי הימלוח מספקים מזון ירוק (עלים) ופירות עסיסיים (ענבות אדומות) לצמחונים במלחות. זהו מין שולט בחגורה המלוחה, ויכול לציין את התאוששות הצומח בחיבר עם העברת הפרסתנים והיענים לגדרה מצומצמת במערב החיבר. ה. דקלי דום מצרי בעברונה וסמוך למעבר ערבה (אילות): דקלי דום מהווים מין דגל לשמירת ערבת עברונה. מצב שתי האוכלוסיות יציב, עם ירידה מסויימת במספר העלים במשך השנים.

63 דו"ח רט"ג 2007 ו. אוכלוסיית היעלים בהרי אילת היעל הוא מין דגל בהרי אילת, וכמין גדול יכול לשמש גם כ"מין מטרייה" לבית גידול זה. אוכלוסיית היעלים מנוטרת באביב ובסתיו, בספירות אומדן במספר אתרים. האוכלוסייה יורדת מאז שנת 2000, כנראה בגלל הירידה בכמות המשקעים, המורידה את היצע המזון: היעלים ניזונים מעצי שיטה ומשיחי רכפתן ואטד בנחלים שאגן הניקוז שלהם קטן יחסית. האוכלוסייה מנצלת את כל המזון העומד לרשותה (גבול כושר הנשיאה הטבעי). לפי ספירות האומדן ב 2007 נראה שאוכלוסיית היעלים הולכת ויורדת. מבוצע ניסוי של האכלת יעלים בחציר אספסת בשתי נקודות: אוגדת אילת ומבואת תמנע. הילודה והשרידה באתרים אלה בשנת 2008 תוכיח אם לניסוי יש משמעות ממשקית. הצורך במזון מחריף את הקונפליקט בין מטיילים ותיירים ויעלים (הצעת מזון) ודורש הסברה ואכיפה נמרצות יותר. ז. צבי הנגב ריכוזי האוכלוסייה נספרים, בקיץסתיו, מדי שנה: עברונה, יטבתה (כולל חיבר), קצבחיון, צניפיםציחור: נמשכת הירידה באוכלוסייה, המתמתנת בגלל הבדלים בתאי שטח: בעברונה האוכלוסייה עולה עם עלייה בולטת בשרידות העופרים (דילול זאבים).

64 דו"ח רט"ג 2007 בשמורת יטבתה האוכלוסייה המוגנת בגדרת צבי השיטים גדלה עם שרידות גבוהה מאד של עופרים. האוכלוסייה בנחלים הגדולים צניפיםציחור ממשיכה לרדת, כשהסיבה איננה, ככל הנראה טורפים (יש שרידות טובה של צעירים). אוכלוסיית קצבחיון חזרה למצבה לפני שנתיים, כנראה בגלל הסרת ההפרעה של אימונים בנחל קצב. ח. צבי השיטים בגלל רגישות האוכלוסייה הקטנה מאד של תתמין אנדמי זה, נערך אחריה מעקב רצוף, מדי חודש. מתחילת יולי 2006 האוכלוסייה מוגנת מטריפה בגדר סביב כ 4 קמ"ר בשמורת יטבתה. ממשק טורפים להקטנת אוכלוסייתם ומניעת פגיעה בצבאים החל מאוגוסט הגידור הוכיח כי הטריפה ע"י זאבים היא הגורם העיקרי לשרידות נמוכה של עופרי צבי השיטים (וצבי הנגב). האוכלוסייה גדלה מ פרטים בסוף 2005 ל 7 פרטים בסוף חלק מהנקבות מטופלות בעופר וכבר בהריון נוסף, כי בצבי השיטים יש ייחום לאחר המלטה, המאפשר המלטת כמעט 2 עופרים בשנה, כשהיצע המזון טוב. נעשים מאמצים להוצאת עודפי צבאי נגב מתוך הגדרה המגינה על צבי השיטים: בספירה אחרונה נמנו שם 30 צבאי נגב. ט. ניטור טורפים בערבה הדרומית: יטבתה ועברונה ממשק הטורפים בערבה הדרומית להגנה על אוכלוסיות צבאי השיטים (לפני הגידור) ועל אוכלוסיות צבי הנגב בשמורת יטבתה ובעברונה, מחייב ניטור כדי להעריך מה מצב אוכלוסיות הטורפים. מצב אוכלוסיית הזאבים בשמורת יטבתה הוערך לפי תצפיות בוקר בזאבים, לפני הקמת הגדרה. במקביל התבצע ניטור נוכחות זאבים ע"י ספירת רצפי עקבות החוצות דרכי עפר באזור מצודת יטבתה (מחוץ ומצפון לגדרה) ובעברונה (בין כביש הערבה לבאר עברונה).

65 דו"ח רט"ג 2007 בעקבות הממשק נוכחות הטורפים מראה השתנות קבועה עם עונות השנה, כשנוכחות זאבים נשארה קבועה. בעברונה נרשמת עלייה בנוכחות הארנבות אולי כתוצאה מדילול הזאבים. י. ניטור טורפים בנחלים הגדולים באמצעות מחקר רבשנתי של שועלי חולות (ראובן הפנר) בנחלים הגדולים (נחל צניפיםציחור) אוכלוסיית שועל חולות יורדת מאד, בהשפעת השנים השחונות ואולי בהשפעת התפשטות שועלים מצויים לשמורה. יש גם ירידה באוכלוסיית חתולבר וקרקל. טרם סוכמו שנות המחקר האחרונות (ע"י דר' אלי גפן וראובן הפנר). 3. השבת ניסוי (פיילוט) של יענים בנחל קצב בקיץ 2005 בוצעה השבת ניסוי של 5 יענים מתבגרים, בני כשנה, בנחל קצב. 0 מהם נעו ברחבי הנגב, מהר שגיא מושב פארן (בצפון), להר ברך הר שגוב (בדרום) בין גבול מצריים לגבול ירדן. 2 מהם נצפו בדצמבר בין מושב צופר לנחל פארן. מנתיחת 2 פרטים שמתו נמצא שמצבם הגופני מעולה, עם שומן רב וללא סימני דהידרציה. לפי תכולת מערכת העיכול לא אכלו חרקים או זוחלים, רק חומר צמחי. באביב 2007, עם הגעה לבגרות מינית של יתרהצעירים בחיבר בוצעה השבת ניסוי שנייה, תוך ניסיון לקבע 2 זוגות מקננים ודוגרים בנחלים הגדולים. בסופו של דבר שהו בטבע כחודשיים, סביב שוקת ממזרח לשיטים, בנחל חיון שני זכרים ושתי נקבות (ממושדרים). העלמותם הפתאומית, גרמה לחשש שניצודו ונעשו מאמצים לאתרם במקלט מרכב וממספר טיסות במטוס קל ללא הצלחה. תצפית על 4 יענים במישר סעיפים הביאה למציאת גופותיהם, כנראה כחודש לאחר המוות, בנחל סעיפים: נראה שנטרפו (זאבים? כלבים?) באגן קטן הסגור בשני מפלים ומדרונות תלולים. ניסויי ההשבה ימשכו עם גידול להקה חדשה של אפרוחים ללא מראה אדם, בגדרה מוגנת מטורפים, בצפון החיבר. 4. טיפול במינים פולשים ומתפרצים מינים פולשים: כמדי שנה אנו מנסים לחסל זריעים של עצי שיטה אוסטרלית וינבוט בכריתה והרעלה בגרלון ו"ראונדאפ", בעיקר בתחומי שמורת יטבתה וסביבתה. עורב הודי האוכלוסייה מדוללת בלכידה במלכודת, המוצבת סמוך לחוף הים, ובהריסת מלכודות והשמדת גוזלים (ע"י נועם וייס פארק הצפרות, בעזרת עיריית אילת). מינים מתפרצים: תן, דרבן ושועל מצוי אוכלוסיותיהם מדוללות בעיקר במסגרת מניעת נזקי חקלאות ובעזרת הפקחים. עורב חוםעורף האוכלוסייה מדוללת באזור מזבלת נעצוץ באמצעות מלכודת בנווה חריף.

66 2007 דו"ח רט"ג 5. הכרזת שמורות בטיפול נמצאות 9 שמורות חדשות, בדרגות שונות של התקדמות: א. שמורת נחלים גדולים הרחבה נחלים קצבחיון: לקראת אישור בועדה מחוזית. ב. שמורת נחלים גדולים הרחבה נחל גירזי: לקראת אישור למתן תוקף בועדה מחוזית. ג. מסיב אילת הרחבה : לקראת אישור בועדה מחוזית. ד. צוקי שיירות: מאושרת. ה. ים האלמוגים: מאושרת. ו. עברונה: נתקעה ונעשים מאמצים לזימון כל הגורמים להשגת הסכמות להפקדתה. ז. דקלי דום אילות: צריך לגבש תוכנית להכרזה: אולי גן לאומי עם פארק הצפרות. ח. חולות סמר: תובא לדיון בועדה המקומית בראשית ט. אלמוגי נמל אילת ממתינים להגשת תב"ע לנמל אילת והגשת תסקיר השפעה על הסביבה. מצב מפרץ אילת דו"ח פנימי לשנת 2007 דר' דודו זכאי, ביולוג מפרץ אילת תקציר מצב השוניות והמפרץ סטטי גרוע, ברמה חיות נמוכה, עם סמנים מדאיגים המצביעים על המשך הזיהום והדעיכה. כמו כן, קיימות עדויות להגברת תהליך האאוטרופיקציה במפרץ (גנין ושקד 2007). סמנים המעידים על מגמה חיובית ממשק דייג, הכרזת שמורות ימיות, שיקום אישוש מינים, רמת כוכבן קוצני, ממשק מבקרים בחוף הדרומי, יכולת הדגים הרועים לווסת את גידול האצות צמודות המצע, הטלת צבי ים, חנקות וחומרי הדברה במי התהום, מתכות כבדות בשמורה. מצב סטטי פוספט, מחלות דגים. מצב סטטי גרוע גיוס, רמת כלורופיל, גיוס אלמוגים צעירים, ביומסת אצות בנתוניות, וסיליקה, מספר קיפודים, חנקות מתעלת הקינט, חנקות וסיליקה וממלון מרדיאן, עלית ריכוז החמצן המומס, רעילות סדימנט, אמוניה בעמודת המים, פוספט בעמודת המים, פוטנציאל הכנסת פאונה ופלורה זרה, מתכות כבדות בנמלים. סמנים המעידים על מגמה שלילית אחוז כיסוי אלמוגים, רמת נוטריינטים בעמודת המים, חומר אורגני בקרקעית הים, טמפרטורת מים,,pH אלקליניות וריכוז חמצן. החוף הצפוני בכלל ואזור חוות הדגים בפרט מתאפיינים כבית גידול לא בריא בעל השפעות שליליות רבות על בעלי החיים המתקיימים בו. גם בשנת 2007, הגורם העיקרי המשפיע על הכנסת חנקן, למפרץ ובריאות בית הגידול בעיקר בחוף הצפוני הן חוות הדגים, תעלת הקינט וחיל הים/מלון מרדיאן. מאידך נכון לימים אלו הוצאו שני שלישים ממספר כלובי הדגים ששהו בים בשנת יעדים ל 2008:. המשך בירור מצב אוכלי אצות צמודותמצע (דגים וקיפודים) במפרץ. 2. המשך בירור הסיבות לירידה בחיוניות השונית. 3. המשך הפסקת הזרמת מזהמים לתעלת הקינט המהווה מקור לחנקן ולהכנסת בעלי חיים אקזוטיים למפרץ, כמו גם הפסקת הזרמת מי הקירור של מלון מרידיאן לים.

67 החלת ממשק צוללים בר קיימא. הכרזת שמורת טבע על השטח הימי מול השטח החופי המוכרז כיום. הכרזת שמורת טבע על השטח הימי בנמל אילת. קידום תוכנית מתאר לשוניות מלאכותיות. החלת איסור דייג מהנמל הצבאי ועד הממשה והפסקת דיג בגריפה בחוף הצפוני. המשך מעקב ודילול טורפי אלמוגים. קידום מימושו של חוק החופים החדש. ממשק הטלה לצב ים ירוק בחופים. הורדת פוטנציאל הכנסת מינים זרים. דו"ח רט"ג הערה: לחלק מהנושאים המובאים בהמשך קיימים דוחות מפורטים שניתן לקבלם לפי דרישה. שונית האלמוגים השקעת שלד יגרני בשונית ברמת החברה מאז שנת 990 ועד היום חלה ירידה פי 23 בהשקעת שלד (צמיחת השונית). (סילברמן וחובריו 2004, סילברמן נתונים לא מפורסמים). הניטור הכימי של מי השונית בשנת 2004 (בלאגונת השונית בחוף אלמוג) מצביע על ירידה של 20% בקצב השנתי של השקעה ביולוגית של שלדים גיריים (יחסית לשנים ) (גנין וסילברמן 2005). ירידה בקצב השקעת CaCO 3 בשונית יכולה לנבוע מהירידה בכיסוי החי בשונית הרדודה, או מעלייה בקצב המסה של CaCO 3 בשונית, או משני התהליכים גם יחד (גנין וסילברמן 2005). השקעת גיר ב 2005 גבוהה במעט מהערכים שנמדדו ב 2003 ו 2004 אך עדיין נמוכה יחסית ל 200 ו נראה כי מגמת הירידה עליה דווח בדו"ח הניטור 2004 נבלמה בשנה זו, ואף ניכרת עלייה בכמות הגיר שהושקע השנה (2005) בשונית (גנין ושקד 2006). לא נאספו נתונים בשנת נשימת אלמוגים כסמן לעקה במחקר פיזיולוגי ייעודי שנערך בשנת 2004, נמצאו ערכים דומים של קצב הנשימה והיצרנות של שלושה סוגי אלמוגים שיחניים, באתרים שונים לאורך המפרץ, מאזור המכון הבינאוניברסיטאי ועד לסביבת כלובי הדגים (לבנון ודובינסקי 2005). לא נאספו נתונים בשנת 2005, וב סטרס באלמוגים בשנת 2002 התגלו באוכלוסיית האלמוגים באזור חוות הדגים פגמים ב,DNA לעומת זאת סימפטום זה לא אובחן באלמוגים מאזורים אחרים במפרץ. נתונים אלו חוזקו בשנת 2004 בשני מוקדים בהם קיים חשד לזיהום גנוטוקסי: החוף הצפוני בדגש אזור כלובי הדגים ואזור הנמלים (אבלסון וברסלר 2004). לא נאספו נתונים בשנת , וב גיוס וגדילת אלמוגים צעירים על צלחות התיישבות אין שוני משמעותי בין שנת 2007 לשבע השנים לפניה בגיוס אלמוגים. ראוי לציין כי הערכים הנמדדים בשנים האחרונות נמוכים בעשרות אחוזים מאלה שנמדדו בשנת 998/7, וערכים נמוכים כאלה נמדדו גם באתרים הסגורים לפעילות תיירותית. גודל האלמוגים נמצא בהתאמה משמעותית לכמות האלמוגים המתגייסים ככול שמספר "המגויסים" גדל כך גם עולה גודלם הפיזי וההפך (זכאי וחובריו הוגש לפרסום). ביומסת כלורופיל a על צלחות התיישבות כמות הכלורופיל על צלחות בשנת 2007 דומה לשנת בחמש השנים שנבדקו, בחודשים יוני אוקטובר (תקופת גיוס אלמוגים צעירים לשונית), כמות הכלורופיל גדולה באופן משמעותי (פי 23) וכמות האלמוגים המתיישבים על אותן צלחות, נמצא במתאם שלילי מובהק לכמות הכלורופיל (זכאי וחובריו הוגש לפרסום). השנה נטרנו גם צלחות התיישבות הסגורות ל"רועים", תוצאות סקר זה מעידיות על תפקידם הקריטי של בע"ח רועים בהורדת ובוויסות כמות האצות צמודות המצע. כמו כן, ממצאי תוכנית הניטור הלאומית מראים כי שנת 2007 דומה לשנת 2006 בכמות כלורופיל a הנמדד על גבי צלחות התיישבות בין החודשים ינואר ליוני, מאז שנת 997 (גנין ושקד 2007). נמשכת מגמת העלייה בקצב הגידול הפוטנציאלי של מקרואצות בשונית מזה כ 8 שנים, כפי שנצפה בשנים האחרונות (גנין וסילברמן 2005). נראה כי ערכי המקסימום של כמות הכלורופיל בלוחיות המוגנות (פוטנציאל גידול האצות) דומים בין השנים 2005 ו כמו כן, בדרך כלל כמות האצות על גבי הלוחיות המוגנות מרעייה גדולה (עד פי שתיים) מאשר בלוחיות החשופות, עדות לחשיבות הרבה של בעלי החיים ה"רועים" בויסות כמות האצות צמודות המצע בשונית (גנין ושקד 2007). ריכוזי חיידקים ריכוזי החיידקים בתחנות הקבועות גבוהים, בדרך כלל, מהריכוזים בתחנות האחרות (בעיקר בחודשי החורף והאביב) (גנין ושקד 2007).

68 דו"ח רט"ג 2007 מחלות דגים אין שוני משמעותי בין שנת 2004/5 ל 2006, מבחינת רמת הנגיעות במחלות. עד היום תועדו מספר חיידקים פתוגניים בדגי המפרץ. בחלקם קיים חשד שמקורם בחקלאות הימית ) marinum, Mycobacterium Enteromyxum ) כמו כן אובחן טפיל, שמקורו גם כן, ככל הנראה, בדגי חקלאות ימית. (Streptococcus iniae.(leei עד היום תועדו מעל 40 מיני דגי בר הנגועים ב.M, marinum כאשר הנגיעות במינים אוכלי האצות העיקרים בשונית rivulatus) (Acanthurus nigrofuscus, Diplodus noct, Siganus היא 3760% (דיאמנט וחובריו 2004). מבין 8 אתרים שנבחנו, אחוז הנגיעות הגבוה ביותר (3% פי שלוש מהאתר הבא אחריו) נמדד מול המצפה התת ימי/מעבדה ימית. גורמי מחלה נוספים שנתגלו בדגים גוססים או מתים שנמצאו בים, הם החיידק Lactococcus garvieae הפוגע הן בדגים והן בבני אדם, ושני חיידקים נוספים mirabilis, Proteus Enterococcus faecalis המוכרים בד"כ ממעי האדם ושפכים צואתיים אולם מקורם של שלושת אלה במפרץ אילת אינו ידוע וניתן רק לשער כיצד הגיעו אל הדגים. ניטור מחלות דגים בשנת 2007, הפך לחלק מתוכנית הניטור הלאומית ולכן יופיע בדוח חיוניות אלמוגים אחוזי כיסוי של אלמוגי אבן באילת הינם נמוכים יחסית לשוניות מפותחות ו"בריאות" בעולם. סקר השוניות והשוואת התוצאות לסקרים מהעבר מצביעים על ירידה מדאיגה באחוזי הכיסוי בחלק הרדוד (5 מ') של שמורת חוף אלמוג. מגמה זו לוותה בשינוי הרכב מיני האלמוגים בחברה (גנין וסילברמן 2005). לעומת זאת, תוצאות סקר מקיף שנערך ע"י פרופ' יוסי לויה מצביע על ירידה קיצונית בכיסוי החי של אלמוגים עד לעומק 30 מ' כמו כן במגוון המינים (לויה 2005). השוואת המדדים למצב השונית אשר נאספו בשנת 2006 לאלו שהצטברו מתחילת הניטור אינה מצביעה על שינוי מובהק סטטיסטית. יחד עם זאת, מרבית הנתונים האקולוגיים מצביעים על הידרדרות השונית (גנין ושקד 2007). בשנת הניטור 2006 נמצאה הידרדרות מובהקת בהשוואה בין השנים בכמות המוות החלקי וגודלו/שיטחו של מושבות אלמוגים. ההתדרדרות הגדולה ביותר נמצאה בעומק 5 מטרים "בגנים היפאנים" בשמורה (גנין ושקד 2007). מאידך, ידוע לי כי בשנת 2007 ניכרת התאוששות במשתנה האמור. לעומת זאת באתרים המצולמים בקביעות נמדדה בדרך כלל עליה בשטח המכוסה אלמוגים מאז ונמדדה צמיחה חיובית של רוב סוגי האלמוגים ברוב האתרים. יוצאים מן כלל האתרים בחוף הצפוני ובטאבה שם האלמוגים הלא מעונפים נמצאים בירידה, והאתר בקצא"א שם נמדדה ירידה באלמוגים המעונפים (גנין ושקד 2007). ראוי לציין כי ממצאי ניטור השטחים המצולמים נמצאה בסתירה עם ממצאי החתכים הקווים לעיל אך החתכים הקווים מיצגים את מצב השונית, בחוזקה הגדולה בעשרות מונים מאלו של התמונות הקבועות. מגוון אלמוגים מדד מגוון האלמוגים ShannonWiener המחושב ליחידת דיגום של קן באורך 0 מטרים מושפע במידה רבה מאופי האתר. שימוש בתוכנת EstimateS להערכת המגוון לאתר כולו משנה מעט את סדר האתרים מבחינת מגוון המינים. השינויים במגוון המינים ובסוגי האלמוגים הדומיננטיים בין השנים קטנים, ועשרים הסוגים הנפוצים ביותר מהווים כ 95% מכלל השטח המכוסה באלמוגים. ברוב האתרים מגוון האלמוגים גדול בהרבה מעשרים (באתרים קצא"א 20 וב 5IUI ישנם למעלה מארבעים מינים) ועובדה זו מדגישה את חשיבות המינים הנדירים בשונית בהערכת מגוון המינים (גנין ושקד 2007). מאידך, התפלגות סוגי האלמוגים והשינויים בזמן הנמדדים באתרים המצולמים משקפים מצב יציב יחסית, ללא משבר חמור, או התפתחות יוצאת מן הכלל (גנין ושקד 2007). מגוון מינים דגים בהשוואה בין השנים , 200, ו 2004, לא אובחן שוני במגוון מיני הדגים בקיר השונית בין הגשרים בשמורת חוף אלמוג (ברוקוביץ ערן מידע לא מפורסם). לא נאספו נתונים בשנת , וב.2007 מספר אלמוגי שיחן (Stylophora) בלגונה הדרומית בשק"ק ספירות של מושבות האלמוג שיחן אשר מתבצעות אחת לשנתיים, מאז 996, בחציו הצפוני של השטח שנכלל בסקר הניטור במסגרת קורס במכון הבינאוניברסיטאי בהנחיית אמציה גנין מראות עלייה הדרגתית בצפיפות אלמוגי השיחן והתייצבות בשלוש שנים האחרונות. נמדדה בממוצע קרוב למושבה אחת למ"ר סמוך לסגירת הלאגונה למבקרים בשנת 996, ועד 34 מושבות למ"ר ב 2004 (גנין וסילברמן 2005). ראוי לציין כי סוג אלמוג זה מוכר כאופורטוניסט. לא אבחן שוני משמעותי בין שנת 2004 ל לא נאספו נתונים בשנת Drupella cornus חילזון טורף אלמוגים בשנים בוצע מעקב אחר חיוניות אלמוגים באזורים פתוחים וסגורים לקהל בשק"ק. הניטור השנתי הראה כי באתרים הפתוחים לקהל, נמצאה נגיעות גבוהה של אלמוגים בחילזון הטורף Drupella,cornus שהוא הגורם העיקרי לתמותת מושבות השיטית ולאיבוד רקמה חלקי באלמוגי אבן. (גוזנר 2005). לא נאספו נתונים בשנת בשנת 2007 נאספו כ 350 דרופלות גדולות (מעל ל 4 ס"מ אורך).

69 דו"ח רט"ג 2007 קיפודים בשנת 2004 נמדדה בשמורת חוף אלמוג ירידה של פי 6 בשכיחות קיפודי הים Diadema setosum ו Echinometra mathaei בהשוואה לשנת 994, אשר תפקודם כרועי אצות חשוב ביותר להתיישבות אלמוגים בשונית (גנין וסילברמן 2005). בהשוואה בין השנים 2004 ל 2005 נראה שלמרות העליה הקלה בצפיפות קיפוד הים.D setosum מול המכון הבין אוניברסיטאי ובשמורת האלמוגים, השינוי בצפיפות כל קיפודי הים בכל האתרים לא היה מובהק סטטיסטית (גנין ושקד 2007). רעיית אצות בשמורת חוף אלמוג תקציר מאת אמציה גנין (במימון "הקרן לשנירת הטבע" רט"ג) בשנים האחרונות הננו עדים לעלייה הדרגתית בכמות הנוטריינטים במי העומק בצפון מפרץ אילת ובמקביל חלה גם ירידה בצפיפות קיפודי הים בשונית. אולם, שלא כצפוי, שיפעת האצות הישיבות בשונית לא גדלה. אחד ההסברים האפשריים להעדרה של עלייה בשכיחות האצות היא תגובתם התפקודית היעילה של הדגים הצמחוניים בשונית. מטרת מחקר זה הייתה תיעוד שיפעתם של דגים צמחוניים, מעקב אחר פעילות רעייתם ואפיון שיפעת האצות ומגוונן בשונית שמורת חוף אלמוג באילת. ההבדלים העונתיים בכמות האצות היו ניכרים, עם תנודות גדולות ביותר בלגונה. השיפעה הנמוכה ביותר נמצאה באוקטובר והגבוהה ביותר בחודשי האביב. לעומת זאת, מגוון מיני האצות היה גבוה יחסית בחודשי הסתיו והחורף. האצות האדומיות היו דומיננטיות וייצוגן יציב לאורך השנה, ואילו שיפעתן של אצות חומיות וירוקיות הייתה נמוכה יחסית ועונתית. כימות שיפעת האצות על לוחיות לוחיות PVC חשופות לרעייה ועל מוגנות בכלובים שימש לאומדן פוטנציאל הגידול (ללא רעייה) של האצות ולאומדן שיעור רעייתן. לא נמצא הבדל בשני האומדנים בין החלק הצפוני של שמורת חוף אלמוג הפתוח למבקרים לבין החלק הדרומי הסגור למבקרים. מכך ניתן להסיק שהשפעת מבקרים על גידול האצות ועל רעיית אצות (וכך על הרועים העיקריים, דגים וקיפודים) אינה ניכרת. שיפעת האצות הגבוהה ביותר נמצאה באזור הלגונה, ופוטנציאל גידול האצות שם היה גדול במידה ניכרת מאשר באתרים העמוקים יותר. עצמת האור עשויה להיות גורם מגביל עיקרי בעומקים גדולים יותר. מסקנה עיקרית מעבודה זו היא ששיפעת האצות בשונית הרדודה (עד 5 מ') מווסתת על ידי רעייה. ההבדלים בריכוז הכלורופיל בין לוחיות חשופות לרעייה ולוחיות מוגנות הינו דומה בעומקים השונים, עובדה המצביעה על כך שאוכלוסיית הרועים מווסתת בהצלחה את גידול האצות בכל העומקים, למרות ההבדלים בקצב הגדילה בעומקים השונים. כמות האצות הנאכלת על ידי הרועים בלגונה גדולה משמעותית מזו הנאכלת בעומקים הגדולים יותר. ריכוז קיפודי הים בשמורה קטן מזה שבמעבדה הימית, שם גם מחזור גידול האצות ורעייתן שונים. לכן, תוכנית הניטור הלאומית תוסיף מעתה ואילך את אתר השמורה לביצוע פרק ניטור האצות. ניסוי הלוחיות הצביע על כך שיתכן שגם פריחת מרבדי אצות לאחר העשרה בנוטריינטים מווסתת באתרים מסוימים על ידי רעייה. בהסתמך על נתונים קודמים מסתבר כי בשמורת חוף אלמוג חלו תנודות גדולות, במספר חסרי החוליות הרועים לאורך השנים. מספר קיפודים נמוך ביותר נמדד בשנים והתאוששות ניכרה בשנת 2004 ולאחר מכן נמצאה ירידה הדרגתית עד שנת צפיפות נמוכה ביותר של קיפודים נמצאה בלגונה. מיני הדגים העיקריים שנספרו שייכים למשפחת הבתרניים.(Scaridae) ותוכינוניים (Acanthurus nigrofuscus ו Ctenochatetus striatus) בעיקר.(Acanthuridae) התוכינונים והנתחנים נודדים בין הלגונה לשולחן השונית, ללא משטר סדור, בעוד פרפרון האודם והנתחן הסגול נעים בשטח קטן יותר. נוכחות גדולה של דגים רועים בלגונה מסבירה את ויסות צמיחת האצות שם על אף שפוטנציאל צמיחת האצות בלגונה גדול במיוחד. נראה שלדגים הרועים תפקיד מרכזי ברעיית כמויות אצות, והם האחראים על שמירתה של השיפעה הנמוכה של האצות הנצפית בשונית (למעט באביב של שנים בהן עומק הערבוב האנכי גדול במיוחד). חסרי החוליות הרועים, בפרט קיפודי הים, אחראים ככל הנראה על "גילוח" המצע הקשה משאריות האצות ובכך להכשירו להתיישבות אלמוגים. רעילות מים האגורים בסדימנטים על לרוות של קיפודי ים ואלמוגים באילת ועקבה. קרג דוונס אסתר ווינטר, יוסי לויה ופואד אלחורני (במימון "הקרן לשמירת הטבע" רט"ג) תוצאות הביניים של מחקר זה מראות כי קיימת השפעה משמעותית של מים שנשאבו מהסדימנט, באתרים שונים במפרץ, על חיוניות פלנולות של האלמוג שיחן שכיח. ממרבית האתרים כולל בעקבה אשר מהם נשאבו מים מהסדימנט ובהם הושרו הפלנולות, גורמים לעיוות ותמותה של הפלנולות. מחקר זה אפשר וזורה אור חדש באשר לסיבות להתדרדרות שונית האלמוגים באזורנו. הדוח הסופי למחקר זה אמור להיות מוגש בימים הקרובים. כוכבן ים קוצני (טורף אלמוגים) מספר הצעירים של הכוכבן הקוצני, בשנת 2006, אינו שונה משמעותית בהשוואה למספר בשנת לפי תוצאות הניטור לא צפויה התפוצצות אוכלוסין באזורנו. לעומת זאת חלה עליה משמעותית במספר התצפיות האקראיות בכוכבנים בוגרים שהכתיבה ממשק דילול באוכלוסיית הכוכבנים. דילול האוכלוסייה החל ב ביוני 2004 ומאז ועד סוף שנת 2007 נאספו 76 כוכבנים: 49 ב 2004 (קוטר 24.4 ס"מ 6.0± ס"מ = קוטר ממוצע±סטיית תקן), 64 ב 2005 (קוטר 5.8±25.5), 24 ב 2006 (קוטר 7.6±24.2) ו 39 ב 2007 (קוטר 7.6±26.2). בדיקת נוכחות גונדות מפותחות בכוכבנים החלה ביוני 2005 ונמשכת עד ימים אלו. הממצאים מראים נוכחות גונדות במצב מפותחות/רבייה מאפריל ועד ספטמבר. בעלי החיים בכרית בשמורת "הים הדרומי"

70 דו"ח רט"ג 2007 בשנת 2006 בוצע סקר (ראה נספח 8 בדוח 2005) בו אובחן כי רוב הפאונה והמגוון מרוכזים ממלון הנסיכה ודרומה. באזורים הסלעיים קיימת אוכלוסייה של בעלי חיים אשר גדולים באופן משמעותי, כנראה בשל תנאים פיזיים שמקנים הבולדרים שעליהם מצויה רוב האוכלוסייה. בשנת 2006, לאחר סערה דרומית, בוצע סקר חוזר על קטע החוף מבסיס מג"ב ועד טאבה. במאי 2006, לאחר סערה דרומית שהתרחשה באפריל 2006, נסרק הקטע המדובר בצורה מפורטת. יתר החוף (ממג"ב למגדלור) נסקר בצורה כללית. סה"כ שטח הכרית שכוסה בסערה הוא כ 25% מסך רצועת החוף (טאבה מגדלור), ניכר כי סמוך לסערה כוסה יותר שטח ובמשך הזמן שעבר עד הסקר גודד מירב החומר שהובא ע"י הסערה באמצעות רוח צפונית. מצאי בעלי החיים בכרית באזור בו נערך הסקר המפורט ירד ב 50% במספר המינים ובמידה ניכרת במספר הפרטים מהמינים שנותרו. בשנת 2007 נגלה מחדש כמחצית מהשטח שכוסה בסערות שתוארו לעיל. מים וקרקע בקרבת החוף חנקות מהסדימנט בשנת 2003 חושב שטף של כ 500 טון חנקן נפלטים מהסדימנט לעמודת המים, מקורו בעיקר מאצות השוקעות לקרקעית הים ומתפרקות (ארז ונשרי 2004). לא נאספו נתונים בשנת 2005, ובשנת 2006 נמדדו ערכים נמוכים של פחמן אורגני (גנין שקד 2007). פרופיל עומק של ריכוזי פחמן אורגני בגלעין סדימנט מהחוף הצפוני מראה מגמת העשרה עם העומק (ריכוזים קטנים יותר בחלקו העליון של הגלעין) לעומת התנהגות הפוכה בגלעין מהחוף הדרומי (גנין ושקד 2007). חנקות במי תהום כמות החנקות המגיעה במי תהום אל הים, שמקורה בחופו הצפוני ישראלי וירדני של המפרץ, היא כ 30 טון בשנה (באיין וחובריו 2004). היא קטנה פי 9.3 מכמות החנקן השנתית שמקורה בחוות הדגים. כמויות החנקן המגיעות במי התהום לים בשמורה הדרומית (תורים ודרומה) אינה משמעותיות (באיין וחובריו 2004). בבדיקה שנערכה בשנת 2007, ע"י קרג דוונס, בחמישה בארות מנחל שלמה ועד המכון הבין אוניברסיטאי, לא נמצאו נתונים חריגים. חנקות מתעלת הקינט כמות החנקות הנכנסת למפרץ בתעלת הקינט היא כ 0 טון לשנה. מדידות הזרמים בתעלה הצביעו על קיומו של מחזור יממתי המלווה בשחרור מים מתוקים יחסית בשעות הלילה. מקור המים לא ידוע (גנין וסילברמן 2005). לא נאספו נתונים בשנת 2005 אך דוח תוכנית הניטור בשנת מצביע על התעלה כמקור חנקות וממליץ לטפל בו (גנין ושקד 2006). 2005, לא נאספו נתונים בשנת חנקות ממלון מרדיאן מלון מרידיאן מזרים לים (על פי היתר) מי תהום מליחים עשירים בניטראט הגורמים לעליה נכרת בריכוז החנקן המומס וקצבי היצרנות הראשונית, במי השטח שבסביבות המלון. כמות החנקות המוכנסות לים בשנה מוערך בכ 2 טון (גנין וסילברמן 2005). לא נאספו נתונים בשנת,2005 אך דוח תוכנית הניטור לשנת 2005 מצביע על מערכת הקירור של המלון כמקור זהום יבשתי וממליץ לטפל בו, כמו כן דוח תוכנית הניטור לשנת 2006 (גנין ושקד 2007). חומר אורגני בקרקעית הים (עומק 20 מטר) בדומה לשנה שעברה אחוז החומר האורגני בקרקעית החולית הרדודה מראה מגמות עלייה במרחב (מטאבה לכלובי הדגים) ובזמן (עליה משנת 2003). 999, מגמת העלייה הרב שנתית באחוז החומר האורגאני בסדימנט מעוררת דאגה בהיותה, גם היא, עדות לקיומה המתמשך של העשרה אורגנית שמקורה בצפון המפרץ (גנין וסילברמן 2005). אחוז החומר האורגני הגדול ביותר בשנת 2005, נמצא השנה מול בסיס חיל הים, האחוז הנמוך ביותר נמדד ליד חוותהדגים ובתחנה הדרומית מול טאבה. תבנית זו שונה מהתבנית הממוצעת שנמדדה בשנים הקודמות (0304), בהן נראתה מגמת ירידה באחוז החומר האורגי בסדימנט מהתחנות הצפוניות כלפי דרום. אין הבדל משמעותי באחוז החומר האורגני בסדימנט בין השנים (גנין ושקד 2006). פרופיל עומק של רכוזי פחמן אורגני בגלעין סדימנט מהחוף הצפוני מראה מגמת העשרה עם העומק (ריכוזים קטנים יותר בחלקו העליון של הגלעין) לעומת התנהגות הפוכה בגלעין מהחוף הדרומי (גנין ושקד 2007). כלורופיל a מסד נתוני הכלורופיל במי השטח בחוף אלמוג (אשר זו שנת הניטור 9) אינו מראה מגמת שינוי כלשהי. לאור העלייה הנ"ל במאגר הנוטריינטים וביצרנות, העדר עלייה בכלורופיל מוסבר על ידי תגובתם התפקודית היעילה של זואופלנקטון הרביבורי (אוכל אצות) (גנין וסילברמן 2005). ריכוז הכלורופיל בפני השטח בסמוך לשונית בשנת 2005 בעל מחזור שנתי דומה לממוצע הרב שנתי מאז 988. מחזור זה כולל ריכוז גבוה יחסית של כלורופיל בחודשי החורף, ונמוך בקיץ. ריכוזי כלורופיל הגבוהים ביותר נמדדו בחודשים מרץאפריל, בסוף תקופת הערבוב בעמודת המים הפתוחים (גנין ושקד 2006). ריכוז הכלורופיל בשנת 2006 הינו בעל מחזור שנתי הדומה לממוצע הרב שנתי מאז 998 (גנין ושקד 2007).

71 דו"ח רט"ג 2007 טמפרטורה מסד נתוני הטמפרטורה במי השטח בחוף אלמוג מבוסס על 8 שנות מדידה. טמפרטורת פני הים בשנת 2005 אינה שונה באופן קיצוני מהממוצע הרב שנתי, אולם ברוב חודשי השנה טמפרטורת פני הים בשנת 2005 הייתה גבוהה מהממוצע. בחודש אוגוסט 2005 נמדדו בפני הים טמפרטורות גבוהות בשיעור של עד שתי מעלות מערכי הממוצע הרבשנתי, עם טמפרטורת מים מרבית של מעלות. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בשנת 2005 היא 2.2 מעלות צלזיוס, בעוד שבשנים עברו נמדדו טמפרטורות נמוכות מ 2 מעלות (גנין ושקד 2006). הטמפרטורה הגבוהה בחודש אוגוסט חורגת מערכי הקיצון בשנות המדידה (מאז 988), אולם בדרך כלל מדידות 2005 תואמות מדידות קודמות. בסך הכל נראה שטמפרטורת המים בשנת 2005 הייתה גבוהה מהשנים הקודמות לה (גנין ושקד 2006). המשרעת השנתית ב 2006 נעה בין ערכי קיצון של 2 מעלות בינואר ובפברואר ל 27.3 באוגוסט משרעת זו דומה לזו של 2005 (גנין ושקד 2007). דטרגנטים הדטרגנטים נמדדו במהלך 2003 ועד תחילת 2004, ב 2 אתרים חופיים במפרץ מחוות הדגים ועד טאבה ובאתר אחד במים פתוחים (דובינסקי 2004). נמדדו ריכוזים גבוהים פי 36 יותר מהסטנדרטים המותרים ע"י המשרד לאיכות הסביבה בים תיכון (חואניקו וגרין 2000, תקנות סביבה 2002). לא נאספו נתונים בשנת 2006,2005 וב.2006 מתכות כבדות נמצאו ריכוזים גבוהים של Hg, Cu, Pb, Cd, Zn בסדימנט בנמלים והמרינות (חרות והאליג 2004). לא נאספו נתונים בשנת בשנת 2006 נדגם סדימנט למתכות מ 8 אתרים מגבול ירדן לגבול מצריים בקרבת החוף. נמצאה העשרה של בריום ליד טאבה, בדיל בתחנה ליד קצא"א, של קדמיום בתחנה הרדודה בחוף הצפוני והעשרה מסוימת של ניקל, ארסן, כרום ובדיל בתחנה אחרת בחוף הצפוני (גנין ושקד 2007). למרות זאת פענוח התוצאות מצביע כי ריכוז המתכות שנמצא בסדימנט קטן יחסית, ותפוצת ריכוזי המתכות מראה הבדלים טבעיים ברורים בין סדימניטים מהחוף הצפוני בעלי ריכוזים גבוהים יחסית, לבין סדימניטים מהחוף הדרומי (גנין ושקד 2007). TBT רמות גבוהות של 00=000 g/kg> ) TBT ננוגרם לגרם) נמצאו בשנת 2003 בסדימנט בנמל הצבאי, מרינת אילת ומעגנת תור ים (חרות והאליג 2004). לא נאספו נתונים בשנת בבדיקה שנערכה בשנת 2006, ב 2 אתרים בגנים היפאנים, בנתיב סירות הזכוכית, ע"י תוכנית הניטור הלאומית, נמצאו ערכים בסדימנט הקרובים לגבול יכולת המדידה של המכשירים (2.6 ננוגרם לגרם) (גנין ושקד 2007). DDT נמצאו בנמלים רמות גבוהות פי 23.5 מהקריטריונים הנהוגים ב NOAA של DDT בסדימנט (חרות והאליג 2004). לא נאספו נתונים בשנת , וב Polychlorinated biphenyls (PCBs) בסדימנט בנמלים נמצאו רמות גבוהות פי 520 של,PCBs מהקריטריונים הנהוגים ב NOAA (חרות והאליג 2004). לא נאספו נתונים בשנת , וב Pesticide, herbicide, polyaromatic hydrocarbons, and industrial solvents נאספו דגימות ממי הפן הביני בשנת 2007 מ 5 בארות: נחל שלמה, שק"ק צפון, שק"ק דרום, מצפה תת ימי והמכון הבין אוניברסיטאי. באנליזות שבוצעו בארה"ב לא נמצאו עקבות לחומרים הנ"ל (קרג דוונס 2007). אמוניה ניכרת עליה בריכוזי האמוניה (אחד ממרכיבי החנקן האורגאני המומס במים), אשר הפך בשנת 2005 למרכיב משמעותי של מאגר החנקן האי אורגאני המומס, בתחנות הדיגום בחוף הצפוני. גם תהליך זה מצביע על העשרה אורגנית באזור (גנין וסילברמן 2005). שנת 2005 אינה שונה משמעותית משנת 2004 (גנין ושקד 2006). ריכוזי אמוניה גבוהים, עד פי חמישה מערכי הים הפתוח נמדדו מתחילת שנת 2006 ועד חודש יולי, סמוך לכלובי הדגים. מחודש אוגוסט ריכוזי האמוניה הגבוהים ביותר (אך נמוכים בהרבה מהערכים שנמדדו באזור כלובי הדגים), נרשמו בחוף הצפוני ומול חיל הים\מרדיאן. גם בשנת 2006 נמדד ריכוז אמוניה גבוה בקרבת הגבול המצרי בתחילת הסתיו. יש לחזור ולהזכיר כי אמוניה היא צורה זמינה ביותר של חנקן ונצרכת במהירות. לפיכך ריכוזי אמוניה גבוהים ימצאו סמוך למקור (גנין ושקד 2007). פוספט עקב שיפור משמעותי בתשתיות ההטענה במסוף הפוספט בנמל אילת חלה ירידה משמעותית במספר "ענני" הפוספט כתוצאה מהטענה. אין שוני בשיעורי הפוספט המומס במיהים בהשוואה בין שנת 2003, ו ערכי הפוספט בצפון המפרץ גבוהים מאלה שנמדדו בדרומו ובמים פתוחים (גנין וסילברמן 2005).

72 דו"ח רט"ג 2007 בשנת 2005 ריכוזי פוספט בתחנות החופיות ובים הפתוח מראים מחזוריות שנתית של ערכים גבוהים בחורף ונמוכים בקיץ, כאשר בחודשי הקיץ ריכוז הפוספט יהמרבי בים הפתוח בקיץ μmol/l ובחורף (בחודשים יולי ומרץ, 2005 בהתאמה). על רקע זה בולטות מספר חריגות של ריכוזי פוספט גבוהים מול חוות הדגים ובחוף הצפוני. בקיץ 2004 נמדדו ריכוזים של עד 0.322μmol/l מול חוות הדגים, ובקיץ 2005 ריכוזי הפוספט שם היו לעיתים קרובות כפולים מריכוזו בתחנות החוף האחרות. ריכוזים גבוהים נמדדו לעיתים גם בתחנת החוף הצפוני (גנין ושקד 2006). בשנת 2006 נמדדו ריכוזי פוספט נמוכים בהרבה מאלו של שנת בנוסף המשיך אזור כלובי הדגים להיות מועשר יחסית ליתר התחנות החופיות (גנין ושקד 2007). פוספט בסדימנט ריכוז הפוספט בשכבת הסדימנט העליונה במפרץ דומה לריכוזו בסביבות אחרות בעולם. ריכוזו עולה עם העומק וערכי המקסימום נמדדו מול הנמל האזרחי. הערכות גסות מצביעות על מסת פוספט נמוכה יחסית לאורך 0 ק"מ של צפון מפרץ אילת דומה לזו שהוכנסה למפרץ ע"י האדם (חרות ונשרי 2004). לא נאספו נתונים בשנת 2005 וב סיליקה ריכוזי סיליקה גבוהים נמדדו בתחילת השנה בתחנות, ובקיץסתיו מול חיל הים/מלון מרדיאן (גנין ושקד 2007). סיליקה ברמות גבוהות מעידה באזורנו על זיהום ממקור יבשתי. רמת החנקות ריכוזי חנקן גבוהים במיוחד נמדדו סמוך לתחנות החופיות (כלובי הדגים, החוף הצפוני וחיל הים/מלון מרידיאן) בחודשי הקיץ והסתיו. כמו גם נמדד ריכוז חנקן גבוה גם בשמורת חוף אלמוג, בחודש יולי. מקור זיהום שם אינו מוכר מהשנים החולפות אך מועמדים אפשריים הם המצפה התת ימי, מלון אורכידיאה, וקו המוביל שפכים מטאבה לחוף הצפוני (גנין ושקד 2007). מים פתוחים רמת החנקות עומק ערבוב עמודת המים בחורף 2005 היה רדוד יחסית (350 מ'). משום כך המשיכו בשנה זו מאגרי הנוטריינטים במים העמוקים לעלות וריכוזי החמצן לרדת. רמותיהם של שני פרמטרים אלו הגיעו לערכים הקיצוניים ביותר מאז תחילת המדידות בצפון מפרץ אילת לפני 30 שנה ריכוז הניטריט + הניטראט הגיע ל 7 L µmol. וריכוז החמצן לערכים נמוכים מ 50 L.(µmol. הנתונים מצביעים על המשך מגמת ההעשרה האורגנית במי העומק בצפון המפרץ (מגמה הנצפת לפחות משנת 999). מאז 992 חלה עליה חריפה בסך הנוטריינטים במי המפרץ, עם עליה חדה יחסית בכמות החנקן לעומת הפוספט. חוות הדגים משחררות לים הרבה יותר N מ P וזה יכול להסביר את השינויים (לזר וארז 2004). מאגר החנקן האיאורגאני המומס במים העמוקים בשנת 2005 המשיך להיות גבוה, עם ריכוזים העולים על 7 מיקרומול לליטר, הגבוהים ביותר שנמדדו בצפון המפרץ מאז אמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. הערבוב האנכי העמוק (600 מ') בחורף 2005 לא הביא לירידה משמעותית בריכוזי הניטראט במי העומק כפי שקרה בעבר (ערבוב אנכי של 640 מ' בחורף ו 850 מ' בחורף 99992). כמו כן, הערבוב העמוק ב 2005 לא הביא לפריחה חזקה של פיטופלנקטון ואצות צמודות מצע (גנין ושקד 2006). הערבוב בשנת היה רדוד יותר מהקודם לו ובסוף שנת 2006 שוב נמדדו ערכים גבוהים של נוטריינטים (כ 7 מיקרומול לליטר) (גנין ושקד 2007). לטווח הארוך, נמצא שריכוזי רוב הנוטריינטים עולים מאז שנת 2000, אז היה ערבוב עמוק (חורף ) ובעקבותיו ערבוב פריחת אצות גדולה במיוחד הניכרת במדידת הכלורופיל (גנין ושקד 2007). ביומסת כלורופיל a ריכוזי הכלורופיל בשנת.( היו גבוהים יותר בהשוואה ל 2005 למרות הערבוב הרדוד (גנין ושקד יצרנות ראשונית קצב היצרנות הראשונית, במים הפתוחים של צפון מפרץ אילת, ירד אמנם למחצית מערכו בשנת 2003, אך ממשיך להיות גבוה (בערך פי.7) מערכו לפני שנת 2000, וזאת על אף הערבוב הרדוד של עמודת המים בחורף ערכי היצרנות הנוכחיים גבוהים במידה ניכרת מאלו הצפויים בים כמו מפרץ אילת המוגדר בטבעו כים עני (אוליגוטרופי) (גנין וסילברמן 2005). לא נאספו נתונים בשנת 2005 וב דניטריפיקציה השנה אובחנה לראשונה רמה גבוהה של דניטריפיקציה בקרקעית הים העמוקה (נשימת ניטראט בתנאים עניים בחמצן אשר במהלכה מחוזר הניטראט בתהליך יהפרוק של החומר האורגני). תהליך זה מצביע על קיומה של העשרה אורגנית באזור (גנין וסילברמן 2005). לא נאספו נתונים בשנת 2005 וב פיטופלנקטון/זואופלנקטון

73 דו"ח רט"ג 2007 לא חל שינוי בכמות ותפוצת הפיטופלנקטון שנוטר ב 2004 בהשוואה ל 2003 (גנין וסילברמן 2005). לא בוצעו מדידות ויםזאופלנקטון בשנת , ו 2006.,pH אלקליניות וריכוז חמצן בחינה מדוקדקת של הנתונים הכימיים שנאספו בתוכנית הניטור בעמודת המים מספטמבר 200 ועד 2005 מצביעה על מגמת שינוי בכמה מדדים סביבתיים עיקריים בצפון מפרץ אילת. התופעות הבולטות הן ירידה כללית בריכוז החמצן המומס ) 020 מיקרומול לליטר), עלייה ב ph (כ 0.05 יחידות) ועלייה באלקליניות (כ 0.05 מיליאקוויוולנט לק"ג). ירידת החמצן שנצפתה במי השטח מתונה יותר מאשר הירידה במי העומק ואילו עליית האלקליניות שנצפתה במי השטח חריפה יותר מאשר העלייה במי העומק. עלייה דומה ב ph ואלקליניות נמדדה גם במים שבקרבת החוף אולם ריכוז החמצן באזור החופי הולך ועולה. להלן הסבר אפשרי לשינויים הנ"ל. הירידה בחמצן במי העומק והעלייה ב ph בשכבה העליונה של בעמודת המים מעידות על המשך האאוטרופיקציה של צפון המפרץ. האאוטרופיקציה גורמת לירידה בהשקעת הגיר בשונית ובמים הרדודים ובכך לעלייה באלקליניות במי השטח. היצור הראשוני המוגבר (עקב אאוטרופיקציה) מגדיל את שטף החומר האורגני השוקע למי העומק. חימצון החומר האורגני במי העומק מביא לירידה בריכוז החמצן במי העומק. ירידת החמצן במי השטח ועליית ה ph במי העומק, נובעות מערבוב אנכי בעמודת המים. ערבוב מי העומק (דלי החמצן) עם מי השטח מוריד את ריכוז החמצן במים העליונים. מי השטח בעלי האלקליניות הגבוהה גורמים לעליית האלקליניות ועלייה קלה ב ph בעומק (גנין ושקד 2006). דוח תוכנית הניטור לשנת 2006 אומר: "לאחר הערבוב העמוק יחסית של שנת נמדדה ירידה בריכוזי ובמאגרי הנוטריינטים ועליה בריכוז החמצן המומס בעמודת המים, ביחס לערכים המדאיגים של שנת אולם, הערבוב בחורף היה רדוד יותר ובסוף שנת 2006 שוב נמדדו ערכים גבוהים של נוטריינטים ונמוכים של חמצן" (גנין ושקד 2007). בשנת 2006 נמדדו ערכי אלקליניות נמוכים בהשוואה לשנה הקודמת ונראה כי מגמת העלייה ממנה חששנו אינה ברורה (גנין ושקד 2007). בשנת 2006 התגלתה טעות במדידת ה ph לכן הנתונים מחודש אוקטובר 2003 ועד לנובמבר 2006 חשודים כלא קבילים (גנין ושקד 2007). לכן אין כרגע באפשרותנו להציג את המסכנות מפרמטר זה. טמפרטורה מאז חורף 989 ועד היום חלה עליה של 0.45 מעלת צלסיוס (כ 0.03 מעלות לשנה) במי העומק בצפון המפרץ (עמוק מ 250 מטר). לעומת זאת לא חל שינוי בטמפרטורת המים בשכבה העליונה (2050 מטר עומק) (גרטמן וברנר 2004). מאז שנת 2000 מסתמנת עליה של 0.5 מעלות צלסיוס במים העמוקים של המפרץ (גנין ושקד 2007). ממשק משתמשים בים ובשמורה צבי ים ירוקים בשנת 2007 עלו לחופינו לראשונה בהיסטוריה, שתי צבות ים במטרה למצוא מקום להטלת קן. העליות החלו בתחילת חודש יוני והסתיימו בתחילת ספטמבר. סה"כ כ 40 ניסיונות הטלה, מטאבה בדרום ועד הגשר הצפוני בשק"ק בצפון, כאשר 65% מהעליות התרחשו בחוף המכון הבין אוניברסיטאי. מיד לאחר העלייה הראשונה החלטנו על פעילות סריקת חופים יומית במטרה לאתר את קן. הפעילות לא צלחה, ומאידך, בתאריך 9907 בשעה 2:00 לפנות בוקר התגלו 2 צבונים שזה עתה בקעו בקרבת המעונות במכון הבין אוניברסיטאי באילת ובבוקר של אותו היום, נמצא צבון נוסף בקרבת "הבניין החדש" במכון. בלילה למחרת התגלה צבון נוסף כשהוא זוחל לכיוון הים באזור הבניין המרכזי של המכון. החשד הוא שאחת הנקבות חפרה קן והטילה הביצים מתחת אחד מבנייני המעבדות הקרובים לקו החוף במכון. אירוע זה מצריך גישה ממשקית שונה בעונת ההטלות בשנה הבאה אם פינויים של מכשולים בחופים ואם בהחשכת ובקיום אירועים. נזקי צוללים/משנרקלים חלה ירידה משמעותית בכמות הצלילות בין השנים 2002 ל 2003, בעיקר בשל ירידה בכמות הצלילות. לא היה שינוי מהותי בשנת 2004/5 בשנת 2000 התבצעו כ 00,000 צלילות בשמורת האלמוגים, ובשנת 2003/4 כ 50,000 בלבד כל שנה. הנתונים מצביעים על ירידה משמעותית בנזק המכני מצוללים בין השנים 997 ל 2000 וללא שינוי בין השנים 2000 ל 2005 ו 2006, אך שיעורי הנזק עדיין גבוהים מאוד, יחסית לאתרי צלילה אחרים בעולם. ראוי לציין כי ירידה בכיסוי אלמוגים מאובחנת גם באתרים הסגורים לפעילות תיירותית. פגיעת משנרקלים בשונית נבדקה בשנת 998, בסקר מקיף שבדק את תדירות הפגיעה של משנרקלים בשונית השק"ק. התוצאות הראו כי משנרקלים בסנפירים נוגעים בהם בשונית, בתדירות ממוצע של.3 פעמים לכל 0 דקות צפייה, לכן הוחלט בשנת 2005 על הפסקת השכרת סנפירים למשנרקלים בשמורה. ממשק דייג בשנת 2003 נכתבה תוכנית (בשיתוף אגף הדיג) שעיקרה הוא סגירת כל שוניות האלמוגים באילת (מהנמל הצבאי ודרומה עד גבולה הצפוני של השמורה הימית, מקו גאות ועד 300 מטר לעומק המים). בשנת 2004 תועדו כ 0 מקרי דיג בשונית האלמוגים, ובשנת 2005 כ 7 אירועים, שגרמו נזק רב לשונית ודגיה. נערכו

74 דו"ח רט"ג 2007 מספר סיורים להערכת כמות הדיג וסוגיו עם אנשי אגף הדייג וממנה למדנו כי הכמות ותדירות דייג הגריפה בחוף הצפוני אינו ברקיימא וככל הנראה פוגע בעיקר בשלבי הגידול הראשוניים של דגים אוכלי אצות. תוכנית איסור הדיג שתוכננה בשנת 2003, מומשה בחלקה בשנת 2005 (באחריות אגף הדיג): נסגר באופן רשמי חצי מהאזור (מהממשה ועד לשמורה הימית מרחק 500 מ' מקו החוף) שהוצע ע"י רט"ג לכל סוגי הדייג, חל איסור על דייג בשימוש ברובה, ואיסור שימוש ברשת דייג בגישה מהחוף, בכל מפרץ אילת. בשנת 2006 החלה הסברה ואכיפת התקנות החדשות. בשנת 2007 הוטמעו עוד יותר הכללים החדשים להגבלה ואיסורי דיג שהוזכרו לעיל. השנה הגיעו לידי שני צבים קרניים שסיבת מותם הייתה בוודאות דייג. ממשק הרטבת השונית בשפל קיצון בתאריכים 9 לחודש ספטמבר 2006 התרחש שפל קיצוני, בו מפלס מי הים ירד תוך שהוא חושף לאוויר החם את שולחן השונית (ראה תמונה), ומונע כניסת "מים טריים" ללגונות בשמורת חוף אלמוג באילת. בשנה זו התופעה הייתה קיצונית יחסית, בשל שילוב נדיר של מיקום השמש והירח ביחס לכדור הארץ. במטרה לאמוד את הנזק שגרמה תופעה טבעית זו, ביצעתי חתכי קווים בלגונות ועל שולחן השונית. מתוכם חושב היחס בין מספר האלמוגים שנפגעו\הלבינו לעומת אלו שלא נפגעו. מתוצאות הסקר עולה כי בממוצע הלבינו כ 63% מהאלמוגים הגושיים, ו 6% מהאלמוגים השיחניים שנספרו. מספר האלמוגים שהלבינו גדול באופן משמעותי צפונה לגשר הצפוני בשמורה. מתוך האלמוגים שהלבינו, כמעט כולם עברו הלבנה חלקית ולא הלבנה כוללת. ההלבנה מופיעה בצד צפוןמזרח של המושבות. רוב האלמוגים המאכלסים בית גידול זה הם בעלי מבנה שיחנימסועף. היחס בין האלמוגים שעברו הלבנה לעומת אלו שלא עברו דומה באלמוגים גושיים ושיחניים. כמו כן, עקבתי אחרי ההחלמה או התמותה של אלמוגים בשונית ע"י סימון וצילום 30 אלמוגים וצילום חוזר לאחר חודש וחצי. התוצאות הראו כי באלמוגים שיחניים שהולבנו חלקית: לא אובחנה החלמה והחלק שהולבן מת. אלמוגים שיחניים שעברו הלבנה כוללת לא החלימו ומתו. לעומת זאת באלמוגים גושיים: תועדה החלמה מלאה של כל המושבות שסומנו. חלק משמעותי מהכיסוי החי של מושבות שיחניות, בעיקר מהסוג שיטית,(Acropora) המרכיב את שולחן השונית, מת כתוצאה משפל קיצוני. בשנת 2007 הוחלט על הפסקת ממשק ההרטבה, ובמקביל ניטור שולחן השונית הוסף לתוכנית הניטור הלאומית למפרץ אילת. פאונה ופלורה זרים למפרץ אילת גופים המחזיקים פאונה ופלורה זרים ובעלי זיקה לים הם: המכון לחקלאות ימית של חיא"ל, פג"פ גידול צדפות, NBT גידול אצות, ערדג גידול דגים, המצפה התת ימי, המכון הבין אוניברסיטאי (?). החדרתם של מיני בעלי חיים שאינם ממפרץ אילת עלולה לגרום לנזק אקולוגי משמעותי לבית הגידול במפרץ אילת. בשנת 2005 הועלה נושא זה למודעות חטיבת המדע ברט"ג במפרץ אילת ובים תיכון. השנה החלנו בפעילות להפחתת האיום המדובר, אשר עדיין לא צלחה. יחד עם אגף יםוחופים החלנו בשנת 2007 חובת דיווח על פאונה ופלורה זרה המוחזקים ע"י בעלי היתרי הזרמה במפרץ. הכרזת שמורות ימיות בשנת 2004 הוגשה תוכנית ל"שמורת יםאלמוגים" לועדות המקומית והמחוזית (ההמגדר צפונית של השק"ק ועד טאבה, 500 מטר מקו גאות). בשנת 2005 שופרו התוכניות לצורך הגשה לאישורן בוועדה המקומית. בשנת 2006 "הופקדה" התוכנית להתנגדויות, ובשנת 2007 אושרה התוכנית ועתה ממתינה להכרזה. שמורת "אלמוגי נמל אילת": במסגרת תכנון תב"ע לנמל ובהסכמתו, הוגדר בשנת 2005 אזור שונית (כ 300 דונם, עמוק מ 20 מ') שמיועד להכרזת כשמורת טבע לכשהתוכנית תאושר. בשנת 2006 קידם הנמל אישור התב"ע בועדות וקיבל הנחיות לביצוע תסקיר השפעה על הסביבה שלאחריו ידון נושא השטח המוגן העתידי. בשנת 2007 הוגש הסקר עם המלצה לשימור האזור המוצע על ידנו, הופק סרט ומצגת לשכנוע חנ"י לקבלת ההמלצות תוך אי הגבלה של נמל אילת אם בתפעול יום יומי ואם בפיתוח עתידי. חוק החופים בשנת 2007 פעלנו רבות בוועדות הכנסת להחלת חוק החופים גם למפרץ אילת. החוק אושר בקריאה שלישית בכנסת בסוף שנת 2007 ותקף למפרץ אילת עם תיקונים רלוונטיים. החוק מאפשר הגנה טובה יותר של משאבי הטבע מערבה לקו המים מאה מטרים ליבשה, ומזרחה עד למרכז המפרץ. החוק יחד עם תמ"א 3 ושמורות טבע שהוכרזו ויוכרזו בעתיד נותן את הכלים לשימור המשאב לדורות הבאים. חישוב ערכיות בית הגידול בנמל לאור הגדלת רציף טעינת הפוספט מתוקף תוכנית מתאר לחופי מפרץ אילת תמ"א 3, המאפשרת יבוש חלקי נמל נוספים בנמל האזרחי, הגישה ח.נ.י בקשה למוסדות התכנון להארכה של רציף קיים, בעוד 250 מטרים דרומה. אזור נמל אילת מתייחד בשונית מפותחת ועשירה הנמצאת מזרחה לו בעומק של 2060 מטר. שונית זו עומדת בקריטריון המצדיק הכרזתה כשמורת טבע (ראה סעיף קודם). כדי להעריך את ערכיות בית הגידול באזור המיועד לייבוש, העלול להיפגע, ביצענו סקר ערכיות באמצעות חתכי וידאו.כתוצאה מכך המלצנו על שיטה להארכת הרציף שלה תהיה ההשפעה המינימאלית על הסביבה הימית. האזור הנסקר מתאפיין בבית גידול חולי (מערבית לקצה המזח העתידי ועד החוף), ובשונית אלמוגים מפותחת בעלת כיסוי גבוה (חי + מת), שנמצאת ברובה בעקה בשל היחס השלילי בין אלמוגים חיים למתים. נתונים אלו מצביעים על כך שבמקום לבלבה בעבר שונית אלמוגים בריאה ומפותחת. ככל הנראה דעכה שונית זו כתוצאה מפעילות של נמל

75 דו"ח רט"ג 2007 הפוספט. אני רואה חשיבות לעשות כל שניתן כדי שבניית המזח העתידי תבוצע תוך השפעה מינימאלית על השונית שלצידו, ולשכנע כי האופציה של מזח על עמודים, ללא ייבוש בינו לבין החוף, אשר יחובר לנמל בעזרת שני גשרוני גישה או יותר, היא העדיפה מבחינתנו. בשנת 2007 העברנו את נתוני הסקר למבצעי תסקיר ההשפעה על הסביבה שביצעו את התסקיר במימון חנ"י. הסקר טרם רבות לבחירת אופציית הבניה הידידות לסביבה שתוארה לעיל. כמו כן, טרם הסקר לקידום הרעיון להכרזת שוניות נמל אילת כשמורת טבע. מסמך סביבתי ממשה בשנת 2006 היינו מעורבים בקידום התוכנית הסביבתית לפעילות הממשה, באילת, שבסמוך אליו קיימים ערכי טבע רבים. בממשה מתבצעות הספנות כלי שייט, אשר כוללות הסרה וצביעה של צבעים מונעי צימדתים, עלול להוות מקור כרוני לזיהום הים בחומרים שהוזכרו, לכן הוא מחויב בהתקנת כל האמצעים שימנעו זליגת חומרים רעילים לסביבה הימית, אם דרך תשטיפים, אבק ורסס לקרקע ואח"כ למיהתהום הנמצאים באינטראקציה יום יומית עם הים; בצורה ישירה ע"י זרימת תשטיפים, אבק ורסס לים. בשנת 2007 יזמנו ביצוע סקר של מתכות כבדות בסדימנט בקרבת הממשה ובתוך "ריף הדולפינים" הדגימות נשלחו לארה"ב ובימים אלו אנו אמורים לקבל את התוצאות. ממשק מבקרים בחוף דרומי בשנת 2004 הותקנו 3 מעברים לכניסה באזור "נקי" משוניות, בחלקה הדרומי של השמורה חוף דרומי. הותקן כ 300 מ' חבל לאורך קו המים המנתב את המבקרים למעברים. כמו כן נחסמה הירידה של רכב מנועי לקו המים ע"י בולדרים. בשנת 2005 הוספו עוד שלושה מעברים (עד היום סומנו 2 מעברים), הוספו עוד כ 200 מ' חבלים לאורך קו המים, המנתבים את המבקרים למעברים. בשנת 2006 הוספו עוד כ 200 מטר חבלים לאורך קו המים וסומנו עוד 4 מעברים חדשים. בשנת 2007 הוספו 80 מטרים של חבלול קו חוף, שילוט בהתאם ומסלול כניסה ויציאה אחד. אישוש מינים אלמוגים בשנת 2002 נשתלו בשמורה 800 מושבות אלמוגים, 850 ב 2003, ובשנת 2004 כ 550 מושבות אשר הגיעו מאתרים בהם בוצעה דעבות אחזקה טשותפת או פיתוח כגון בנמל הצבאי ונמל הנפט. בשנת 2005 שוקמו כ 300 מושבות אלמוגים בנמל הצבאי וכ 50 מושבות כתוצאה מפגיעת כלי שייט בשונית השק"ק. אלמוגים אלו נסחפו ע"י סערה דרומית שהתרחשה בפברואר לא נשתלו אלמוגים בשנת אלמוגים שפונו הועברו למשתלת האלמוגים לצרכי מחקר אשר ממוקמת בים מול המכון הבין אוניברסיטאי. צביים קרני מאז אפריל 997 שוחררו למעלה מ 220 צבים קרניים בגילאים 3 חודשים ועד 4 שנים (4 מהם שוחררו בשנת 2004). כל השחרורים בוצעו בשמורה הימית, מלבד שחרור אחד שבוצע בעקבה. 3 צבים ששוחררו נלכדו מספר לכידות חוזרות. יש בידנו מידע (משך הניטור הארוך ביותר הוא של כ 6 שנים), של גידול ליניארי של צביים קרניים שגודלו במצפה והושבו לטבע. בשנת 2007 הועברו לאקווריום בפאלמה דה מיורקה 5 צבי ים קרניים שבקעו בשביה. סוסוני ים/שח רש בשנת 2002 שוחררו 240 סוסוני ים ו 70 שחראשים, בשנת 2003 שוחררו 40 סוסוני ים ו 00 שח ראשים, בשנת 2004 שוחררו 85 סוסוני ים ו 55 של שחראשים ובשנת 2006 שוחררו 65 סוסוני ים. אתרי השחרור חלקות "עשב ים" מנמל הנפט ועד טאבה. בשנת 2007 שוחררו כ 50 שחרשים וכ 50 סוסני ים. מרחב יבשתי. הגברת הפעילות בנושא הבט"ש עקב התגברות ההתרעות ועלייה בסד"כ. 2. דגש על ביטחון הפקח בעבודה בשטח נשק, לחצן מצוקה והנחיות בטחון. 3. סיוע פקחית הטיולים בעבודת הפיקוח האזורי עקב חוסר במשרת פקח. 4. דגש על מניעת נזקי רק"מ במרחב שזפון סימון ושילוט אזורים מוגנים, סיוע חיילים מהבסיס לנושא. 5. בניית נהלים שיסייעו בהגנה על השטחים הרגישים, בעיקר מול בסיסי שיזפון ובהל"צ. 6. עבודה משותפת עם בסיס עובדה בנושא "אמץ אתר" עבודה בבקעת עובדה ניתוב, שילוט ונקיון. 7. מבצעי נקיון גדולים בהר צניפים ובהר עיט עבודות טרקטור ופינוי כמות מאוד גדולה של אשפה ישנה מאוד. 8. דגש על נושא החינוך וההרצאות לחיילי בסיסי האימונים ובסיסי הבט"ש. 9. טיפול בנזקי חקלאות ע"י פקח חיצוני במימון הקיבוצים ובסיוע צוות המחוז. 0. עבודות ניתוב בעברונה ובהרי אילת בסיוע חיילים, ומדריכי מה"ד אילת וביס"ש אילת.. הכשרת חניון לילה בנחל שלמה עקב שינויים בדרישות משרד החינוך. 2. שדרוג רכבים לפקחים ולחי בר. 3. הגברת הפיקוח האוירי בחגים מוכיח עצמו כיעיל וחסכוני.

76 2007 דו"ח רט"ג 4. הקפדה יתרה בנושא קלומטראז' פקחים וחי בר. 5. מיסוד ישיבות פורום פקחים, תכנית עבודה שבועית, מעקב אחר ביצוע מטלות, מיסוד תורנויות סופ"ש לאורך כל השנה. 6. המשך מדיניות ממשק זאבים בערבה. 7. גידור מטמנת נימרה בפני טורפים ויעלים. 8. סיוע ליעלים במים ובמזון פיילוט ראשון. 9. פיקוח תשתיות פקח במשרה מלאה בפרוייקט ציחור תמנע. 02. קו מתח עליון לתחמ"ש שחורת פיקוח במימון חח"י. 2. מאמץ לספק נשק אבטחה לממלאי מקום בחי בר ובאלמוגים. 22. בדיקת כל מסלולי הטיול הרגליים+ אביזרי הבטיחות, הוצאת סיכום מסודר. 32. דגש מיוחד על בטיחות המטיילים בשמורה. שמורת טבע חיבר יטבתה. סיכום נתוני האתר הערות ואירועים מיוחדים המשך מגמת עליה (משמעותית), במספר מבקרים ולינות שטח. אולם בסה"כ תקבולים עליה קלה (4%). בדומה לשינויים משנת 2005 לשנת שינוי שנה + 9% 4,607 34,860 מבקרים ישראלים 6%,964 2,080 מבקרים תיירים + 8% 43,57 36,940 סה"כ מבקרים + 0% 4,22 3,733 לינות שטח 3% 66,066 68,447 הכנסות ממכירת מוצרים + 9% 78,567 72,033 הכנסות ממכירת מזון + 3% 44,633 40,480 סה"כ הכנסות חנות + 4% 77,683 74,660 הכנסות חניון לילה + 4% 387,84 37,44 הכנסות אתר (כניסות והדרכות) + 4% 60,57 586,284 סה"כ תקבולים דורון שילוני אשר שימש מוכרן לינות שטח לחיבר יטבתה, עדיין חייב כספים לרט"ג, בגין לינות שהיו בחודשים פברוארמרץ (34,898 ). הנושא בטיפול ע"י מנהל החיבר ובתאום עם אגף כספים. מספר הלינות וכן ההכנסות בגינן כלולות בנתונים הנ"ל.

77 דו"ח רט"ג 2007 כמו בשנת 2006 גם השנה כ 3% מסה"כ התקבולים מקורם בלינות שטח. התחזית לגידול משמעותי הרבה יותר במספר לינות השטח לא התממשה עקב הוראת מ.א. חבל אילות לפנות מבנים (שירותים ומקלחות), מחניון הלילה מאחר והוצבו ללא היתר. מבנה השירותים בחניון הלילה אשר הוקם ע"י דורון שילוני (מוכרן לינות שטח), ובמימונו, פונה לאחר פסח 2007 ואת הלנים בחניון שימשו שירותי האתר. את 2 מכולות המקלחות נאלצנו לנעול ומאז הן לא בשימוש. העדר שירותים בסיסיים אלו הוביל לביטולים רבים בהזמנות לינות השטח ופגע בעיקר בחודשים אוקטובר דצמבר (כולל סוכות וחנוכה). מספר פניות לראש מ.א. חבל אילות להקלות בנושא הפעלת המקלחות לא צלחו. עד שלא תאושר התב"ע לשמורת טבע חיבר יטבתה ויינתנו היתרי בניה כחוק לא נוכל להפעיל את המקלחות. בהמשך לכך, לא נוכל להציב אוהל אירוח קבוע ומבני אירוח נוספים לצוותי המורים/מדריכים של קבוצות הנוער. תב"ע החיבר עברה בהצלחה את הוועדה המקומית (מ.א. חבל אילות) ונמצאת כעת בוועדה המחוזית. לקראת סוף השנה השתתפתי בישיבת המועצה הארצית לגנים ושמורות טבע אשר דנה בתב"ע של חיבר יטבתה. עקב התנגדות גורפת של חברי המועצה, נדחתה ההחלטה בעניין למועד מאוחר יותר. הרושם הכללי של חברי המועצה היה שהתוכנית הוצגה בצורה חובבנית ולא משכנעת ע"י האדריכל מטעמנו מיכה גלעד. עלה לדיון נושא הפיתוח בשמורות טבע בכלל. הוחלט כי תב"ע שמורת יטבתה יועלה לדיון חוזר רק לאחר שנושא הפיתוח בשמורות טבע יידון במליאת רט"ג. נעשו מספר ניסיונות לשלב בחיבר פונקציה מתוך הצוות או מחוצה לו, אשר תרכז את כל נושא קליטת המבקרים. עובד זה בחלקיות משרה יוכל לעסוק בנושא השיווק, חניון הלילה, הקשר עם לקוחות/סוכנים, הקשר עם חטיבת קהל וקהילה ברט"ג, ניהול החנות וריכוז הנתונים. הנושא הוא יעד ל 2008 וללא ספק יתרום רבות להגדלת מספר המבקרים וההכנסות בשנה הבאה. ע"פ אישור זיכוי שנתקבל בתחילת השנה ממע"מ, עודכנו ספקים שהינם עוסקים מהעיר אילת, שאין לחייב את חיבר יוטבתה במע"מ להבא. במהלך השנה ביקשתי את הוזלת מחירי הכרטיס המשולב לחיבר (מרכז טורפים + שטח פתוח), בכ 25%. הנושא בטיפול אך טרם עלה לדיון בוועדת תעריפים. את מחירי הכניסה לאתר בודד נשאיר כפי שהם על מנת להגביר את כדאיות רכישת הכרטיס המשולב. הותקנה קופה חדשה ממוחשבת בחנות האתר. הקופה מתפקדת באופן חלקי עקב בעיות תקשורת (הותקנה אנטנה סלולארית של חברת אורנג'). בנוסף, טרם הושלמו סידורי המקשים בקופה החדשה עקב עריכה מחודשת של אחוזי ההנחה הניתנים בחיבר. הקופה הישנה עדיין בחנות האתר ובעבודה עקב הבעיות הנ"ל. יש לשאוף מהר ככל הניתן לפתרון הבעיות. במסגרת שדרוגי הקופה, חובר מחשב משרד האתר לרשת רט"ג, דבר המשפר באופן משמעותי את התקשורת של מנהל האתר עם המחוז והמטה. כמו כן נרכשה מכונת צילום/פקס/מדפסת חדשה לחנות. יש לציין שהדרכות רבות מאלה המסופקות בחיבר נעשות ע"י צוות החיבר. הדבר משפר את רווחי האתר וחוסך לוגיסטיקה מיותרת שכן למה"ד אילת צוות מצומצם ובעיות נוספות הן המיקום הגיאוגרפי של החיבר ושעות ההדרכה המאוחרות (האכלות טורפים בקיץ). בנוסף, תורם הנושא לשיפור הקשר בין הצוות המטפל לצוות קולט הקהל. התקבל מסמך ממקורות באשר לחריגה בשימוש במים בחיבר למחצית מבדיקה שערכתי מסתבר כי עקב רישום לא נכון בנציבות המים, לנתוני הצריכה של החיבר צורפו צריכות של אתרים נוספים ועל כן החריגה, כביכול, הגדולה. בנוסף הופיע כי שי לנו הקצבת מים שפירים כאשר אל החיבר נכנסים רק מים המוגדרים מליחים. העניין בטיפול שלנו עם ניסים קשת מאגף סביבה ברט"ג מול רשות המים. אנו מקפידים על חיזוק הקשר עם אגף דוברות של רט"ג ושמחים להעביר חומרים מצולמים בכל הזדמנות על מנת לנצל את התקשורת להסברה ושיווק. השנה הוקרנה כתבה מצולמת בנושא השבות ראמים ויענים בחדשות השבת של ערוץ 2, נכתבו בנושא זה כתבות בעיתונים הגדולים וכן ב"טבע הדברים" וב"נשיונל ג'אוגרפיק". כמו כן הועברו חומרים מצולמים לעיתונות ולטלוויזיה בנושא "משיח" הנמר שנלכד בשדה בוקר והועבר לחיבר ועוד טיפולים בחיות בר ושחרורים לטבע. סיכום נתוני האתר לפי חלוקה לחודשים

78 ג"טר ח"וד 2007 םייגולוקא םינותנ םוכיס.2 םייח ילעב יאצמ ןימ כ"הס ריעצ הבקנ רכז ןבל םאר הרהס םאר ןושיד ארפ דורע 3 2 ןעי רב לותח 2 2 תולוח לותח 0 לקרק 2 2 יאקירפא רמנ 2 רמנ באז ןת 4 3 תולוח לעוש 2 םיקוצ לעוש קנפ 2 2 שדוח ראוני 'בפ ץרמ 'רפא יאמ ינוי ילוי 'גוא 'טפס 'קוא 'בונ 'צד ירקבמ ם לארשי םי,470 2,69 3,234 5,730 3,07 2,98 3,94 3,72 2,850 4,630 3,498 5,22 ירקבמ ם םיריית כ"הס ירקבמ ם,594 2,699 3,388 5,985 3,292 3,24 3,46 3,39 2,909 4,825 3,602 5,256 תוניל חטש , וסנכה ת ריכממ ת םירצומ ( ) 3,842 5,020 5,68,62 4,972 3,875 3,634 5,672 4,508 6,070 5,202 6,490 וסנכה ת ריכממ ןוזמ ת ( ) 4,262 5,472 8,777 0,509 6,0 5,060 5,308 5,684 5,64 8,59 5,850 7,762 כ"הס וסנכה תונח ת ( ) 8,03 0,492 4,395 2,67,082 8,935 8,942,356 0,22 4,229,053 4,25 וסנכה ןוינח ת הליל ( ) 520 2,08 28,890 0, ,885 2,480 9,695 7,095,30,750 וסנכה רתא ת ( ) וסינכ) ת וכרדהו (ת 24, ,430 26,859 28,2 24,27 25,264 32,983 34,32 40,656 29,393 59,996 כ"הס ( ) לובקת םי 33,559 47,373 79,75 59,33 39,939 33,647 36,09 46,89 53,949 6,980 4,756 75,998

79 דו"ח רט"ג צבוע דרבן שפן סלעים קיפוד מדבר עטלף פירות פסמון מריון מדבר קוצן מצוי קוצן זהוב ישימונית מצויה חרדון מדבר זיקית סיני צב מדברי גרביל ערבה גרביל סלעים ירבוע גדול עזניית נגב בז מצוי דררה רחם נשר חוויאי עקב חורף כוס איית צרעים תנשמת אוח עכן גדול עכן חרטומים צפע א"י אפעה שפיפון פתן שחור תלום קשקשים זעמן מטבעות מטבעון מדבר זעמן דק ארבע קו מובהק זעמן אוכפים כוח אפור חרדון צב מצוי צב יבשה מצוי צב סודני עקרבחול יטבתה קטלן עב זנב צבי נגב שנה סה"כ חיבר שמורה מערבית סיכום והערות : בחיבר אין שינוי משמעותי במספר הצבאים הנספרים והוא יציב בשנים האחרונות. כ 8 צבאים חיים בחיבר המרכזי בשטח הפרסתנים של השמורה. כל השאר ברחבי החיבר הישן.

80 דו"ח רט"ג 2007 צבי השיטים בשמורה המערבית, מאז סגירת הגדרה להצלת צבי השיטים, רואים עליה קיצונית במספר צבאי הנגב משנה לשנה. הגדרה שנועדה לספק לצבאי השיטים שטח מחיה סטרילי מטורפים, מאפשרת גם לצבאי הנגב תנאי מחיה אופטימאליים ואחוזי הרבייה ושרידות העופרים גבוהים ביותר. במהלך 2007 הגענו למסקנה כי עם הרבייה המוגברת בצבאי נגב שבגדרה יש למצוא שיטה באמצעותה נוכל להוציא פרטים לשטחים הפתוחים. יש לזכור שהצבאים אינם מואכלים ובשטח שגודלו כ 4 קמ"ר יש כמות מזון היכולה לשאת מספר מסוים של פרטים. כבר בשלהי 2005 ראינו סימנים של התחלה של מצוקה במזון. המצב עדיין לא קריטי אך יהיה בקרוב, על כן יש להמשיך ולפעול ע"פ מטרה זו למציאת מודל לטיפול בבעיה על בסיס קבוע. השיטה הראשונה שהתקבלה הייתה הקמת גדר החוצה את השמורה (מזרחמערב), כ 400 מטר צפונית לגדר הדרומית ההיקפית. הרעיון היה לאפשר כניסת צבאי נגב בזמנם החופשי, דרך שער רחב (20 מטר), על ציר קצא"א, אל ה"מכלאה", סגירת השער, ושחרורם מערבה דרך הגדר ההיקפית ע"י דחיקה. ראינו שהצבאים לא ממהרים להיכנס למכלאה ותוכננה דחיקה מאסיבית עם כ"א ורכבים רבים. הדחיקה בוטלה כאשר אחרי מספר שבועות נכנסו צבאים רבים (2030 במספר מופעים), למכלאה. שלב ראשון לאחר כליאת הצבאים במכלאה היה לוודא כי אין צבאי שיטים בין הפרטים. כאשר נמצאו כאלה הם נדחקו לשטח הגדול צפונה. כאשר הגענו למצב של צבאי נגב בלבד במכלאה, גילינו כי הדחיקה לשטח הפתוח החוצה מהגדרה אינה טריוויאלית וכי אולי השטח צריך להיות נקי יותר ללא הפרעות. לאחרונה עלתה האופציה לאפשר לצבאים יציאה בזמנם החופשי (כמו שלב הכניסה). הדבר דורש שידרוג הגדר החוצה לרמה של הגדר ההיקפית על מנת שבמקרה של כניסת טורפים דרך הגדר ההיקפית אל המכלאה, לא יוכלו להיכנס לשטח הגדרה הגדול שמצפון ולסכן את צבאי השיטים. עבודה זו יקרה מאוד ולא בטוח שהמהלך יצליח. אופציה נוספת ושנויה במחלוקת מבחינה טכנית (הספקי עבודה) ומבחינת לחץ על הצבאים היא הרדמות. ניסינו להרדים מתוך מחבוא (פיזי/בנוי), עדיין ללא הצלחה. מסתבר שכל ניסיון שינוע של צבאי הנגב לא פשוט או מובן מאליו ואנו ממשיכים לחשוב על פתרון הולם ודרך שתשמש אותנו בפשטות בכל זמן שיידרש דילול. שנה סה"כ פרטים 5 8 נקבות בוגרות המלטות שרידות עופרים 0 70% 67% סיכום והערות : במסגרת תצפיות אקולוג המחוז, ד"ר בני שלמון, על צבאי השיטים בשמורה המערבית ידוע נכון לסוף 2007 על 8 צבאי שיטים בתחומי השטח המגודר : 7 נקבות בוגרות. 3 נקבות צעירות. 3 זכרים בוגרים. 3 זכרים תתבוגרים. 2 עופרים (בני כחודשיים). נראה כי אוכלוסיית צבי השיטים גדלה בקצב איטי, אל ללא ספק עולה ונתוני המלטות ושרידות עופרים, גבוהים ומלמדים כי השטח מאפשר את חיזוק האוכלוסייה. הגדרה שנבנתה סביב הצבאים הוכחה כבחירה נכונה, רמת האבטחה של הגדר גבוהה והתחזוקה של צוות החיבר בשגרה, רצופה ומקצועית. ניטור מי תהום 2006 (מטר) (מטר) שנה עין רדיאן ת/ 2 ת/ 2 א' סיכום והערות : ניתן ללמוד מההשוואה הנ"ל כי ישנם שינויים באופק מי התהום בקידוחים המנוטרים. לא חלו שינויים משמעותיים בין השנים 2005 ל מתחילת שנת 2007 נערכים הניטורים הללו 23 בשנה. מן הראוי

81 דו"ח רט"ג 2007 לבצע מספר מדידות נוספות בתחילת 2008 על מנת לאבחן אם אכן יש שינוים משמעותיים או שמקורם במדידה לא מוצלחת. אירועים מיוחדים, הערות וסיכום לאקולוגיה באפריל השנה נפרדנו מאקולוגית החיבר ליאת הנסון עקב בעיות אישיות (מפורט בפרק כוח אדם). רק באוגוסט נקלטה לתפקיד הדס יפרח, וטרינרית במקצועה. גידור השמורה המערבית ממשיך להראות כי נעשתה הפעולה הנכונה על מנת לחזק את אוכלוסיית צבי השיטים. השטח המגודר (כ 4 קמ"ר), סטרילי מטורפים ומאפשר שרידות עופרים גבוהה ביותר. דברים אלו נכונים כאמור גם לצבאי הנגב, דבר שידרוש, כמוסבר בפרק הרלוונטי, שחרור פרטים מתוך האזור המגודר בהקדם. תחזוקת גדרת צבי השיטים באחריות החיבר. אחת לשבוע נערך סיור לבדיקת שלמות הגדר הפיזית, מדידת מתח בגדר החשמלית ובדיקת שקתות מים בתוך השטח. בעתיד שאיפה לאחריות של אקולוגית חיבר על ניטור צבאי השיטים במקום אקולוג מחוז. חודשים רבים בשנת 2007 הופעלו בחיבר מלכודות טורפים (דלת ורגל), על מנת לנסות ללכוד זאבים, שועלים ותנים אשר חודרים לשטח מעת לעת ומהווים איום על בעלי החיים בשמורה. תפעול, בדיקת וריענון המלכודות גוזל זמן רב אך נעשה באופן מקצועי ע"י הצוות וע"פ סדרי העדיפויות והצרכים. השנה נלכדו והומתו 6 שועלים מצויים וזאב אחד בתחומי החיבר. כמו כן הוצבו מלכודות במטרה ללכוד צבועים למשדור (ראובן הפנר). מן הראוי לתת את הדעת באופן מקצועי ככל האפשר על מצב רביית הערודים. אוכלוסיית הערודים בחיבר הצטמצמה לכדי 3 פרטים ואין שרידות צעירים. במהלך 2007 מתה נקבה בוגרת וכן הייתה הפלה של נקבה אחרת. השלושה הורחקו מן הפראים והועברו לשטח הסהרה החדש. תיבדק בקרוב האופציה של שיפור איכות מזונם וכן האפשרות להעבירם למכלאה נפרדת ולבצע מעקב אחר רבייה. הפרדת זכרים מנקבות בראם סהרה ובדישון הושלמה על מנת להגביל התרחבות עדרים שאינם מיועדים להשבה. במסגרת השבות לטבע נאספו מהחיבר ב והועברו למכלאת אקלום בנחל קצב, 7 ראמים לבנים ו 6 יענים. זוהי השבת ראמים מספר 8 והשבת פיילוט מספר 2 של יענים. יום קודם להעברה הנ"ל, הועברו 2 ראמים לבנים מגן החיות התנ"כי אל מכלאת האקלום. בפרויקט הנ"ל נכחו צוות החיבר, מחוז אילת, ד"ר רוני קינג (+ ד"ר מוטקה) וצוות חוות היענים של מייק. בנוסף הגיעה לצורך תיעוד האירוע באופן מלא, הצלמת אן וסרמן וצוותה המצויה עימי בקשר על כך כבר מספר חודשים. הראמים שוחררו ממכלאת האקלום בהצלחה ב מספר דקות לאחר פתיחת הגדר 9 הפרטים יצאו בצורה רגועה מאוד אל הטבע וללא כל הפרעה מצד הצוות והקהל. את המעקב מבצע גיל עברון, פקח נחלים גדולים והוא נעזר בפקחי המחוז והחיבר. בימים שלאחר השחרור נצפו הראמים, רגועים, בעיקר באזור נחל חיון תחתון, בקרבת כביש 90. ב קיבלתי הודעה מסיור צה"ל כי ישנם ראמים לבנים על גדר הגבול הירדני באזור יטבתה, בצד הירדני. כשהגעתי למקום זיהיתי כפי שחשבתי מראש את הראמים מההשבה האחרונה. בקבוצה היו 7 פרטים שמאוחר יותר זוהו כאותם פרטים שנשלחו להשבה מהחיבר שכן היו עוד 2 נקבות שהגיעו מהגן התנ"כי. בעזרת עודד שני, סגן מנהל מחוז אילת, וסיור צה"ל, ניסינו לכוון את הראמים מעבר לגדר צפונה ולהכניסם חזרה ארצה דרך שער רחמה. עם הצטרפות הסיור הירדני "לעזרתנו", המשימה נכשלה. מאוחר יותר בלילה איתרתי את הקבוצה דרומה מהחיבר עדיין על הגדר ובצד הירדני. החלטנו לחכות לבוקר. בסביבות שעה 06:30 בבוקר חיכו לנו הראמים בשער הכניסה הראשית לאתר! בסמוך יש שער צדדי אל תוך השטח הפתוח המרכזי דרכו הוחזרו הראמים הביתה. עזרו במעקב הטלמטרי ובהכוונת הראמים ראובן הפנר ומורי חן. מתוך הקבוצה 6 פרטים ממושדרים ופרט אחד צעיר ללא משדר (יצא ללא משדר בשל גילו הצעיר). מצבם טוב בהתחשב בדרך ובחוויות ה Homing שעברו והם משתלבים יפה חזרה בעדר המקומי. מאוחר יותר הוחלט כי לכל היותר יושב פרט אחד מהם (בשלב ראשון), לנחלים הגדולים ב Release,Hard כלומר ללא אקלום, בחורף. בלהקת היענים נמצא כי יש עודף זכרים משמעותי. בדיעבד, צמצום השטח הפתוח של החיות בחי בר לפני כשנתיים הוא הגורם העיקרי לכך. הדבר להערכתנו פוגם בכל שלבי הרבייה שכן התחרות בין זכרים טריטוריאליים בשטח מוגבל, על נקבות, משפיע ללא ספק על החיזור, הזדווגות, ואפילו על ההטלה והדגירה. כל אלו הביאו לנטישת קינים השנה ובקיעה מצומצמת ביותר של 9 ביצים מתוך כ 20 בקן אחד בלבד מתוך 6. בחודשים האחרונים של 2007 התחלנו בדילול הזכרים מהשטח. עקב העובדה כי אין כמעט גנים ופינות חי המעוניינות ביענים, אנו מעבירים את הזכרים הצעירים יותר וטריטוריאליים פחות אל המכלאה בחצר המשק. השאיפה להגיע ל 02 זכרים בשטח הפתוח. בנוסף, יש להמשיך ולנסות לשפר את התזונה של היענים במטרה לשפר את הרבייה (בטיפול האקולוגית מול "אמבר"). במסגרת פיילוט מספר 2 של השבת יענים שוחררו לבסוף 4 פרטים בנחלים הגדולים. הם שוטטו באזור מכלאת האקלום שבנחל קצב ובנחל חיון, מספר שבועות עד שנעלמו ולא אותרו בעזרת

82 דו"ח רט"ג 2007 טלמטריה (רכוב ומוטס). לבסוף נמצאו מתים בנחל סעיפים. המקום בו מתו מעיד כי היענים נדדו מרחק ניכר מבלי שהבחינו בהם וששרדו מספר חודשים בתנאי מדבר קיצוני (נחל סעיפים נמצא באזור יבש לעומת הנחלים הגדולים, שם שוחררו). היענים נטרפו ונמצאו עקבות זאבים לידם אולם לא בהכרח שהטריפה היא סיבת המוות. אנו מניחים כי הרביעייה הגיעה לנקודה בערוץ ממנה לא יכלו להיחלץ (מפל ודרדרות משני הכיוונים), לאחר זמן מה הגיעו לאפיסת כוחות ובמלכודת הזו היו טרף קל. אין בנתונים הנ"ל דבר המעיד כי ההשבה אינה ראויה ויש לדעתנו להמשיך ולנסות לפיילוט שלישי משופר. הוחלט במסגרת דיון מחוזי עם חטיבת מדע כי אנו רשאים להמשיך בתהליך ההשבה של היענים. על מנת לגדל קבוצה חדשה לצורך ההשבה יש כאמור לשפר תחילה את מצב הרבייה בחיבר. יש לאסוף אפרוחים רק לאחר בניית מכלאת גידול חדשה ומבודדת בחיבר הצפוני. על המכלאה להיות ממוגנת מפני טורפים והגידול יהיה כבעבר, ללא מגע אדם ויכלול האכלה בצד תצפיות שונות בנושא תזונת היענים מהצומח המקומי והתנהגותם. יש לזכור כי היענים החדשים יגודלו כ 3 שנים במכלאה עד הגיעם לגיל בגרות מינית. אולי אפילו ראוי להבחין בשלבים ראשוניים של רבייה כבר בשלב הגידול בחיבר לפני העברתם למכלאת אקלום בשטח ההשבה. ב נלכד נמר זכר בוגר בבית מגורים במדרשת שדה בוקר. לאחר בדיקה של וטרינר רט"ג ד"ר רוני קינג ועמיתו ד"ר צחי איזנברג הוחלט להעביר את הנמר לחיבר יטבתה להתאוששות עד שיוחלט עתידו. מלבד תתמשקל של כ 5 ק"ג, ממצאי הבדיקות הראו שינויים משמעותיים בשלד, מרפקים, אגן ועמוד השדרה. שינויים אלו מגבילים מאוד את תנועתו והתנהלותו של הנמר והם בלתי הפיכים. נתונים אלו מעידים על בעיות שמתחילות בגיל מתקדם או פגמים מולדים המחמירים עם הגיל. הנחה הגיונית היא שמצב זה הביאו לשוטטות באזורים מיושבים וניסיונות צייד מפוקפקים אחר חתול בבית מגורים. כעת נמצא הנמר בכלוב הטיפולים של הנמר האפריקאי הזכר של החיבר (לא בתצוגה). שטח התא כ 00 מ"ר ובשבועות הראשונים היה מכוסה יריעה על מנת לבודד אותו ויזואלית מהסביבה, דבר שיקל על ההתאוששות. הוחלט מהר מאוד כי לא יושב לטבע ועל כן אנו מנסים לגייס כספים על מנת לבנות כלוב חדש וראוי לאורח. הנמר, "משיח", החזיר לעצמו את המשקל החסר לא מכבר אולם הבעיות הפיזיות שהביאו אותו למצבו בולטות ואכן נראה כי מקומו בשבי. גם מבחינת ההתנהגות, "משיח" כבר מראה סימני התאקלמות ובוטח במטפלים בהשוואה לפחד שהפגין בשבועות הראשונים. במהלך השנה חלה התייעלות בנושא תזונת העדרים בשטח הפתוח הן מבחינת האיכויות והן מבחינת הכמויות ע"פ מספר פרטים ומשקלם. עקב הזמנת חציר מוגזמת במכרז של 20067, הוזמנה השנה כמות מדויקת יותר אולם נראה כי יחסרו לנו כ 0 טון אספסת עד מאי את החסר נוכל לרכוש מקיבוץ שכן בבוא הזמן. את שאריות המזון מהשנה הקודמת וכן מזון פגום, מכרנו בהצלחה יתירה לפרטיים בערבה, בתיאום עם אגף כספים. נמכרו סה"כ כ 4 טון מזון בכ נעשו במהלך 2007 שיתופי פעולה רבים עם גורמי חוץ וארגונים מקבילים (גן החיות התנ"כי, הספארי, גן החיות בחיפה, קריית מוצקין ועוד). עיקר שיתופי הפעולה היו בנושא העברות בע"ח וייעוץ מקצועי וכן התכנסויות מקצועיות (כנס גני חיות ארצי). יש להמשיך ולחזק קשרי עבודה אלו. לקראת סוף 2007 התקיימה השתלמות צוות החיבר בספארי ברמת גן ובהמשך היום ביקרנו גם בגן הזואולוגי שבאוניברסיטת ת"א. במהלך הביקור בספארי הודרכנו ע"י ווטרינר הספארי ד"ר יגאל הורוביץ בנושא טיפול בדורסים פגועים והעברתם למרכז הטיפולי באפק. ההשתלמות הייתה פורייה ומהנה ויש להמשיך מסורת זו ולחזק קשרים אלו עם גנים נוספים. משנת 2007 התחלנו בקיום פורום אקולוגי אחת לכמה חודשים, על מנת לדון בבעיות ונושאים שונים בתחום ולהתוות את הדרך באופן מקצועי. הפורום מורכב מאקולוג מחוז, ווטרינר הרשות, אקולוגית חיבר, מנהל חיבר ולעיתים מנהל מחוז או סגנו. מבחינת אכלוס טרריומים בזוחלים ומכרסמים נוספים, הנושא השתפר באופן משמעותי וכל התאים מלאים (למעט בשבועות האחרונים עקב תמותת קוצנים זהובים). בנוסף, שודרגו הטרריומים מבחינת התאורה לתצוגה והטמפרטורה המתאימה לכל מין. בתחילת השנה הושבו ע"י גן החיות התנ"כי זוג חתולי חולות באזור קיבוץ לוטן הסמוך. את העזרה בטיפול במכלאת האקלום נתן צוות החיבר. לאחר שברחו מהמכלאה עקב טעות אנוש, הוכרז כי הושבו. אולם לאחר מספר שבועות של ניסיונות איתור טלמטריים, בעיקר של ראובן הפנר, נמצא רק משדר אחד. מתוכננת השבה נוספת כאשר עמדתנו היא שההשבה מיותרת ונשמח לאמץ את הזוג המיועד אל החיבר (הנושא בטיפול). 2 זאבות צעירות משגר שנולד בחודש מרץ בגן הזואולוגי באוניברסיטת ת"א הגיעו לתצוגה בחיבר לאחר שגודלו בביתו של גיא אילון מנהל מחוז אילת מגיל שבוע. משתלבות יפה בחיבר וחברותיות ביותר. יש לשים לב תמיד לשינויים בהתנהגותן ולזכור תמיד שלמרות שהוכתמו עדיין טבועה בהן גנטית התנהגות של חיית בר. ד"ר יגאל הורוביץ, וטרינר הספארי מעוניין להחליף את להקת הזאבים של הספארי (7 פרטים), בזוג הזכרים שלנו על מנת לרענן את השורות. אנו מסכימים לעזור ונשמח לראות מספר פרטים רב יותר בכלוב הגדול אצלנו. לא בהכרח שנקבל את כולם. הנושא בטיפול מתקדם ויש בנוסף למצוא פתרון לזאבות הצעירות. לא טריוויאלי לחלוטין חיבור בין שתי קבוצות, בטח לא זכרים ונקבות ובודאי לא כשהן עדיין צעירות.

83 דו"ח רט"ג 2007 לאחר שטרפו את אחותם, מתנהגים אלינו הקרקלים הזכרים בתוקפנות. הוגדר כי מעתה לא יבוא מטפל במגע עם קרקל והם נחשבים כעת חיה מסוכנת בדומה להתנהלות מול הנמרים והצבועים. היעל הפצוע מהשטח (תמנע) שהגיע לחיבר לאחר טיפול ראשוני ע"י עודד שני, ראובן הפנר וד"ר רון אביב מאילת והאופן בו טופל ולבסוף הורדם בבית דגן הביא אותנו להכיר בצורך בכתיבת נוהל טיפול בחיית בר פצועה. לכל אורך האירוע היו כשלים של אבחון מקצועי והעברת אינפורמציה והנוהל מטרתו להגדיר את סדר הפעולות. באופן עקרוני הוחלט כי החיבר יהווה גורם המנהל אירועים מסוג זה. בדיון מחוזי הוחלט כי כביש הערבה הישן בשמורה המערבית (צבי השיטים), ייפתח לתנועה. בהתאם לכך עלינו להסיט את המחסומים מהכביש מערבה על מנת למנוע כניסת מטיילים (רכוב/רגלי), לכוון מערב ולאורך הגדר ההיקפית. יש לנסח שילוט האוסר את הכניסות מערבה ע"י הסבר אקולוגי וידידותי מתומצת (באחריות הדס יפרח מול בני שלמון). בנוסף יש להציב שילוט כניסה לשמורת טבע ואיסור ירידה משבילים. יעדי 2008 מתמקדים בשיפוץ כלובים ביכולות הצוות (גידור, אבטחה ועיצוב), הוספת פרטים לכלובים (כדוגמת ההחלפה המיועדת בזאבים), שיפור הרבייה בערודים/פראים, המשך טיפוח גרעין הראמים הלבנים ואיסוף אפרוחי יענים לגדרת גידול חדשה להשבה. 3. תחזוקה ופיתוח צוות החיבר התמודד השנה בהצלחה עם מספר גדול של פרויקטים בתחום הפיתוח והתחזוקה ופני האתר משתפרים כל העת. הפיתוח המסיבי המתוכנן כבר מספר שנים מתעכב עד אישור התב"ע (מגדל תצפית, אודיטוריום וגוף מים). סוכם במהלך השנה כי תקציב הפיתוח של המחוז יופנה בעיקר להקמת כיתת לימוד על שטח של כשני שליש מחדר החושך וכן ישודרג כל קומפלקס החנות במסגרת זו. המהלך אמור לצאת לפועל כשיפוץ של מבנה קיים ועל כן לא דורש היתרי בניה. אושר לעבודה בסוף השנה, שיפוץ שירותי האתר בעלות של. 45,000 (בפועל יקרה בינואר 2008). מאות מטרים של גדרות כוסו בכפות תמרים בעיקר בגיוסי מחוז ומתנדבים. הקטעים העיקריים הם באזור הכניסה לאתר, חניון הלילה וחצר המשק. הוקמה גדר מפרידה (מכלאה), בתוך גדרת צבי השיטים באורך של 800 מטר ובגובה.5 מטר. טרקטור החיבר עבר השנה טיפולים רבים (מכאניים בקיבוץ גרופית ומסגרות בקיבוץ סמר). יש לשקול כדאיות תיקונים עתידיים עקב מצבו ורכישת אחר. גם מחלקת מזון תוקנה מספר פעמים ומראה סימני עייפות. עקב דרישות חוזרות ונשנות וכמובן עקב רכישת רכבים חדשים ברט"ג, הוחלף טנדר איפון של הצוות בטנדר חדש יותר ואוטומטי. הסיבה העיקרית לבקשתנו לרכב אוטומטי היא מגבלת נהיגה של שי קבסה, ממלא מקום מנהל האתר. תודה רבה לעודד שני על פועלו הרב בנושא. נערך גיוס מחוז לטובת חיבור שמלת גדר חדשה דרומית לחצר משק על הגדר המערבית. תודה לאנשי המחוז. בכך למעשה הושלמו (לאחר כשנתיים), עבודות צמצום השטח הפתוח ושדרוג הבטיחות (שמלות), של השטח החדש. שופצו והוחלפו שלטי אינפורמציה בתעלת הטורפים. אחד מיעדי הפיתוח ב 2008 הוא החלפת וחידוש כל השלטים לנוסח אחיד. עבודות חשמל רבות בוצעו והן מפורטות בפרק בטחון ובטיחות. רצף כלובי הדרבנים וחרדון/כוח שופץ. ציפוי קירות הכלובים הנ"ל בתערובת פוליטון/בוץ היה כה מוצלח וקירות נוספים נצבעו. נראה כי זו אופציה זולה, פשוטה יחסית ויפה לציפוי כל הבטון בתעלה במהלך מבואת האתר טופלה בגיזום, כפות תמרים, סידור אבנים ועמודים מחובללים סביב גינות. ב 2008 יינטעו עצים וצמחים נוספים ותוסדר החנייה ע"י שילוט. בכלוב נמרים חודשה גדר החשמל ליד חלונות התצוגה. הרעיון הוא למנוע מגע של הנמרים עם החלונות עקב לכלוך. העבודה נעשתה ע"י הצוות וחסכה אלפי שקלים. כלוב צבועים שופץ בטיחותית. עקב סתימות רבות במערכת הביוב סביב המטבח והחניון ושימוש מוגבר של לינות השטח, חובר בור הספיגה האחרון בקו (בור ישן ולא מתפקד), לבור חדש של מקלחות החניון. הפעולה חוסכת מאז שאיבות שפכים רבות בכסף רב. נחתם הסכם עם רשת "שופרסל" (שני סניפים באילת), לגבי איסוף פירות וירקות היורדים מן המדפים לשימוש בהאכלות בחיבר. האספקה חוסכת קניות בכ 20,000 בשנה. מכולת חניון הלילה שופצה ושודרגה לדירת מגורים קטנה. מאוכלסת ע"פ חוזה חתום ע"י שני שחל. נרכשה מכולת קירור חדשה (8 ), מתקציב המופנה לניטור טורפים בשטח הפתוח (והדורש תחנות האכלה). הדבר עוזר רבות בנפח האחסון של המזון (בשר), הקפוא לבע"ח במרכז הטורפים. המקפיא הישן תוקן לאחר בעיות רבות ועדיין מהווה חלק מהאחסון. נרכשו והוחלפו שלושה מזגנים חדשים (2 בחצר משק ובמשרד אתר). ע"פ תכנית תלת שנתית יוחלפו כל המזגנים בחיבר. תוקן המזגן בחנות.

84 דו"ח רט"ג 2007 ממע"צ התקבלה תלונה על כך שהבאנר בכניסה לאתר מכביש 90 אינו מוצב ע"פ חוק. בנוסף לעובדה כי הבאנר מביך במראהו, ננסה במהלך 2008 לקבל אישור ממהנדס מ.א. חבל אילות, לבניית קיר משולט ראוי בכניסה זו. התחיל בסוף השנה פרויקט החלפת הקנדקס בתעלה. נרכשו לפיילוט 30 מ"ר במבוקים. יסתיים ברבעון ראשון של בכניסה לכלוב שפני סלע/בזים מצויים, נבנתה תוספת של שער ואזור תפעולי גם על מנת לפתור בעיה של בריחות שהיו לאחרונה וגם בכדי לרכז שם כלי עבודה. יעדים נוספים ל 2008 : שיפוץ כלובים ושילוט, השלמת חיפוי קירות התעלה בבוץ, החלפת הקנדקס לכל אורך התעלה, ריצוף התעלה בעץ או בדומה ("דק"), השלמת שיפוץ השירותים, השלמת הסדרת מבואת האתר, שיפוץ החנות וחצר החנות כאמור בתחילת הפרק ובמקביל להקמת כיתת הלימוד, חידוש דרך המבקרים בשטח הפתוח ועבודות עפר נוספות בחנייה, החלפת/שיפוץ מטבח צוות לפי התקדמות התב"ע וציפוי כל גדרות השטח הפתוח המצומצם בגדר קלועה על גבי הרשת האוסטרלית בדומה לגדרת צבי השיטים. בחניון הלילה, מיד כשיתאפשר, יש להוסיף מבנה שירותים, מבנים לצוותי הדרכה, אוהל אירוח קבוע וצובר גז לאספקת מים חמים במקלחות. העלויות של הנ"ל גבוהות ביותר אולם נראה כי שיווק נכון של לינות השטח יניב רווחים שיחזירו השקעה זו אחרי זמן לא רב. 5. ביטחון ובטיחות בדו"ח שירותי כבאות אש נוספו כמדי שנה עוד ועוד נקודות לטיפול. הדו"ח כלל הוראה מפורשת להתקנת גלאים וספרינקלרים במספר מוקדים באתר (ארון חשמל, מגורים בחצר משק ודירת אירוח), התבקשנו להוסיף גלגלונים ונקודות כיבוי במספר מקומות. וכן התבקשנו להגדיל את לחץ המים הנכנסים לאתר לטובת יכולות כיבוי אש טובות יותר. במסגרת חודש הבטיחות אשר הוכרז השנה ע"י מנכ"ל רט"ג נכתב לראשונה תיק בטיחות מסודר וכולל לחיבר ע"י אסף הברי ועודד שני. בתיק מופיעים נהלים בדבר קליטת מבקרים, כיבוי אש, חניון לילה, נהלי בטיחות בעת טיפול בבע"ח ועוד. כמו כן חובר נוהל טיפול באירוע בריחת חיה מסוכנת. מן הראוי שכל עובדי החיבר יכירו את התיק ויפעלו על פי הנהלים. בהמשך לכתיבת תיק הבטיחות ובהתייחס לדו"ח השנתי של שירותי הכבאות, נעשו בשנת 2007 שדרוגים רבים בתחום הבטיחות באתר, בעיקר בתשתיות החשמל וביכולות כיבוי האש. בתחום כיבוי האש הותקנו כמתבקש 2 מערכות לגילוי עשן בחצר המשק (דירות המגורים) ובמרכז הטורפים (מטבח, לוחות ראשיים, דירת אירוח, דירת חניון לילה ומשרד אתר). בתחילת 2008 יחוברו המערכות לחייגנים וכן יחוברו למערכות חייגנים לאיתור הפסקות חשמל/עבודת מקררים. יש להסביר לשירותי הכבאות את חוסר הנחיצות בהתקנת ספרינקלרים במבנים הנ"ל. הותקנו גלגלונים וצנרת נוספים באזור חצר החנות ובחצר המשק לכיוון מרכז המזון. במסגרת הדו"ח התבקשנו להגדיל את לחץ המים. ע"פ סיור עם אנשי מקורות התברר כי הגדלת לחץ המים לאתר אינה מעשית כעת. קיימת האופציה לכך ע"י הזרמת המים מהקו שממערב לכביש 90 אולם על מנת לבצע זאת יש לקבל את אישור מע"צ להנחת צינור על פני הקרקע ודרך מעבירי מים קיימים תחת הכביש והסיכוי לכך קלוש ביותר. האופציה האחרת היא קידוח אופקי תחת הכביש בעלויות גבוהות ביותר. יש צורך להסביר הדברים הנ"ל לנציגי שירותי כבאות המבקשים לחצי מים גבוהים מהקיים לטובת מוכנות לכיבוי אש באתר. חלופה מעשית שיצרנו היא קבלת גרור כיבוי אש (600 ליטר), לרשותנו כפי שהובטח לנו ע"י מנהל אגף ביטחון ובטיחות ברט"ג, שמוליק שפירא. הגרור יעזור לנו בהיערכות למקרה של דליקה באתר. יש ללמוד ולאמן את הצוות בתפעולו. ברצוננו לקבל גרור נוסף על מנת להציבו בחצר המשק בסמוך למרכז המזון. בנוסף לכך אנו מקפידים על קיום תרגילים סדירים בכיבוי אש ובטיפול באירועים חריגים על מנת לרענן את הצוות ולשמור על כשירות ורמת תפעול גבוהה של הציוד הרלוונטי. בתחום החשמל, הוזמן קבלן חשמל אשר סיפק דו"ח מפורט לגבי מצב תשתיות החשמל באתר. הדו"ח הראה תקלות בטיחות חמורות במערכות. תקלות קטנות רבות כבר טופלו כגון שיפוץ איטום וניקיון לוחות חשמל משניים (דירת אקולוגית, מסגריה, חדר חושך), החלפת גופי תאורה, החלפת קווי חשמל לא בתקן, הוספת פחתים במספר נקודות, הוספת תאורות, שדרוג ההספק החשמלי בחניון הלילה ושיפוץ לוח דירת חניון. תקלה חמורה של חוסר הארקה כללי בכל חצר המשק (דירות מגורי צוות ומסגריה), טופלה לחלוטין וכיום יש הארקה ע"פ בודק חשמל מוסמך. הפרויקט העיקרי שנותר לטיפול הוא החלפת/שיפוץ לוח ראשי של מרכז טורפים במטבח צוות. עבודה זו מורכבת יותר שכן הלוח של חברת חשמל נמצא בתוך המטבח המיועד להריסה. הווה אומר כי בעת החלפת המבנה בחדש יש לנתק את הלוח ולהחליפו על כל היציאות ממנו לאתר כולו. במסגרת העיכוב בקבלת אישור התב"ע, נראה כי נאלץ לשפץ את המבנה הקיים ולא להחליפו מה שמקל על שיפוץ הלוח הראשי. מיסוד הקשר עם כוחות הבט"ש באזור הכרחי ביותר (נוהל 96). חשיבות רבה לעדכון שלנו את הפלוגה ביטבתה לגבי לינות שטח בעיקר כשיש מעט לינות, בעיקר כשיש אירוע חדירה ועל הכוחות לדעת על נוכחות אנשים במקום שאינו ישוב קבע.

85 דו"ח רט"ג 2007 מול חנות האתר הותקן מחסום אוטומטי של חברת "אלטרון". המחסום מופעל ע"י אסימון אותו מקבל המבקר בעת רכישת הכניסה לשטח הפתוח וכן ע"י לחצן בחנות ושלטים ברכבי החי בר/מחוז. הרעיון הוא מניעת כניסות "חינם" וכן מסלול חד סטרי בטיחותי לכיוון השטח. כאשר ביציאה הותקנו ע"י הצוות פסים דוקרניים המפנים את המבקר שסיים סיור אל היציאה מן האתר או חזרה לחנייה. ליד המחסום נחסמה הדרך משני צידיה על מנת למנוע מעבר של מבקרים בקרבת המחסום וכתוצאה מכך לפגיעה. החסימה נעשתה בגדר רשת סרוגה בגובה של מטר המצופה כפות תמרים. במעברים לחציית הדרך הוצב שילוט זמני המזהיר לקראת חצייה. שיפוץ כלוב צבועים בטיחותית הושלם. נבנו חגורות בטון בעומק של עד מטר תחת הגדרות, יציקת בטון בכלוב הטיפולים והקמת גדר חשמלית מסיבית ועוצמתית (0,000 וולט) בסמוך לגדרות. הקפדה יתירה על לימוד עובדים חדשים ומתנדבים את נהלי הבטיחות בעבודה כולל חתימתם על נוסח כללי של הנהלים. כמו כן כל העובדים כולל ש.ש. עוברים סדרת חיסונים למניעת הידבקות בכלבת. נערך בהצלחה רענון עזרה ראשונה בחיבר לצוות האתר ונספחים. הרענון ארך כ 7 שעות. נערך ע"פ בקשתנו רענון כיבוי אש ע"י מדריך מוסמך מתחנת יטבתה (תיאורטי ומעשי). ההדרכה נערכה בבית האריזה של ערדום. ביקשתי ממפקד כבאות אש אילתאילות, ציון עדרי הדרכה נוספת בחיבר, על מנת לאתר בעיות מקומיות ולשפר את המוכנות של הצוות בנושא. שי קבסה החזיר את אקדחו האישי למקום עבודתו הנוסף אותו עזב. עקב כך הגשנו עבורו בקשה לנשיאת נשק מהרשות. כעת אסף הברי, מנהל האתר, היחיד החמוש באתר. נוהל עבודה חדש הוגדר לטיפול בקרקלים כמפורט בפרק האקולוגיה. היחס אליהם מעתה הוא כחיה מסוכנת (כמו נמר וצבוע). הצוות תודרך באופן מלא בשינויים. עקב ריבוי מקרים, כרזה גדולה האוסרת ירידה מהרכב בעת הסיור בשטח הפתוח הוצבה בכניסה לסיור. אסף הברי הזדכה על רובה צייד במהלך המטווח שהיה בדצמבר 2007 ונשאר עם רובה הורנט. במקביל חתם שי קבסה על רובה צייד ועבר הכשרה מסודרת. יעדי 2008 בתחום הבטיחות מתרכזים בעיקר בהמשך שיפוץ תשתיות החשמל (לוחות ראשיים), השלמת שדרוג יכולות כיבוי אש ע"פ דו"ח שירותי הכבאות והטמעת הנהלים מתוך תיק הבטיחות בצוות העובדים. שמורת האלמוגים מבקרים סטטיסטיקה כיתת הלימוד החדשה ,044,070 88,52 64,4 24,40 99,439 22, ,652,797 9,654 7,53 9,947 99,992 2,433 48,450 הנתון סה"כ הכנסות סה"כ מבקרים סה"כ ישראלים סה"כ תיירים הכנ' מנויים סה"כ מנויים הצלה בשכר הפרש ב % +24% 4% % +22% % +6% הערות הופסק ב 2007

86 2007 דו"ח רט"ג 3% 24% 7% +8% 6% +59% 4% 92% 64% +32% +393% 88/344 4,262 3,544/ ,825 05,440 5, ,32 2,404, ,750 9,400 7,258 4,538 23,93/ ,55,555 38,367 2,739 2,92,489 4,250 3,935 קב' מודרכות תלמידים קבוצות כללי השכרת ציוד השכרת כסאות השכרת מיטות מכירת חנות מבק' צוללים גנים עמוק גנים רדוד כרטיס צולל השכרת אפוד שביתת המורים הוחל ב 2007 ניתוח הנתונים: מטבלת הנתונים עולה, כי בשנת 2007 חלה ירידה של 4% במספר המבקרים הכללי. בעוד מספר המבקרים התיירים עלה, מספר המבקרים הישראלים ירד. ניתן להסביר ירידה זו בשביתת המורים שחלה בתקופת טיולי בתי הספר, ומנעה הגעתם של תלמידים רבים לשמורה. אילולי השביתה, ובהנחה שמספר התלמידים היה זהה לזה של שנת 2006, הרי שהיה נרשם גידול של כ 0% במספר המבקרים. למרות הירידה בכמות המבקרים, ניתן לראות כי חלה עליה דרמטית בהכנסות. עליה זו ניתן לזקוף לזכות הגדלת מגוון וכמות המוצרים הנמכרים בחנות השמורה, התחלת השכרת מיטות השיזוף והאפודים. אכיפה: סטטיסטיקה העבירה דיג שליה ופגיעה האכלת דגים חריגה ממסלול קו חוצה כניסה לא חוקית פגיעה בשמורה השלכת פסולת נהיגה בחופים החז' ערך טבע סך הכל שנת שנת הבדל ב% 5% 34% 82% +67% +5% 207% 50% +33% 26% ניתוח הנתונים: הנתונים מתייחסים למספר האירועים בהם נאכף החוק, רישום אזהרה, ב.מ. או זימון לבית משפט. לא נרשמו מאות אירועי אזהרה בעל פה והסברה. בשנת 2007, חלה ירידה מהותית בכמות העבירות והפגיעות בשמורה, דבר הבא לידי ביטיו הן בכמות העבירות, והן בחומרתן. בשנה זו הושם דגש רב על הסברה בנושא הנזק שבהאכלת דגים, וניכר כי התופעה הולכת ופוחתת. כמו כן, לאחר שנתיים של הסברה מאסיבית בנושא איסור חריגה ממסלול, הוגברה אכיפת החוק בנושא זה, דבר הבא לידי ביטוי בכמות אירועי האכיפה בתחום. פיקוח מים: בשנה זו בוצעו 02 פיקוחי מים בשמורה, כמות שיא לעומת 87 פיקוחי מים בשנה שעברה, גידול של 7%. פיקוח וחניוני לילה: גם בשנה זו המשיך צוות שמורת האלמוגים לסייע למחוז בביצוע פיקוחים בחניוני הלילה, אלא שכמות הפיקוחים פחתה באופן ניכר לעומת שנה שעברה, עקב שביתת המורים ואי הגעת בתי הספר לטיולים במרחב המחוז. ממשק ותחזוקת חוף: גם השנה המשיך צוות השמורה לבצע עבודות תחזוקה שוטפת בשק"ק ובחוף הדרומי. במסגרת עבודות הממשק בחוף הדרומי, נוספו שני מסלולים נוספים, וכן חבלול חוף באורך כולל של כ 00 מטר. הוצבו 4 שלטי מסלול משולשים חדשים, נתלו 8 באנרים ונמשכה תחזוקת מוקדי המדורה בחוף, שכללה תוספת של 0 מוקדים חדשים וכן הצבת 8 חביות לאיסוף שאריות פחמים ומדורות בעורף החוף. בעקבות פעילות זו, פחת מאד מספר אירועי הבערת מדורות על החוף, ורמת הניקיון בו שופרה עד מאד. ראוי לציין כי ההישג גדול במיוחד, שכן הושג על אף אי היכולת לאכוף את החוק אלא בהסברה בלבד, ועל כך גאוותנו.

87 דו"ח רט"ג 2007 בשק"ק צריך לציין את הוספת 3 מיכלי מיחזור למשקה, הוספת סולם להקלת העליה מהמים בגשר דרומי בשפל חזק, שיפור תנאי השירות במשרדי השמורה ושיפור כללי בחזות ונקיון השמורה. במסגרת פרויקט חוף נקי, בוצעה עבודת ניקיון בחוף הדרומי על ידי עובד השמורה בהיקף של כ 00 שעות עבודה. ממשק ותחזוקת מים: בוצעו 83 גיחות לביצוע עבודות מים שכללו תחזוקת קו קדמת שונית, מסלולים, מצופי קו חוצה, מצופי קו חוסם, הוצאת דרופלות וכוכבנים, תקיעת פינים בקו קדמת שונית, החלפת אבצים, והזזת סינקרים. כל זאת מלבד גיחות לפיקוח מים. כמו כן, לקח צוות השמורה חלק והשתתף ב 5 מבצעי ניקיון תת ימיים בחוף הצפוני. בשנת 2007, לקח על עצמו צוות השמורה בהנחיית אקולוג המפרץ, לבצע מעקב וניטור אחר הפגיעה והשיקום של בלט אלמוגים שנפגע ב 9 מושבות אלמוגים. במסגרת עבודת הניטור בוצעו 6 צלילות. במהלך השנה, נוספו באיזור טאבה 2 מסלולים חדשים, כולל חבלול חוף. השנה בעקבות החלטת המדען הראשי, לא בוצעו הרטבות יזומות של השונית בשפל קיצון. הקמת שונית מלאכותית: צוות השמורה לקח חלק פעיל בהקמת שונית תמר, שונית מלאכותית לצרכי מחקר, שנבנתה מאלמנטים ייחודיים מבטון שחוברו יחדיו בעומק 8 מטרים בשוליה הצפוניים של שמורת האלמוגים, מצפון לגדר הצפונית של השמורה. במסגרת זו בוצעו עשרות צלילות עבודה מקצועית. השתתפות בתרגילי זיהום ים: צוות השמורה השתתף השנה ב 2 תרגילי זיהום ים, וביצע פריסת חוסם השמורה וטיפול בכתמי שמן בים עם סירת הרשות. הדרכה והסברה: צוות השמורה עובד בשיתוף פעולה מלא עם צוות מרכז ההדרכה המחוזי. הדבר מתבטא בסיוע לצוות ההדרכה בשנירקולים מודרכים, בסיוע מנהלתי וארגון מבצעים והכנת עזרי הדרכה. בנוסף, מבצעים פקחי השמורה הרצאות לקבוצות המגיעות לביקור בשמורה, תדריכים לצוללים ותדריכים לקבוצות המגיעות לפעילות התנדבותית בשמורה, כגון ניקיון חופים. (השנה בוצעו 5 מבצעי ניקוי חופים על ידי מתנדבים מחו"ל וחיילים בשירות סדיר וקבע). מלבד זאת, מקיים צוות השמורה פעילות הסברתית שוטפת בשק"ק, ובעיקר בחוף הדרומי. למעשה חלק גדול מהעבירות הקלות על חוקי השמורה, מטופלות בהיבט ההסברתי, והתוצאות ניכרות לעין הן בשיתוף הפעולה של הציבור עם הפקחים, והן בתדמית הפקח בעיניהם. מבצע ניקיון והסברת משפחות אילתיות: גם השנה, כמו בשנה שעברה, יזם המחוז בביצוע צוות השמורה את מבצע ניקיון החוף הדרומי שנועד לעודד משפחות אילתיות לקחת חלק בניקיון החוף הדרומי בשבתות, במסגרת פרויקט חוף נקי. במבצע שנערך בקיץ 2007, לקחו חלק 8 משפחות אילתיות, שסיירו בחוף הדרומי, תוך ביצוע ניקיון של החוף, חלוקת שקיות אשפה לנופשים והסברה בנושא חשיבות השמירה על הניקיון בחוף. במסגרת המבצע חולק למשתתפים מנוי משפחתי שנתי לשמורות ולגנים. השנה התרחבה יזמה זו גם לחופים הצפוניים. הדרכת מדריכי צלילה: צוות הפקחים קיים סבב הדרכות בכל מועדוני הצלילה באילת שנושאו ממשק השמורה, איזורי הצלילה לסוגיה והטמעת כללי ההתנהגות לצוללים בשמורה, שחלקם הגדול מוסמך ומודרך על ידי מדריכי המועדונים האילתיים. פסח וסוכות: בחגי ישראל הארוכים כמו פסח וסוכות, נערך צוות השמורה הן באמצעים והן בכוח אדם, תוך תאום עם הנהלת המחוז ומרכז ההדרכה, לקראת המוני הנופשים בשמורה. היערכות זו כוללת מספר מרכיבים:. תגבור בכוח האדם על ידי גיוס פקחי המחוז ופקחים מתגברים. 2. שיבוץ פקחים מתנדבים לתורנויות פיקוח והסברה. 3. הצטיידות באמצעים לתחרויות ומבצעים שונים כגון שקיות אשפה, חולצות חוף נקי ופרסים שונים. צוות השמורה קיים בהיעדר צוות מרכז ההדרכה, הרצאות פקח יומיות הן בשק"ק והן בחוף הדרומי בחג הסוכות וחג הפסח השנה, במשך כל ימי החג. בנוסף, עבר כל צוות הפקחים בשמורה רגלית בחוף הדרומי, וביצע פעולות פיקוח ניקיון והסברה בקרב הנופשים על החוף. מבצעי חגים:. תחרות האוהל הנקי: גם השנה התקיימה בחג הסוכות ובחג הפסח, תחרות האוהל הנקי המסורתית בשני סבבים בכל חג. בחג הפסח השתתפו בתחרות 57 אוהלים, וחולקו 6 פרסי מנוי משפחתי שנתי לשמורות ולגנים. בחג הסוכות השתתפו במבצע 98 אוהלים בשני סבבים, וגם כאן חולקו 6 פרסי מנוי שנתי. בחג זה כיבד את הנופשים בנוכחותו, ראש העיר אילת, שלקח חלק בחלוקת הפרסים. 2. תחרות איסוף בדלי סיגריות לבקבוק.5 ליטר. במבצע זה השתתפו בעיקר ילדים, שמילאו בסך הכל 95 בקבוקים בבדלי סיגריות שאספו בחוף, וזכו כל אחד בחולצת חוף נקי.

88 דו"ח רט"ג 2007 יום כדור הארץ: גם בשנה זו קיימנו בשמורה בשיתוף עם עיריית אילת ומרכז ההדרכה, את יום כדור הארץ המסורתי, במסגרתו התארחו בשמורה קרוב ל,000 מבקרים שנהנו מפעילויות הסברתיות מגוונות בנושא שמירת הטבע במפרץ. פיתוח: השנה התאפיינה בתנופת פיתוח משמעותית ביותר. שני פרוייקטים גדולים של בינוי ושיפוץ בוצעו בשמורה: בניית מרכז ההדרכה: מזנון השמורה בוטל, ובמקומו נבנה מרכז הדרכה על פי הצרכים של צוות ההדרכה, שכולל חדר עבודה מרוהט ומצויד לצוות המדריכים, וכן משרד מצויד ובו ספריה למרכז ההדרכה. בנית מרכז ההדרכה במבנה המזנון, אפשרה שני דברים: א. מעבר צוות ההדרכה ממשרד המחוז לשמורה, שהקל הן על צוות ההדרכה והן על צוות המחוז. ב. הרחבת מגוון המוצרים הנמכרים במבואת השמורה, למזון משקה וגלידות במקום המזנון, דבר שתרם לזינוק בהכנסות השמורה. בניית כיתת הלימוד שמאפשרת לראשונה במחוז אילת לקיים התכנסויות למטרות הצגה, הסברה ואחרות, תוך שימוש בעזרי הדרכה משוכללים, והיא יכולה להכיל עד 50 איש. במסגרת בניית כיתת הלימוד, הותאם החלל הפונה לים של המזנון לשעבר, לשימוש כחדר אקווריום לצרכי שיקום ואישוש ערכי טבע מהמפרץ, עם אפשרות להציג את הטיפול בערכי הטבע לקהל המבקרים. בטיחות: גם השנה כבכל שנה, פעל צוות שמורת האלמוגים על פי נהלי הבטיחות, תוך הוספת נהלי בטיחות חדשים שהבולטים שבהם, נוהל הדרכת קבוצות+נספח, נוהל פינוי נפגע ונוהל מנהל תורן בשמורה. במהלך השנה טופלו מפגעים מקומיים שונים כגון שיפור שילוט, טיפול בגשרים, תיקוני ריצוף, טיפול במצופי המנוחה, מצופי סימון מסלול וכדומה. גם השנה הקצה המחוז תקציב לביקורת בטיחות דו חודשית של מערכי העגינה בחוף הדרומי, ונקודות העגינה לצוללים בשמורה ומצוף זיהום ים. צוות השמורה עבר ריענון שנתי בעזרה ראשונה, ציוד ההחייאה נבדק ומרוענן על פי נוהל, ציוד כיבוי אש נבדק ומאושר על ידי חברה מקצועית, חלק מהצוות עבר ריענון כיבוי אש וחלקו האחר יעבור ריענון דומה בהקדם. במהלך שנת 2007, התקיימו שני תרגילי הצלה בשמורה, שבסופם נרשם סיכום והופקו לקחים. במהלך השנה אירעו 4 אירועים בהם סייע צוות הפקחים לשחיינים במצוקה, וכן 3 אירועי טביעה שבהם הופעל נוהל פינוי נפגע ללא דופי. כל האירועים הסתיימו בהתאוששות מלאה של הנפגע. כח אדם והשתלמויות: השנה נגרע מצוות פקחי השמורה הפקח יגאל זמיר בשל חוסר התאמה. במקומו נקלט הפקח יוסי חדד. בנוסף, קלטנו בשמורה קופאית מתגברת בשם פטרה, שסייעה רבות לצוות הקופאיות במיוחד בימי העומס של החגים. עזבה הקופאית אפרת לביא, עקב כמות לא מספקת של ימי עבודה, שכן זוהי עבודתה היחידה. גם אלכס עובד פרויקט חוף נקי עזב, ובמקומו התקבל לעבודה חי יצחק, המבצע גם את עבודת הניקיון בשמורה. השנה בלט הצורך בהכשרת פקחי השמורה כמצילי ים גם עקב עזיבתו של יגאל, וגם בעקבות פיתוח נושא הדרכת הקבוצות בשמורה, וכן כדרך נוספת להגברת בטיחות השחיינים בשמורה. מבחינה זו, תהיה שנת 2008 שנת מבחן לנושא זה, שכן ייעשה מאמץ גדול להכשיר כמה שיותר פקחים כמצילי ים. שנת 2007 בלטה בהיעדר הכשרה מקצועית לעובדי השמורה, ולמעשה חוץ מההשתלמות המחוזית השנתית, לא היה אף אחד מאנשי הצוות בהשתלמות כלשהי. יעדים לשנה הבאה: הסברה והדרכה: בעקבות המעבר של יחידת ההדרכה לשמורה, השלמת בינוי כיתת הלימוד והצפי להכשרת הפקחים כמצילי ים, קיימת כוונה להציב את שמורת האלמוגים במקום דומיננטי ושולט בנושא חינוך סביבתי והדרכת קבוצות במפרץ. כמו כן, המשך קיום הפעולות החינוכיות המסורתיות ביחד עם מרכז ההדרכה. פיתוח ותחזוקה: בשנה הקרובה, אנו שמים דגש על שיפור תנאי העבודה של צוות השמורה, ושדרוג מתקני השמורה כגון שירותים וסככות צל. זאת באמצעות פעולות שיפוץ ושדרוג מבנים, הן בהיבט הפונקצינאלי, והן בהיבט האסתטי. בנוסף, נמשיך במגמת שיפור חזות השירותים והמקלחות בשמורה, שהחל בשלהי שנת כמו כן, המשך שמירה על רמה תחזוקתית ובטיחותית גבוהה של מתקני השמורה. אנו מתכננים להשלים את בניית חדר האקווריום על כל מרכיביו, עד אביב 2008 ולהפעילו במתכונת מלאה. פיקוח ואכיפה: גם בשנה הקרובה, נמשיך לטפח את מעמד ותדמית הרשות ופקחי השמורה בציבור, באמצעות אימוץ גישה מסייעת ומסבירת פנים, באופן כזה שהארגון יצטייר כמי שעומד לשירותו של המבקר, ותוך ניסיון אמיתי לנהל אירועי פגיעה והפרת החוק, מההיבט ההסברתי ככל שניתן. במקביל לשמר את מעמדה הדומיננטי של הרשות בשטח כגוף שומר על נכסי המדינה, בתחום עליו אנו מופקדים.

89 דו"ח רט"ג 2007 השנה ייעשה מאמץ גדול לבצע את התכ נית להקים מבנה פיקוח והסברה בחוף הדרומי. מכירות ושיווק: בעוד מספר המבקרים בשמורה עלה עד השנה באופן עקבי ומתון, הרי שהשנה ניכרת השפעה של אירועים וגורמים אובייקטיביים שונים על סך המבקרים בשמורה. לאור זאת, דווקא בולטת העליה המשמעותית בהכנסות השמורה, בעיקר ממכירת מוצרי חנות ומזנון, אך גם תחומים אחרים שפותחו לאחרונה, כגון השכרת מיטות שיזוף ואפודי ציפה. בשנה הקרובה נמשיך לחפש תחומים נוספים להגברת ההכנסות. כח אדם והשתלמויות: בשנה הקרובה נשאף לגבש צוות פקחים קבוע ומקצועי שיצעיד את השמורה קדימה. השנה יושם דגש על הכשרת מירב הפקחים כמצילי ים, הן על מנת לשפר את בטיחות המבקר בשמורה, והן על מנת לייעל ולשפר את מערך ההדרכה בשמורה. בנוסף, נשאף להכשיר את כל הפקחים לפחות בקורס אחד במכון הביןאוניברסיטאי בתחומי הביולוגיה הימית, וכן נשאף להתמקצעות והכשרה בתחום הצלילה הטכנית המקצועית לפחות של חלק מהצוות הצולל. בטיחות: גם בשנה הבאה נמשיך לקיים השתלמויות וריענונים בתחום העזרה הראשונה וכיבוי אש, על מנת לשמור על רמת מוכנות טובה לאירועים של סיוע והצלת חיים, כשהמטרה היא מינימום אירועי פציעה ואפס מקרי מוות. מרכז חינוך והדרכה הדרכות חיצוניות: גוף מודרך גני ילדים חוף נקי תלמידים יסודי תלמידים חט"ב תלמידים תיכון חיילים מבוגרים קייטנות משפחות חוף נקי מועדוני צלילה חוף נקי בתי ספר מתנ"ס חבל איילות עזר לחברה להגנת הטבע קול קורא פעילות גנים ט"ו בשבט סה"כ מספר ימי הדרכה 2007 מספר ימי הדרכה 2006 הפרש באחוזים 66% 8.5% 400% 350% 9.5% 00% 00% 600% 23% 4% 86% 450% 200% 43% הערכת מספר מודרכים , ,000 4, ~ 0, ניתוח נתונים חריגים:. הדרכות של בתי ספר יסודיים מאילת ירידה של, 20% משנת 2006 בשל בעיות בתקציב.

90 דו"ח רט"ג חוף נקי הפרש של כ 60%, אישור תקציב 2007 הוגש מאוחר פרויקט חוף נקי גלש לשנת 2008 פרויקט גדול בהיקפיו. פרויקט לארבעה בתי ספר בעיר, לכל כיתה ארבעה שיעורים ויציאה לשטח לתחנה למניעת זיהום ים וניקוי חוף. בנוסף מערך שנתי לעשרה גני ילדים בעיר. 3. חוגים במתנ"ס חבל אילות צמיחה של כ 200%, הדרכות המקיפות את רוב ישובי הערבה שמונה חוגים. הדרכות פנימיות הדרכות פנמיות ימי הדרכה 2007 הדרכות בחיוב אגף 28 שיווק מחו"ה מצפה רמון 3 שמורת חי בר 9 יטבתה ) לא כולל סוכות וחנוכה) 78 שמורת חוף האלמוגים 8 סה"כ גרפים השוואה לשנים ימי הדרכה הפרש באחוזים 3.7% 95% 200% 2% 37% מספר מודרכים ,4 ~ 4250 ניתוח נתונים חריגים:. שנירקולים מודרכים בשמורת טבע חוף אלמוג ירידה של 8% משנת בשנת 2007 הופסקו שירותי הצלה לקבוצות בשל מחלוקות בנושא בטיחות בשמורה. הפסקת השירות גרמה לביטולי קבוצות ומעבר לחברה המתחרה. כיום חזרו שירותי מתן חבילה כולל הצלה, וחודשו ההזמנות לשנירקולים. 2. שמורת טבע חי בר יטבתה השנה צוות חי בר יטבתה לקח על עצמו את ביצוע ההדרכות, בשל המרחק מאילת. הדרכות ללא תשלום הדרכות צבא מועדונית שבוע הדולפין סה"כ מספר ימי הדרכה מספר ימי הדרכה הפרש באחוזים 9.5% 26% 700% 25% מספר מודרכים 2007,

91 דו"ח רט"ג הערות כולל:הדרכות,עזרי הדרכה והיסעים. כולל: פעילות ט"ו בשבט לקהילה, הדרכות טיולים, היסעים ואבטחה לבתי ספר מעוטי יכולת הכנסות 77,000 ברוטו 70,000 נטו הדרכה. 26,000 ברוטו 5,000 נטו הדרכה. 20, , ,060. 2,300. 6, ,88. 0, ,05 סה"כ מספר הדרכות סה"כ דו"ח הכנסות לשנת 2007 תקציב חוף נקי 2007 קול קורא תלמידים יסודי תלמידים חטיבות ביניים תלמידים תיכון חוגי חבל אילות מבוגרים משפחות עזרים לחברה להגנת הטבע עזרים למחו"ה רמון אגף שיווק שמורת האלמוגים חי בר יטבתה סה"כ תעריף טיול עשרה שקלים לתלמיד. תעריף רשותי תעריף רשותי תעריף רשותי פנימי הדרכה בלבד לא כולל היסעים ועזרי הדרכה. עשרה שקלים לאדם ארבעה שקלים לסיור מלא לאדם. החישוב לא כלל את הברוטו של תקציב חוף נקי וקול קורא. הסברה, שיווק, דוברות קרן מזרחיז הוצאו 60 הודעות לעיתונות (35 הודעות בשנת 2006). שילוט הסברה בנושא שמירת חולות סמר: דף הסברה לדייגים:

92 2007 דו"ח רט"ג חוברת עבודה "סיפורו של מושון הפקח הראשון" שילוט חוצות חדש "חוף נקי" גדר נמל אילת שילוט סוכות מצילים "חוף נקי" (3 סוכות) דפי הסברה, פרמטרים ודגלול למשתתפי תחרות "האוהל הנקי" עיצוב שילוט כיתת הלימוד בשמורת האלמוגים

93 דו"ח רט"ג 2007 שילוט גשרים שמורת האלמוגים שת"פ ישרוטל חוברת מידע לתושבי אילת של היחי' לאיה"ס שילוט מרכז הדרכה חדש בשמורת האלמוגים

94 2007 דו"ח רט"ג חוברת מסלולי טיולים לצוות מרכז הדרכה יום הדולפין מבצעי ניקיון תתימיים דיסק שמורת אלמוגי נמל אילת

95 דו"ח רט"ג 2007 חוברות נהלי בטיחות שמורות קופון הנחה לאורחי פסטיבל הג'אז